מדוע רק גברים נעצרים? הליכי גירושין ואוטמציה של המגדר, עו"ד סוזי עוזסיני ארנייה

מדוע רק גברים נעצרים? הליכי גירושין ואוטומציה של המגדר

מאת: עו"ד סוזי עוזסיני ארנייה – סנגורית פלילית

הגברים בישראל נמצאים תחת מתקפה. ניתן לראות את זה בתחום הגירושין, ניתן לראות את זה בתלונות שתוצאתן סיכולים ממוקדים, ובצייד אחר ידוענים. ומיהן הנפשות הפועלות? כשבני זוג מתגרשים הם מוצאים עצמם מתנהלים מול בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הרבני, בית המשפט הדן בהליכים פליליים, המשטרה, פקידי הסעד השונים, ואנשי התקשורת, והציפייה הטבעית היא לשיתוף פעולה הדדי בין המערכות ציבוריות הללו. אלא שפעמים רבות מידי, התוצאות עגומות, שסחבת היא רק אחת מהן, כאשר גורם אחד ממתין לגורם אחר שיאמר את דברו, ובינתיים נחרץ דינו של אותו גבר, בין אם בתקשורת, על-ידי פקידות הסעד או תסקירי שירותי המבחן, שממחזרים את החשדות בטרם נבדקו העובדות.

סוזי עוזסיני ארנייה

שורש הבעיה טמון לדעתי, בהנחה המושרשת, וזאת לאחר שנים של תעמולה מגדרית, שלפנינו "גבר חזק מול אישה חלשה", ועל כן יש להגן על האישה מפני "הגבר המאיים והכוחני". הגמוניה מגדרית זו מביאה לביטוי מעשי בצורת "אוטומטיזם של החשיבה", שבה נגועים, פעמים רבות, פקידי הסעד מטעם הרווחה, החוקרים במשטרה, התובעים במדור תביעות של המשטרה והפרקליטות, ואפילו הכתבים והעיתונאים אשר ניזונים ממצוקות בעלי הדין אותם הם מסקרים.  כל זה מוביל לקלות בלתי נסבלת של לחיצה על ההדק הפלילי, כלפי גברים בכלל בעיקר בתחום ההטרדות המיניות, וגברים בגירושין בפרט.   

אכן, ישנם מקרים רבים בהם יש להגן על הנשים, והן אכן זוכות לכך, מרשויות המדינה וארגוני הסיוע של המדינה ושדולות הנשים. אלא מאי? בעוד שמעט תלונות שווא מוגשות על-ידי גברים נגד נשים, יותר נשים מגישות תלונות שווא כלפי גברים. אלה הן תלונות טקטיות אשר נועדו, בין היתר, להתיש את הגבר בגירושין, או לחסל קריירה מקצועית. אותן תלונות שווא המוגשות למשטרה תוך כדי הגירושין מתגלות לעיתים כחסרות כל בסיס ראייתי ואף יתרה מכך, כתלונות זדוניות ושקריות המונעות ממניעים פסולים כגון נקמנות, תאוות בצע, רצון לקבוע עובדות בשטח, לקבל משמורת יחידנית על ילדים ועוד.

תלונות שווא יכולות לשאת אופי מגוון. לעיתים הן מוצאות מהקשרן או שהן בלתי פרופורציונאליות לאירוע שאירע בפועל, בשל פרובוקציה מכוונת. התוצאה הרסנית עוד יותר, כאשר נכנסים לתמונה עיתונאים אשר מחפשים, לעיתים בעל כורחם, סיפורים עסיסיים עת מדובר באנשי ציבור וידוענים. או אז ממהרת המדיה להכריז כותרות דרמטיות, במהדורת החדשות המרכזית או בכותרות הראשיות של עיתוני הבוקר, והמדינה כולה, על מערכות אכיפת החוק שלה, עוסקת בהלבנת פני הגבר.

כל אלה מובילים למסקנה המתבקשת: בהיבט הפלילי, על המשטרה לנקוט במשנה זהירות ולפי עניינו של כל מקרה. כך למשל, יש לנהוג בזהירות מיוחדת כאשר מדובר בתלונה ראשונה של מתלוננת על גבר ללא עבר פלילי וללא שהוגשה בעבר כנגדו תלונה קודמת על אלימות, בפרט כאשר אין ראיות אובייקטיביות קונקרטיות התומכות בגרסת המתלוננת כגון עדים או תעודה רפואית. בנוסף, אף שככלל המשטרה אינה נוהגת לערוך בדיקת פוליגרף למגישות תלונה מסוג זה, וכי  פוליגרף אינו יכול להוות ראיה בהליך פלילי, אפשר שהוא יכול להשית אור על מהימנות המתלוננת באותם שלבים ראשונים וקריטיים של החקירה. גם קיום עימות, שאותו המשטרה אינה טורחת לבצע בעבירות אלמ"ב (אלימות במשפחה), יכול, במקרים מסוימים להוות כלי מצוין להערכת מהימנות.

כאמור, איני מכחישה כי ישנם גם גברים המגישים תלונות סרק ושווא כנגד בנות זוגם לשעבר, כפי שאיני מכחישה שיש מקרים שנופלים לתיאור הקלאסי של אלימות גבר כלפי אישה, בפרט כשמדובר באלימות קשה ועבירות מין. אולם אסור לתת לסטטיסטיקה ולסטריאוטיפים מגדריים בנוגע לעבירות אלמ"ב ומין להכתיב את התוצאה מראש, אפריורית, בבחינת אמת מוחלטת ואבסולוטית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *