צליבת גברים ידוענים ע"י המשטרה באמצעות "המלצות" והדלפות, עו"ד סוזי עוזסיני ארנייה

המלצה למשטרה: נא להפסיק "להמליץ"

מאת: עו"ד סוזי עוזסיני ארנייה – סנגורית פלילית

פרשיות ההטרדות המיניות עליהן אנו שומעים רבות בשנים האחרונות הן דוגמא נוספת למסעות צלב שעוברים הגברים בישראל בימים אלו. אמנם, ידם של העיתונאים ואנשי התקשורת תרמה לצליבת אותם דמויות ציבוריות, ידוענים ואמנים בטרם הובררו העובדות לאשורן, אך מקור הדברים, מעיין המידע, הינו בהדלפות המשטרה, "שיחות רקע" בשמן המכובס, שכפי שראינו בפרשיות עמנואל רוזן, שרון גל, וירון ברלד, שהסתיימו כידוע בסגירת התיקים, ולא הוסיפו מכובדות לתדמית המשטרה.

סנגורית פלילית סוזי עוזסיני ארנייה 

דוגמא לתאוות הפרסום המסוכנת של המשטרה, היא הדלפה ממוסדת ומאורגנת שנעשית באור יום, העונה לשם "המלצות המשטרה". המשטרה נוהגת עד היום, בעיקר בתיקים תקשורתיים, לדווח על סיכום החקירה, בין אם הוא המלצה להעמיד לדין ובין אם לסגירת התיק. אלא שהדלפת המלצה, תהא אשר תהא, מעמיקה את הפגיעה ביכולתו של החשוד לנקות עצמו מהחשדות.

לא רבים יודעים, אך על פי הנחיה מס' 4.1003 שהוציא היועץ המשפטי לממשלה, "קווים מנחים לגורמי האכיפה בדבר פרסומים בחקירות", אסור למשטרה להביע את דעתה בכלי התקשורת באשר לאשמתו של החשוד או לפרסם את סיכום תיק החקירה, למעט במקרים של חקירות שיש בהן עניין ציבורי מיוחד, שאז נדרשת הסכמת פרקליט המדינה או היועץ המשפטי לממשלה לפרסום, שגם אז יש לתת לחשוד הודעה מוקדמת על הכוונה לפרסם.

נראה כי במשטרה שכחו מהנחיה זו. על אף קיומה, המשטרה עדיין ממשיכה לפרסם המלצותיה, באופן שיטתי ופסול, ללא קבלת הסכמה כנדרש, ובוודאי ללא הודעה לחשוד.  סיבות רבות יש לה למשטרה לפרסם המלצות כאלה, מעבר לתאוות פרסום. פעמים רבות נוכחים סנגורים פליליים שכמוני לראות את המשטרה "ממליצה" להעמיד לדין "למען יראו וייראו" במקרה הטוב, ולצרכי ניפוח יעדים ותקנים במקרה הרע.

אין ספק כי יש לחדול מנוהג נפסד זה, ולאסור על המשטרה באיסור מוחלט לקיים תדרוכים, שיחות רקע או מסיבות עיתונאים, כפי שראינו בפרשת הבר נוער, או לפרסם פרטים כלשהם בתקשורת מתיקים בהם מתנהלת חקירה פלילית אקטיבית. אם אין ביכולתה של המשטרה לרסן את עצמה, עולה תפקידה החיוני של מח"ש, אשר חייבת להקפיד ולחקור לעומק כל אימת שהדלפות מתבצעות ממקורות פנים משטרתיים, ולכל הפחות לדאוג להעמיד לדין משמעתי את אותם שוטרים שמדליפים חומרים מתוך תיקי חקירה, בגין עבירת הפרת אמונים והתנהלות פסולה.

על הרשות החוקרת הגדולה בישראל להבין: הקשר הפסול שבין משטרה לעיתונאים חייב להיפסק, לא רק כי הוא פוגע בחשודים אלא בעיקר בגלל הנזק התדמיתי שנגרם למשטרה. הדלפות מהמשטרה בתיקי חקירה הינן פורמט מובהק של שחיתות ציבורית שיש להוקיע מן היסוד. חובה עלינו, לא רק הסנגורים, אלא כל מי שנוטל חלק במערכת הציבורית, ואמון על אמון הציבור, בין אם זהו חוקר במשטרה, תובע, שופט, פקיד סעד או קצין מבחן, לשמש כשומרי סף של תקינות המערכות ולפעול כנגד גילויה של שחיתות מנהלתית מכל מין וסוג שהוא בתוכן.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *