הצעות חוק

הצעת חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (תיקון מס'__) (שוויון בין הורים), התשע"א–2011

 

תיקון סעיף 14

1.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 בסעיף 14 אחרי "ילדיהם הקטינים יבוא "לא יפעל הורה להדרת מעמדו של ההורה האחר כאפוטרופוס, ולא יכשיל או יחבל במעמדו של ההורה האחר כאפוטרופוס".

תיקון סעיף 15 זכות לחיי משפחה

2.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, אחרי סעיף 15, יבוא סעיף 15 (א) – שכותרתו תהיה "זכות לחיי משפחה", "לכל אדם יש זכות לחיי משפחה, לרבות זכות לקשר עם ילדיו. לא תהיה התערבות של רשות ציבורית במימוש זכות הורה לחיי משפחה, גם לאחר פרידה או קרע ביחסים בין ההורים, למעט התערבות בהתאם לחוק שהיא הכרחית בחברה דמוקרטית, למען אינטרסים של ביטחון לאומי,  בטיחות הציבור או רווחתה הכלכלית של  המדינה, למניעת הפרת הסדר הציבורי או פשיעה, להגנה על הבריאות או המוסר, או להגנה על זכויות וחירויות של אחרים".

תיקון סעיף 17

3.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 אחרי "בנסיבות העניין" יבוא "הן כלפי הקטין וטובתו, והן כלפי ההורה האחר, לרבות החובה להימנע מהסתת הקטין או יצירת ניכור בין ההורה האחר לקטין".

תיקון סעיף 18   זכות קטין לקשר עם הוריו

4.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, בסעיף 18, סעיף 18 (א), לאחר "לפעול על דעת עצמו", יבוא "בעניינים הנוגעים לקשר בין הורה לילדים כאשר מתגלה קרע ביחסים בין ההורים או במקרי פרידה או גירושין, כגון חזקה, משמורת משותפת, משמורת בלעדית, הסדרי ראייה, החזקה, השגחה, או קשר, לא יסרב הורה לתת הסכמתו לקיום קשר של ההורה האחר עם הקטין באורח בלתי סביר או ללא הצדקה בניגוד לדרך בה הורים מסורים נוהגים לכבד את הזכויות ההדדיות של שני ההורים לקשר עם ילדיהם, והפרה של סעיף זה, או סירוב בלתי סביר למתן הסכמה יהווה עילה בת תביעה נגד ההורה הסרבן".

תיקון סעיף 19 סייגים להעברת הכרעה

5.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, בסעיף 19, לאחר "יכריע הוא בעצמו" יבוא "בהקדם האפשרי תוך לא יאוחר מ 15 ימים מיום הגשת כתב התביעה, לאחר שמיעת ראיות קבילות, ואם לאחר שימוע יגיע בית המשפט למסקנה שאיננו יכול להכריע בעצמו, יברר בית המשפט, לאחר שימוע נוסף, באותו מועד, האם יש סיבה מוצדקת וראיות מספקות להטיל את ההכרעה על גורם שלישי, וזהותו של גורם זה, ובלבד שלא יגרמו להורים הוצאות נוספות, עיכובים או עינוי דין. בכל החלטותיו והכרעותיו יצא בית המשפט מנקודת הנחה שההורים הינם שווי יכולות לצורך גידול וטיפוח ילדיהם ולא יפלה בינם על רקע כלשהו לרבות גזע, צבע, מין,  נטייה מינית, שפה, דת, השקפה פוליטית או אחרת, מוצא לאומי או אתני, רקע כלכלי או חברתי, ומוגבלות".

תיקון סעיף 25 ביטול חזקת הגיל הרך

6.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, בסעיף 25, לאחר "אך ההסכם לא בוצע" ימחק "רשאי בית המשפט לקבוע את העניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, ובלבד שילדים עד גיל 6 יהיו אצל אמם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת", ובמקומו יבוא, "יכריע בית המשפט בהקדם האפשרי, תוך 15 יום, על סמך ראיות קבילות בעניינים האמורים בסעיף 24 כפי שייראה לו לטובת הקטין, וזכויות ההורים לחיי משפחה וקשר עם הקטין, לגבי זכויות שני ההורים, בו זמנית.  לא יכריע בית המשפט בזכויותיו הזמניות או הקבועות של הורה אחד למשמורת משותפת, משמורת בלעדית, הסדרי ראייה, החזקה, השגחה או קשר עם הקטין, מבלי להכריע באותו מעמד ובאותו דיון בזכויות של ההורה האחר, ואף פעם לא יצא הורה מבית המשפט מבלי לדעת מתי יראה את הקטין ובאילו תנאים, בהקדם האפשרי, ואם הוטלו תנאים, מה הסיבה להטלת התנאים, ומה נדרש מההורה על מנת לפעול להסרתם".

תוספת סעיף 25 (א) חזקת קשר הורה עם קטין

7.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962, לאחר סעיף 25 יבוא סעיף 25 (א), "חזקת קשר הורה עם קטין", הינה משמורת משותפת,כברירת מחדל  ,ויעשה גישור חובה להסרת כל המחלוקות כמו כן לא יוכל צד כלשהו לעזוב את הבית עם הקטין ,מקומו של הקטין יישאר טרם הפרידה .

תוספת סעיף 25(ב) הסדרי ראייה מינימאליים

8.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 יבוא סעיף 25(ב)  "הסדרי ראייה מינימאליים" "בתוספת השנייה יפורטו הסדרי הראייה המינימאליים אשר להם זכאי הורה לא משמורן כברירת מחדל, אלא אם כן ההורה המשמורן פנה לבית המשפט ולאחר שימוע הוכיח כי התקיימו נסיבות המחייבות גריעה מהסדרי הראייה המינימאליים.  השר, באישור ועדת זכויות הילד, או ועדה אחרת, אם תוקם, אשר תחליפה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה".

התוספת השנייה

  1. לפחות שני אחרי צהריים בימי חול בשבוע, כאשר באחד משני ימים אלה לינת לילה.
  2. לפחות כל סוף שבוע שני עם לינה.
  3. בעניין חגים ומועדים וחופשות בתי הספר, תחולק שהות הילדים אצל הוריהם על פי טבלת החגים לסירוגין וחוזר חלילה:
    שנה ראשונה:  ראש השנה, חג ראשון של סוכות ומחצית ראשונה של חוה"מ סוכות, מחצית ראשונה של חופשת חנוכה, ט"ו בשבט, מחצית שנייה של חופשת ביה"ס בפסח כולל מחצית שנייה של חוה"מ פסח וחג שני, ל"ג בעומר, ומחצית שנייה של חופשת הקיץ.
    שנה שנייה:   יום כיפור, מחצית השנייה של חול המועד סוכות וחג שמחת תורה, מחצית שנייה של חופשת חנוכה, פורים, ליל הסדר ומחצית ראשונה של חופשת ביה"ס לרגל חג הפסח, יום העצמאות, שבועות, ומחצית ראשונה של חופשת הקיץ.
    במקרה של התנגשות בין סוף שבוע לחג, גוברת חופשת החג וסוף השבוע נדחה לסוף השבוע הסמוך.
  4. כאשר ההורים אינם חוגגים חגים אלו, יחולו הסדרים דומים על פי הנהוג בקרב משפחותיהם של אותם הורים.

 

 

 

  1. בתקופה בה ישהו הילדים בחברת אחד מההורים בחופשת הקיץ, תהיינה שמורות להורה האחר זכויות ביקור של הקטינים בימות החול בלבד, בהתאמה להסדר החל בימות החול במרוצת השנה.  (בחודש בו מצויים הילדים במשמורת הורה אחד, , תחולנה זכויות ראיה אלה על ההורה האחר).
  2. היה ומי מההורים יחליט לצאת לחופשה עם הילדים לפרק זמן של עד שבועיים ימים רצופים, יהא הוא רשאי לעשות כן במהלך פרק הזמן בו מצויים הילדים בחזקתו בחופשת הקיץ (לאחר מתן הודעה להורה האחר) וסדרי הראיה האמורים בסעיף קטן ד' דלעיל, יושעו לפרק זמן זה.
  3. לעניין קייטנות, תינתן עדיפות להשגחת הלא משמורן על הקטין, אם הקייטנה צפויה לגרום לנתק".

 

תוספת סעיף 25 (ג)

התניית פסיקת מזונות בקיום קשר

9.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 יבוא סעיף 25 (ג) "התניית פסיקת מזונות בקיום הסדרי קשר", "לא יטיל בית משפט על הורה תחילתו של חיוב לשאת בתשלום מזונות קטין אלא אם כן קבע טרם הטלתם, או בד בבד, הסדרי קשר בין אותו קטין לבין הורה שאיננו משמורן, אשר לא יפחתו משמונה שעות שבועיות, אלא אם כן הוכח לאחר שימוע בראיות קבילות ומהימנות בפני בית המשפט כי קשר בין קטין לבין מי מהוריו יש בו כדי לגרום לגופו של קטין נזק חמור של ממש למשך תקופה העולה על שנה.  מוסמך בית המשפט לפסוק מזונות לקטין למרות העדר הסדרי קשר בין אותו קטין לבין הורהו שאיננו משמורן של קטין זה, ובלבד שהשעיית הקשר לא תעלה על פרק זמן בן שבועיים לצורך בירור הסיבה להשעיה".

תוספת סעיף 25 (ד) הפרת הסדרי ראייה

10.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962  יבוא סעיף 25 (ד) "הפרת הסדרי ראייה",

 

 

(ד)

(1) "הורה משמורן והורה שאינו משמורן יפעלו במסירות ובנאמנות על מנת לקיים את הסדר המשמורת ואת הסדרי הראייה, כסדרם".

 

 

(ד)

(2) "הפר הורה, בכוונה להרע או בזדון את  הסדר הראייה ונגרמו, בשל כך, להורה האחר נזק או הוצאות, יישא בהם ההורה המפר, לאחר שבחן את אופי ההפרות וסיבתן, ומטעמים שיירשמו".

 

 

(ד)

(3)       הייתה ההפרה חוזרת ונשנית, ולפחות שלוש הפרות בטווח של שלושה חודשים, ישקול בית המשפט העברת המשמורת מהורה להורה.

תיקון סעיף 70 (ב) "עובד סוציאלי לכתיבת תסקיר"

11.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 האמור בסעיף 70, יקרא 70 (א), ולאחריו יבוא  70 (ב),

סעיף 70 (ב) "עובד סוציאלי שנתמנה לצורך הכנת תסקיר בדיני אישות, לאחר שהוגשה בקשה מנומקת לעירוב שירותי הרווחה, ולאחר שימוע, ולאחר שהשתכנע בית המשפט כי ישנן סיבות חריגות למינוי עובד סוציאלי פרטי או בהדר מימון, מטעם שירותי הרווחה, יפעל כדלקמן:

(1)   מייד לכשיתמנה העובד הסוציאלי, ידאג למפגש בין כל הורה והקטין.

(2)  התסקיר יושלם ויימסר להורים או באי כוחם תוך 20 יום, ולפחות 7ימים לפני מועד הדיון או השימוע הנוסף בבית המשפט.

(3)    העובד הסוציאלי יתייצב לכל דיון שייקבע וייחקר  עפ"י פקודת הראיות.

(4)   העובד הסוציאלי יפעל במיומנות ובאתיקה המקצועית הראויה, ובאחריות שווה כלפי שני ההורים, ובהתאם לתקנון העבודה הסוציאלית.

(5)   לא יוגש תסקיר שלא על פי הנוסח המאושר בתקנון העבודה הסוציאלית, או שהכנתו לא בוצעה בהתאם  לתקנון העבודה הסוציאלית, והתסקיר ילווה בתעודת עובד ציבור או תצהיר.

(6)   העובד הסוציאלי יגביל עצמו לתפקידי חקירה ודיווח בלבד.

(7)   העובד הסוציאלי לא יטפל בהורים ולא ייעץ להורה בנפרד מההורה האחר, לא יתווה להורה דרך פעולה.

(8)   העובד הסוציאלי לא ישמש בתפקידו, אם יש לו היכרות קודמת או דעה מוקדמת, עם אחד מההורים, בני משפחתו או הקטין.

(9)   העובד הסוציאלי לא יכפה טיפולים על ההורים או הקטין.

 

 

 

(10)    העובד הסוציאלי לא יכריע או ימליץ, אלא יעביר את הנתונים שאסף לבית המשפט כמו שהם, ולאחר שנתן לכל הורה להגיב על ראיות ההורה האחר.

(11)   העובד הסוציאלי יתמקד באיכות הקשר בין כל הורה והקטין, והתנאים המיטביים שכל הורה מאפשר לקטין.

(12)    בכל הקשור לאיכות הקשר בין ההורים לבין עצמם, יפריד העובד הסוציאלי בין התנאים ששררו לפני הפרידה, והתנאים אחרי הפרידה, מבלי לעסוק בשורשי הסכסוך בין ההורים.

(13)    העובד הסוציאלי ישמר ויזהר מפני שימוש בלשון הרע האשמות בלתי מבוססות, תלונות שווא במשטרה שלא נפתח בגינן תיק פלילי תוך חודשיים, ויזהיר את הנחקרים כי עליהם להשיב לשאלות כפי שהיו משיבים בבית המשפט תחת שבועה.

(14)    העובד הסוציאלי יפנה בתסקירו למחקרים או המאמרים המקצועיים עליהם מבוססת טובת הילד.

תיקון סעיף 70 (ג) "עובד סוציאלי לתיווך בין הורים"

12.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 יבוא סעיף 70 (ג), "עובד סוציאלי שנתמנה לצורך תיווך הורי או פיקוח על מימוש קשר בין הורים והקטינים, יפעל כדלקמן:

(1)   העובד הסוציאלי לא ישמש בתפקיד זה יותר משלושה חודשים, ובהסכמת ההורים לא יותר משישה חודשים.

(2)   לאחר שנסתיימה הכנת התסקיר, העובד הסוציאלי לא ישמש כחוקר או מטפל אלא כמתווך בין הורים בלבד לצורך מימוש קשר.

(3)   מייד לכשיתמנה העובד הסוציאלי, ידאג למפגש בין כל הורה והקטין.

(4)   מייד לכשיתמנה העובד הסוציאלי ימסור בידי ההורים פירוט מדויק של תוכנית הקשר בין ההורים והקטין.

(5)   העובד הסוציאלי יתווך ויכריע בסכסוך לעניין קשר בין ההורים שאופיו זמני, והשפעתו לא יותר מתקופה של שבועיים, וזאת כאשר  ההורים יכולים לשמוע ולהגיב אחד לדברי השני בו זמנית, ולוודא ששניהם מבינים את מהות ההחלטה וכיצד עליהם לנהוג.  ההחלטה תירשם ועותק ישלח להורים.

תיקון סעיף 72 זכות קטין לקשר עם קרוביו

13.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962[1], בסעיף 72, האמור  בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:

 

 

(ב)       לקטין הזכות לקיים קשר הולם עם קרוביו ובני משפחתו המורחבת משני הצדדים.

 

 

(ג)       התעוררה מחלוקת בין האפוטרופוס של הקטין לבין קרוביו ובני משפחתו המורחבת של הקטין בדבר מימוש זכות הקשר, או היקפה, בית המשפט יקבע את אופן קיום הזכות בהתחשב בטובת הקטין, מידת הקרבה בין הקטין לקרובים, מידת הקשר שהיה בין הקרובים לקטין בטרם התעוררה המחלוקת, בדעתם של האפוטרופוסים, ודעתו של הקטין.  לעניין סעיף זה, "קרובים" או "בני משפחה מורחבת" כהגדרת החוק בסעיף 80, לרבות סב, סבתה, אח, אחות, ובנוסף, דוד או דודה, בין אם ביולוגים ובין אם מכוח זוגיות או אימוץ."

תיקון סעיף 73 איסור גניבת זרע

14

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב–1962 בסעיף 73 יבוא:  "לא יעשה אדם שימוש בזרעו של אדם אחר לצורכי הבאת ילד לעולם ללא הסכמתו בכתב של בעל הזרע, ורשאי בעל הזרע להגביל את תנאי השימוש לרבות פטור או הגבחת האחריות במזונות, ולרבות התניית זכויותיו לקשר עם אותו קטין שיבוא לעולם כפי שימצא לנכון".

דברי הסבר להצעת החוק "תיקון חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות – שוויון בין המינים"

החוק איננו מפורט דיו ואינו עונה על צורכיהם של הורים בפרידה או בגירושין.  הצטברו תלונות רבות בועדות הכנסת על הפלייה, התשה בהליכי הפירוד או גירושין, ועומס מערכתי מדומה ע"י בתי המשפט.  ההליכים בבתי המשפט למשפחה נוטים להיות מסורבלים, ולא אפקטיביים.  פעמים רבות נוצר פער בלתי סביר בין החלטות זמניות, אשר הופכות להחלטות קבועות למשך שנים.  החוק נעדר התייחסות להדדיות ביחס לקשר עם קטינים בכלל, ולמשמורת משותפת בפרט, וחסרות בו סנקציות, ומנגנוני זירוז הליכים וצפיות, אשר חקיקתם, בין השאר תוביל לצמצומם של תלונות כוזבות לצורך שיפור עמדות טקטי.

תיקון סעיף 14 נועד להבהיר כי אין די בהצהרה ששני ההורים הם האפוטרופוסים של ילדיהם, ויש להבהיר כי הורה לא יחבל בזכויות הנובעות מאפוטרופסות של ההורה האחר.

תיקון סעיף 15 הוא תרגום סעיף 8 לאמנה האירופית לזכויות האדם, ונועד ליישר קו עם הדרך בה מפורשת הזכות לחיי משפחה בעולם, כזכות הכוללת את זכות ההורה לקשר עם ילדיו בפרידה או בגירושין.

תיקון סעיף 17 מבהיר כי בנוסף לטובת הילד, יש להביא בחשבון גם את הזכות לאבהות והזכות לאימהות, מהם צומחת זכות ההורה לקשר עם ילדיו.

תיקון סעיף 18 נועד להקנות עילת תביעה נגד הורה המסרב לתת הסכמתו לקשר בין ההורה האחר והקטין המשותף.  המצב כיום הוא בלתי נסבל, היות ודי בסירוב הורה להסדרי ראייה של ההורה האחר על מנת לגרום לנתק בין ילדים להוריהם, והצטברו עדויות רבות וכבדות משקל לכך שנעשה בסירוב להסדרי ראייה שימוש לרעה.  תיקון סעיף 19 לחוק נועד לזרז את הליכי ההכרעה, ולהחזיר לבית המשפט את תפקידו הטבעי, שמיעת ראיות והכרעה ככל שהקרע טרי, ולפני שההורים מתבצרים בעמדות קשוחות, כאשר נתוני הפתיחה לשני ההורים שווים, לרבות האפשרות לזכות במשמורת משותפת.  כמו כן, נועד התיקון לצמצם את מימדי ההפניות לפקידי סעד ולעובדים סוציאליים לאור ריבוי תלונות, וממצאי וועדת סלונים-נבו, וועדות שקדמו לה, כי מתקיימים ליקויים רבים בדרך בה פקידי סעד או עובדים סוציאליים מכריעים בין שני הורים.  מוצע מנגנון סינון בין הורים נורמטיביים שעניינם יישאר בבית המשפט, והורים פחות נורמטיביים שעניינים דורש חקירת משרד הרווחה, באמצעות שימוע טרם הפנייה, בו הצד הדורש עירוב שירותי הרווחה יזום את ההליך, ובית המשפט יברר אם המניעים טהורים, או שהדרישה לעירוב שירותי הרווחה היא תולדה של אסטרטגיה, טקטיקה, שיפור עמדות, סחבת או נקמנות.

בתיקון סעיף 25 מוצע לבטל את חזקת הגיל הרך, מן הטעם הברור מאליו שנוסח החוק אינו שוויוני והוא נגוע בהפליה מגדרית.  יש להניח שההורה המתאים יותר או האחראי יותר, או זה המספק תנאים טובים יותר לקטין, הוא זה שישכנע את בית המשפט לקבל משמורת, וכך עדיף. כתוצאה מחזקה זו נגרם תסכול רב, חוסר אונים ופגיעה בזכויות מהותיות ודיוניות, בקרב אלו שאין החזקה משרתת אותם, ועקב כך והתמשכות ההליכים, נוצרים נתקים לא בריאים בין הורים וילדים. רוב מדינות העולם עברו למשמורת משותפת והעובדה שרוב המלחמות נסתיימו והילדים יצאו עם פגיעות נפשיות מינימאליות

תוספת סעיף 25 (א) נועדה לעגן חזקת זכות לקשר בין שני ההורים לקטינים הניצבים בתווך.  הנטל יעבור להורה הלא משמורן לסתור את חזקת הקשר.  צפוי כי ההצעה תפחית את כמות התסקירים המוזמנים משירותי הרווחה, ותחסוך משאבים הן להנהלת בתי המשפט והן לשירותי הרווחה.

תוספת סעיף 25 (ב) נועדה להוסיף תעריף הסדרי ראייה מינימאליים כברירת מחדל.  ככל שהמחוקק יאמר דברו, ויתווה לפחות את המינימום לקשר בין הורים לא משמורנים וילדיהם, צפוי כי יפחתו המאבקים בין ההורים, ויצומצמו תביעות משמורת והסדרי ראייה משמעותית, שהרי כיום אי הבהירות בחוק מעודדת תביעות על מנת "להשיג מה שיותר".  הנטל יעבור לכתפיו של הורה סרבן קשר לתבוע, לטעון ולהוכיח מדוע לפגוע באיכות הקשר של ההורה הלא משמורן. בפרקטיקה היישומית, בעלי מקצוע נוהגים להמליץ על הסדרים מינימאליים, אולם מכיוון שזהו סוד שמור, הצדדים מגיעים לבית המשפט מבלי לדעת למה לצפות, וציפיותיהם גבוהות ואינן ריאליות.  נדרשת ברירת מחדל ידועה מראש ממנה אפשר להוסיף או לגרוע ולתאם שינויים.  ייתכנו שינויים המתחייבים מתיקון החוק בסעיפים 258 י"ט – ל"ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

תיקון סעיף 25 (ג) מוצע לאור עליה תלולה במספרי גירושין ופרידה, ובמספר הילדים הנולדים מחוץ למסגרת נישואין.  במקביל יש מי העושה שימוש בילדים כלי נשק המגויס למאבקן בין ההורים.  התרבה מספר הנשים המנתקות קשר בין ילד לבין אביו, אשר גורם לנזקים קשים, עמוקים ובלתי הדירים לנפשו של ילדים מנותקים מהוריהם, נזק שילווה הקטין במהלך כל חייו הבוגרים ויקשה על תפקודו בחברה.  הצעת חוק זו נועדה לקבוע חד משמעית קיומו של קשר כאמור ומניעת תסמונת ניכור הורי, בה לוקים תדיר ילדים אשר הקשר בינם לבין מי מהוריהם, נותק.

תיקון סעיף 25 (ד), מבוסס על הצעת חוק אכיפת הסדרי ראייה, התש"ע–2010, פ/2230/18, מטעם חברי הכנסת אורי אורבך, ואורית זוארץ, אולם במקום לחוקק חוק נפרד מוצע לרכז את עיקרי החוק בחוק הקיים.  פירוק התא המשפחתי בשעת גירושין או פירוד הינו אירוע טראומטי לכל המעורבים בדבר, אך מעל כולם לילדים המעורבים בתהליך; מחקרים רבים מראים כי המשך מעורבות מלאה וסדירה של שני ההורים בחיי ילדיהם גם לאחר הפירוד, הינה הדרך הטובה ביותר להקל על מצוקת הילדים ולמזער ככל

הניתן את השפעות הטראומה על המשך חייהם; האמנה לזכויות הילד (כתבי אמנה 1038, כרך 31, עמ' 221), אשר אושררה על ידי מדינת ישראל בשנת 1991, קבעה כי זכותו של ילד שמופרד מהורה אחד, בשל הסדרי ראייה כאלה או אחרים, לשמור על יחסים אישיים ומגע ישיר עם אותו הורה על בסיס סדיר; עוד קבעה האמנה כי לשני ההורים אחריות משותפת לגידול הילד ולהתפתחותו, וכלל זה צריך להנחות את ההורים ואת מערכת המשפט בקביעת הסדרי הראייה לגבי הילד.  כיום לא מקובל לראות במונח "טובת הילד" זכות הצהרתית- ערטילאית, אלא זכות המקימה חובה מצידם של ההורים, ומשכך הורה לא יכול לבחור לוותר על זכותו להיות הורה, גם לאחר פירוק התא המשפחתי. הסנקציות הקיימות נגד הפרות של הסדרי ראייה אינן מספיקות.  דווקא מתוך הגנה כנה על האינטרסים של טובת הילד, ממעט בית המשפט לנקוט בסנקציות קיימות. הצעת החוק מקנה בידי בית המשפט סנקציות משמעותיות וחריפות בכדי לאפשר אכיפת קיום הסדרי ראייה, מבלי לפגוע בטובת הקטין.  הקטין הוא הנפגע המרכזי מהפרות ההסדרים וזכויותיו הבסיסיות הן אלו הנרמסות.  הצעת החוק משאירה בידי בית המשפט מרחב גדול של שיקול דעת, תוך הגנה על הצד החלש שנפגע מהפרות קשר עם קטינים, והוא ניתן לסחיטה ולפגיעה על ידי הפרת הסדרי ראייה שאינם נאכפים ע"י בתי המשפט וראשות הסעד שפועלת תוך אפליה מגדרית בכוונה תחילה ..  חזקה על בית המשפט כי יברר הטענות לעומק טרם הטלת סנקציה על ההורה המפר.

יצוין כי הצעת החוק עולה בקנה אחד עם המלצות דו"ח הביניים של הועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (להלן: "ועדת שניט") אשר מונתה על מנת לבחון את הכללים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 ולתת המלצותיה, בין היתר, בעניין עיגון הסדרים אלטרנטיביים לגבי השיתוף באחריות ההורית בגירושין; דו"ח הביניים של הועדה מבקש לכלול בחוק הוראה מפורשת המאפשרת הפעלת אמצעי אכיפה משפטיים כלפי הורה המפר את האחריות ההורית; בדומה להצעת החוק, מעלה דו"ח הביניים, בין יתר המנגנונים המוצעים, את האפשרות לחייב את ההורה המפר בפיצוי ההורה האחר, לרבות כל הוצאה כספית שלה נזקק ההורה להוציא עקב ההפרה (ס' 11(4) להצעת ועדת שניט לתיקון פרק ב' של חוק הכשרות. דו"ח הביניים של הועדה לבחינת ההיבטים המשפטיים של האחריות ההורית בגירושין (ועדת שניט) (2008) 40. עם זאת, בעוד שהועדה מעלה אפשרות זו, הרי שהצעת החוק דנה בהרחבה בסוגיית הפיצויים ואף מאפשרת לבית המשפט להטיל פיצוי  עונשי על הצד המפר הסדרי ראיה תוך פירוט אופן חישוב שיעור הפיצויים.  כמו כן, הצעת החוק עולה בקנה אחד עם מסקנות ועדת רוטלוי לבחינת עקרונות יסוד בתחום הילד והמשפט ויישומם בחקיקה (ועדת המשנה בנושא הילד ומשפחתו).

תיקון סעיף 70 נועד לתחום את פעולות פקידות הסעד לסדרי דין.   כמו כן מוצע לאפשר לעובדי סעד פרטיים ליתן חוות דעת ניטרליות.  בתי המשפט למשפחה נוהגים להסמיך כמעט אוטומטית את שירותי הרווחה לצורך כתיבת תסקיר, ולרוב לצורך הוצאה לפועל של הסדרי הראייה "על פי סעיפים 19 ו 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות", אלא שבסעיפים אלה אין שום הנחיות אופרטיביות לאופן הפעולה של העובדים הסוציאליים, ונטען שלמעשה בתי המשפט למשפחה איבדו את אופיים כבתי משפט, וההכרעה האמיתית עוברת לידי רשויות הרווחה, שם נתקלים ההורים בבעיות של לשון הרע, הכפשות, חקירות פולשניות, התססות, הפרת אימון, עומס וסחבת. כמו כן פנייה למשטרה לפתוח תיקים נגד אבות גרושים ולא להעמיד לדין נשים אשר מפרות הסדרי ראייה . ההורים הפונים לבית המשפט מצפים מבית המשפט עצמו להכריע במובן של קיום משפט ושמיעת עדים והוכחות.  זמן שיפוטי יקר יורד לטמיון בדיונים עקרים על אופן הטיפול של שירותי הרווחה, משוא פנים, הדרך בה מוצגים הדברים, והעובדה ששירותי הרווחה מסתמכים על התרשמויות ואינטואיציות על בסיס בדיקה שטחית, ולאו דווקא באמצעות כלים מדעיים או כאלו שהוכחו יעילים קלינית.  הורים נורמטיביים התלוננו כי ההפניה לשרותי הרווחה גורמת להם השפלות, התייחסות מבזה, נתקים מילדיהם והוצאות משפטיות שאינם יכולים לעמוד בהם.  הד לדברים מתבטא בדו"ח ועדת סלונים-נבו.  הצעת החוק תוחמת את התערבות שירותי הרווחה בכתיבת תסקירים ותיווך בין הורים נורמטיביים למינימום.  לגבי מקרים קשים, בהם נדרשת התערבות טיפולית, קיימים כלים אחרים בחוקים אחרים, אשר למרבה הצער נעשה בהם שימוש שלא לצורך בתיקי אישות שאינם מטבעם מסובכים, ואשר מסתבכים דווקא בשל מעורבות שירותי הרווחה.

תיקון סעיף 72 מוצע לאור הצעת חוק שהוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים ביום י"ח בסיוון התש"ע – 31.5.10, מטעם חברי הכנסת אילן גילאון,רוני בר-און,דב חנין, אורי אורבך, ניצן הורוביץ, נחמן שי, ועפו אגבאריה, פ/2425/18, ראו דברי ההסבר המובאים שם.  ובקצרה, החוק הישראלי מכיר בקרבת משפחה לקטין בעיקר באותם מקרים בהם מתעורר הצורך בחיוב קרובים לשאת במזונות קטין כאשר הוריו אינם מסוגלים לעשות זאת (כך בסעיף 4 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) התשי"ט–1959).  יש ליתן מענה להכרה בזכות העמידה של סבים וסבתות לדרוש להמשיך ולהתראות או לשמור על קשר עם נכדיהם, וזכות עמידה שתאפשר להם לדרוש להמשיך את הקשר עם נכדיהם, גם כאשר הורי הנכד/ה (אחד או שניהם) מתנגדים לכך. לאחרונה הושק הקו החם של ארגון משפחה חדשה "סב השעה", ונמצא כי מימדי תופעת הניכור הסבי הולכים וגדלים ומקיפים עשרות אלפי סבתות וסבים.  כתוצאה מהדמוגרפיה המשתנה של התא המשפחתי כיום, לעיתים הקשר היחיד שיש לאדם לבני משפחתו הוא באמצעות ילד אחד או שניים או נכד אחד או שניים, ולכן נוצר צורך אמיתי, להעניק זכות עמידה לסבים ולסבתות בכל הנוגע להליכים משפטיים לתביעת זכותם לשמירת קשר עם נכדיהם.

בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות מקנה סעיף 72 הקיים רשות לקרובים להביע דעה ביחס לקטין בהליכים הנוגעים לאפוטרופסות ומשמורת. עם זאת, חסרה בחוק הנוכחי קביעה מתבקשת לפיה לצד חובת המזונות קיימת לקרובים גם זכות לכאורה להיפגש עם הקטין. מטבע הדברים זכות זו תלויה במכלול הנסיבות. שאלת טובת הקטין היא המבחן העיקרי שכן ההנחה היא שהפגישה עם הקרובים היא בראש וראשונה לטובת הקטין, ורק אחר כך באה לספק את כמיהת הקרובים לקשר.

בפועל קיימת תופעה הולכת ומתרחבת של קונפליקטים שלא הכרנו כמותם בעבר, בין הורים ילדים ונכדים הגורמים לנתק בין הדורות ומקפחים כל אפשרות לגשר עליו.  במעגל הניתוק ניתן למצוא: הורי ילדיהם התגרשו וילדיהם או בני זוגם מונעים מהם לראות נכדיהם. סבתות וסבים שלהם זוגיות חדשה וילדיהם ניתקו עמם קשר ומונעים מהם לראות את נכדיהם.  הורים שכולים שבני הזוג של ילדם שנפטר מונעים מהם להיות בקשר עם נכדיהם. הורים שכולים המעוניינים להוציא לפועל צוואה ביולוגית של ילדיהם ולהמשיך את הדור. הורים שילדיהם חיים עם בני זוג מאותו המין המעוניינים לקבל מידע על זכותם לנכדים. סבתות וסבים לנכדים מאומצים. סבתות וסבים לילדים שחזרו בתשובה או בשאלה. סבתות וסבים לילדים שהצטרפו לכתות.  סבתות וסבים לנכדים הסובלים מגילויי אלימות או הטרדות מיניות בבית הוריהם. סבתות וסבים הנתבעים לשלם דמי מזונות לנכדיהם.

הצעת החוק המקורית שהוגשה נעשתה בשיתוף עם ארגון משפחה חדשה.  הצעה דומה הונחה על שולחן הכנסת השש-עשרה על ידי חבר הכנסת רשף חן וקבוצת חברי הכנסת (פ/3372).  הצעות חוק דומות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברת הכנסת שרה מרום שלו וקבוצת חברי הכנסת (פ/2294/17), על ידי חבר הכנסת יצחק גלנטי וקבוצת חברי הכנסת (פ/2591/17) ועל ידי חברת הכנסת אורית נוקד (פ/3445/17).  הצעת חוק דומה הונחה על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת דב חנין וקבוצת חברי כנסת (פ/1335/18).

תיקון סעיף 73 – זרע אנושי שייך לבעליו, ורק בעליו יכול להחליט מה יעשה בזרעו, ולהגביל מראש את השימושים בזרע, במיוחד כאשר באים ילדים לעולם.  שימוש בזרע ללא הסכמה מודעת מהווה פגיעה בכבוד האדם, חירותו, פרטיותו ורכושו.  הבאת ילד לעולם ללא הסדרת היחסים בין הוריו העתידיים של אותו קטין צפויה לאמלל את הקטין ולהעמידו במרכז קונפליקט שאינו בריא.  ישנם אמצעים טכנולוגיים לעצירת הריון בלתי רצוי, ומנגד ישנם אמצעי הפריה מבלי לכפות הורות על מי שאינו חפץ בכך.

[1] ס"ח התשכ"ב, עמ' 120.

 

2 תגובות בנושא הצעות חוק

  1. פינגבאק: ארגוני הקואליציה במאבק משותף למען ילדי ישראל הדיון באום בחודש 11 שם נבקש להעמיד את עובדי הסעד לדין ונבקש הוצאת צוי מעצר בשל פשעי זכויות אדם . &

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *