3/2012 אספרנצה אלון – אין הפנמה של דו"ח שניט

השופטת אספרנצה אלון, גרושה ממורמרת, ממשיכה להתעלל באבות גרושים, ולשמש הפייה הטובה אשר ממלאת משאלות ליבן של כל גרושות חיפה והצפון,  בגלל "אחוות הגרושות".  ארבע שנים עברו מאז דו"ח הביינים של שניט, ולא נראה שהשופטת הזו קראה את הדו"ח בכלל.

בשורת השוויון ההורי פרצה לתודעה בשנת 2008 כאשר פורסם דו"ח הבינים של ועדת שניט לבחינת האחריות ההורית בגירושין ופרידה, אשר המליצה על ביטול חזקת הגיל הרך, ושוויון הורי. בשנת 2012 עדיין ישנם שופטים אשר לא הפנימו ולא קראו את הדו"ח. בחיפה, השופטת אספרנצה אלון אשר צברה תלונות אין ספור מגברים וארגוני אבות, ממשיכה להתנהג כאילו אין שניט ואין שוויון. החלטה מקוממת במיוחד, מתאריך 7/3/2012 בתמ"ש 11995-09-09 המגלה לכאורה משוא פנים מובהק לטובת נשים, מעוררת חמתם של ארגוני הגברים, אשר דורשים העברתה לבית משפט שאיננו משפחה.  ראו האבות הגרושים מתלוננים אין הפנמה של דו"ח שניט.  תלונות הוגשו בנציבות תלונות השופטים. בארגוני הגברים מבטחים כי תלונות יוגשו נגד כל השופטים אשר ממשיכים להפלות בין גבר לאישה.

בתמ"ש 1195-09-09 מדובר בזוג הורים ולהם 2 ילדים בני 7 ו 5. הקרע ביחסים חל ב 2009 ואז קוימו 6 דיונים בבית המשפט, חלקם במעמד צד אחד, והתקבלו 9 תסקירים מפקידת הסעד. בדיון הראשון האישה קיבלה משמורת זמנית, כרגיל וכפי שהיה מקובל בזמנו.  בדיון השלישי נקבעה משמורת משותפת, ולכאורה, לפי הטענות, שופטת אפקטיבית הייתה צריכה לסיים את התיק כבר אז. אולם כנהוג בתיקי משפחה, משאירים את התיק פתוח, כדי לתת לאישה אפשרות להתחרט, אם ההסדרים אינם מוצאים חן בעיניה, וכאן באות פקידות הסעד, אשר משמשות סוכנות של האישה, מדריכות אותה, ממלאות משאלותיה, ודואגות להבטיח שטובת הילד תהיה שקולה לטובת האישה.

כך למעשה מרוקנים את המשמורת המשותפת מתוכן, כאשר האישה מקבלת את הכוח לגרום לביטולה בכל רגע נתון. מכאן המצב החל רק להתדרדר באמצעות תלונות שווא שאותה אישה הגישה. עצם טיבם של תלונות השווא, שהם נשק יום הדין אשר טורף את הקלפים בכול רגע נתון, ומאפשר לאישה לשנות את מערכת היחסים בשיחת טלפון אחת שמקפיצה שלושה ניידות, וגורמת מיידית לניתוק בין האבא לילד.

נתק בין האבא לילד יכול להיגרם מכמה סיבות שכולן אינן באשמת האבא: למשל, במהלך ההמתנה לתסקיר של פקידת סעד שבמקרה זה ארכה 4 חודשים, (ובת"א אורכת 7-8 חודשים) אין ביקורים או הסדרי ראייה. סיבה נוספת היא תלונות השווא. גברים בעבודות רגישות אינם יכולים להסתכן בתלונת שווא כי פירושה פיטורין כמעט וודאיים.  סיבה אחרת היא המאסת התהליך ע"י פקידת הסעד אשר מלקטת רכילויות ולשון הרע נגד הגבר בכוונה להבריח אותו ולגרום לו להרים ידיים. הפיתרון האולטימטיבי של פקידות הסעד לתקופת נתק היא המלצת חידוש הקשר במרכז קשר.  מרכזי קשר הם מקומות ידועים לשמצה, שנואים ביותר על כל האבות, בהם האבא מקבל שעה בשבוע במבנה סגור בתנאים של בית כלא כאשר פקידת סעד נותנת לגבר הוראות הפעלה ובוחנות אותו בתנאים מלאכותיים וכפויים.

כאן באה השופטת אספרנצה אלון אשר לטעמי מתקשה לעכל את העובדה שגברים לא רק שהם בשלים למשמורת משותפת, הם גם זכאים לכך. אחרי ששופטת זו העמידה את הגבר באין ספור מכשולים, בחינות, תסקירי פקידות סעד ועדכוני פקידות סעד, ואחרי ששלפה השופטת את נשק יום הדין, מבחן מסוגלות הורית, למי שכבר היה במשמורת משותפת, זמנית אמנם, והגבר צלח את המסוגלות הורית ללא רבב, עדיין מתקשה השופטת פשוט להורות להורים לחלוק את זמני ההורות.  ראו: "בענייננו, הוגש לבית המשפט אבחון של שני ההורים. האב, על פי האבחון, הינו בעל בוחן מציאות תקין המפגין בד"כ תפיסה תקינה ושיפוט תקין. מתוך ממצאי האבחון אין עדות להעדר מסוגלות הורית מצד האב. יש לאב פוטנציאל תקין לשמש הורה מגדל ומטפח עבור ילדיו".

אם כך, מה מונע את חידוש הקשר מיידית? תשובה: מרכז קשר. השופטת אלון קבעה שכתנאי לחידוש הקשר עם הילדים על האבא להגיע ל"מפגש היכרות" עם מנהלת מרכז הקשר ובמשך תקופת מבחן לאסוף את הילדים ולהחזירם למרכז הקשר".  מכיוון שכל קשר עם מרכז קשר פירושו תיוג של הגבר כמסוכן או אלים, בא כוח האב הודיע לשופטת שאבא זה איננו מסכים למרכז הקשר כי "קיימת אצלו רתיעה אולי מוצדקת ו/או אובססיבית ממרכז קשר ויוצרת אצלו הרגשה כי איננו אב נורמטיבי ובלתי מוכן".

הנה לפנינו גבר שעבר את כל מסכת הייסורים הכרוכה במגעים עם פקידות סעד, ואשר עצם קיומם של פקידות הסעד בתמונה הוא שגרם לניתוק הילדים מהאבא, שהרי הן שדרשו את מבחן המסוגלות ההורית, והתברר שדרישתן הייתה מיותרת לחלוטין. אילו הייתה השופטת אלון קוראת את דו"ח שניט הייתה רואה כי הומלץ שמעתה ואילך לא ימונו פקידות סעד, מבלי שבית המשפט קיים דיון הוכחות מדוע בכלל יש לערב פקידות סעד בין ההורים.  מכיוון שהשופטת איננה מוכנה להודות שטעתה לאורך כל הדרך, כתבה השופטת: "מצופה מהאב דווקא משום היותו אב נורמטיבי כי יפעל בהתאם להנחיות מרכז הקשר ויחדש את הקשר בינו לבין ילדיו, בהתאם להחלטתי, ויפה שעה אחת קודם".  לגבי התנגדותו של האבא למרכז קשר כתבה השופטת כי אב שמתנגד למרכז קשר הוא אב ייחודי: "עם כל ההבנה לייחודו של האב, ובלשונו של ב"כ "לרתיעתו המוצדקת ו/או אובבסיסיבית ממרכז קשר, על האב לפעול כפי שהורה נורמטיבי פועל ומקיים החלטות שיפוטיות גם כאשר אין הן לרוחו".

בקואליציה למען הילדים והמשפחה, ובארגוני הגברים והאבות מתרעמים מאוד על פסיקות מעין אלה: "השופטת אספרנצה אלון לא הפנימה שימים חדשים הגיעו, ואבות לא זקוקים יותר לרישיונות של פקידות סעד או לפיקוחים של מרכזי קשר. האבא עבר את כל המבחנים והוציאו לו את המיץ . אבא שמתנגד למרכז קשר הוא לא אבא "ייחודי", כל האבות מתנגדים למרכז קשר. האבות זכאים לממש אבהותם בלי מרכזי קשר, ואבא שמתנגד למרכז קשר הוא לא חריג בנוף. גם כך שיעור הנשירה ממרכז קשר בשל ייאוש והמאסת ההליכים הוא בין 20% ל 25%. נעלם מהשופטת שאימא מסורה אמורה לתת את הילדים לאבא מרצון, בלי להכשיל, בלי להטריד ובלי פקידות סעד או מרכזי קשר".

אטימותה של השופטת למצוקתם של האבות, ולמרוץ המכשולים בדרך למימוש האבהות מתבטאת בהצמדת המילה "ייחודי" לאבא נורמטיבי שלא נמצא בו כל דופי, והוא מסרב לכל קשר עם נשות מרכזי הקשר. נשאלת השאלה, מה תעשה השופטת אם האבא יתמיד ויתעקש שלא להיפגש עם נשות מרכז הקשר? מה האלטרנטיבה המוסרית של השופטת?  מחד, הילדים חייבים קשר עם האבא, כי היום ברור שהילדים ניזוקים מהעדר קשר אבא, מאידך, אם האבא מסרב לפגוש את פקידות הסעד במרכז הקשר, לילדים לא יהיה קשר עם האבא. מה עושים? עד היום, כל שופטי בית המשפט למשפחה לא היססו לנתק ילדים לחודשים, שנים ואף לכל החיים, כעונש לאבא שדורש כי יכירו בזכויותיו.

לשופטת אלון כנראה קל ונוח להצמיד לאבא זה תווית של אבא "ייחודי", אולם הפטרנליסטיות בה היא דורשת מהאבא להיכנע לדרישות, על מנת לספק את תאוות הנקם של האישה, תשאיר את הילדים ללא אבא. בקיצור, השופטת נכנסה למלכודת מוסרית.  האבא בתיק זה הסביר: "אני הייתי ההורה המטפל העיקרי במשך כל חיי הנישואין. מהרגע הראשון ניתנו המלצות למשמורת משותפת אבל בפרקטיקה זוהי כותרת חסרת תוכן. האבא בבתי המשפט למשפחה משמש דחליל כאשר כל המערכת עובדת להשביע את רצון האישה. כל בקשה של האישה מקבלת תשומת לב מיידית ובהולה, אפילו במעמד צד אחד. כל בקשה של האבא נסחבת חודשים ושנים. שופטי המשפחה מבזים ומשפילים את האבות, מכשלים את רצף הקשר ההורי, מפריעים להם, מנתקים אבות מילדים, מאיימים בהוצאות והגדלת מזונות, ופשוט עושים מה שבא להם. ראו לדוגמא את אספרנצה אלון שאפילו לאחר שניט מתנהגת כאילו אנחנו עדיין בימי הביניים".

לשופטת אספרנצה אלון היסטוריה של משוא פנים לטובת נשים. כך למשל ב 2008 נשיאת ביהמ"ש העליון השופטת דורית ביניש פסלה את השופטת אלון (שסירבה לפסול את עצמה), מלדון בתיק הליכי גירושין של אישה שעבדה אצלה בעבר כשכירה  במשרד עוה"ד שאותו ניהלה בטרם מונתה לשופטת. כלומר, היה ברור שהשופטת הייתה מוכנה לשבת ולדון כשופטת בתיק גירושין של מי שהייתה עובדת שלה, וברור שהתכוונה להשתמש בכוח משרתה כדי לעזור לחברתה.

ב 2009 נתנה פס"ד שערורייתי בו פסקה פיצויים לאישה ערבייה שחותנה בשידוכין, וכשבעלה ניסה לקיים איתה יחסי מין, טענתה היא נגעלת מריחם של גברים. אלון פסקה כי גברים חייבים לתת לנשים מפרט מלא של כל ההיסטוריה האישית, אינטימית ורפואית שלהם, שאם לו כן זו "הפרת חוזה", ופסקה סך שערורייתי של 180,000 ₪.  במשך שנים מוצפים ארגוני האבות תלונות אין ספור לגבי שופטת זו. נטען נגדה שהיא פמיניסטית רדיקלית שהפכה את אולם המשפט בית מטבחיים לגברים.

2 תגובות בנושא 3/2012 אספרנצה אלון – אין הפנמה של דו"ח שניט

  1. מאת שלמה אביסרור‏:

    הכן אני קורא את התגובות לגבי השופטת אני הופעתי בפניהבשנת 2006 ונכחתי לדעת כי השופטת נגד גברים אני נכה 100אחוז וכאשר הופעתי בפניה הרגשתילא טוב כי יש לי בנוסף אפילפסיה וביקשתי לשבת השופטת הסתכלה עלי במבט מזלזל מממאוד ומשפיל ואמרה לי תישאר לעמוד התוקפנות מאיימת כביכול שלא תחשוב אפילו לשבת ההיתי בשוק ולרגע כמעט התמוטתי נתמחתי בשולחן כשניסתי לחזור לעצמי ולהמשיך בדיון טענתי כי לא קיבלתי את התסקיר של פקידת הסעד אמרה לי שוב בזילזולו בכעס ובצעקה כיאלו שאני אשם שלא קיבלתי את התסקיר תצא החוצה תיקרא את התסקיר ותגיב אך ורך לתסקיר איך אדם כמוני יכול ללמוד תסקיר ב5 דקות ולהבין אמרתי לשופטת אני מבקש לזמן את פקידות הסעד לחקירה על התסקיר הסתכלה עלי שוב בזילזול והתעלמה מבקשתי אמרתי לעצמי שזו זכותי לחקור אותם ובנתיים אני ילמד את התסקיר אני רוצה לדגיש כאשר יצאתי מהדיון אבדתי כל כיוון לא האמנתי שכך מתנהל משפט בישראל לא מדבר על שהיא לא אפשרה לי לדבר כלל כל הזמן צעקה עלי ללא סיבה הסתכלתי עליהוראיתי לא רק רוע אני מתבייש לכתוב זאת לא ישנתי לילות הייתי חסר עונים כבר ביקשתי יצוג של עורך דין תשובתה הייתה אתה מייצג את עצמך יותר מדי טוב עד היום אני מאוד מתוסכל יש לי עוד הרבה מה לכתוב אבל אספר אחרי החג

  2. מאת רומן‏:

    כן כן רבותיי הכול אמת ואכן היא גם עובדת סביב ההוסטלים ועל תשכחו בכלל יש לה יד גדול לתת להוסטלים וגם שם היא דופקת ילדים משמלאה וימינה לעמותות שונות ולכן העמותות לא נותנות קשב לאף חוסה אצלם ולא נותנת יחס מוטייבציונלית כלפי אחרים אומנם אני ניכנסתי אלייה למרות שסירבתי לעריית עכו ברווחה כי יש לי פרוייקת גשר ומה שקרה הם עשו לי צוו אצלה וכן חסמו לי כול כרטיסי אשראי וחשבונות בנק ופשוט שאתה בא לשאול לאן יוצא כסף רק מנהלי ההוסטלים יודעים אבל אני לא וגם כול דבר קטן שתעשה ישר שולחים פקס איימל או ווצאפ טופס צוו עמות ולכן היום לא סתם ילדים עושים בעיות או מתאבדים או מתחרפנים פשוט חוסמים אותם מכול הכיוונים ואין לאן להמשיך כי אין אפשרות לכסף או כול דבר שתעשה ישר צוו הם ישר נגד אבל היא לא מבינה שהיא גורמת לבעיות של אחרים ולא כולם מרוויחים כסף אני מרוויח 1600 +400 שווה 2000 ש"ח לכול חודש ועל בטוח לאומי הולך לעמות ובכול הסיפור גם הקבלת העמות בדלפק משקרים צוחקים ולכן אני חלק מכול הסיפור שלה כי לא מתאים ככה במדינה שאומרים הכול פתוח ויש אפשרויות היא הורסת משפחות היא פשוט צריכה למוד לדיין למוות היא רוצחת ילדים במוסדות ובבתים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *