10/2013 ועדת סילמן האלטרנטיבית – ועדת ביקורת הציבור על דרכי הפעולה של פקידות הסעד

בתאריך 29/10/2013 התקיים כנס ועידת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד ומשרד הרווחה באולם רדינג 3, נמל תל אביב.  הכנס הופק בשיתוף פעולה בין ארגוני גברים, א' זה אבא והקואליציה למען הילדים והמשפחה, וארגון נשים, "זעקת האמהות" כהוכחה לכך שפקידות הסעד והעובדות הסוציאליות פוגעות גם בגברים וגם בנשים, ושפעילותן לא רק שאינה נחוצה, אלא שהיא הגורם להתססה וליבוי יצרים בין גברים לנשים, ולנזקים חמורים לילדי ישראל אשר מנותקים מאבותיהם או נחטפים ע"י פקידות סעד לצורך מילוי מכסות באומנה ואימוץ.

את הכנס פתח אמיר שיפרמן אשר הסביר כי עובדת סוציאלית איננה סוכנת של עשיית צדקה ועזרה לנזקקים.  להיפך, הן מהוות שוטרות ללא מדים, ותפקידן היא שיטורי.  הציבור מפחד מהן, וכתוצאה המטופלים תוקפים את פקידות הסעד, נשים רוצחות את ילדיהן כדי שלא יחטפו מהן, וגברים אשר נשלחים למכלאות הקשר רוצחים את ילדיהם. 

לאחר מכן, באומץ רב, נשאה דברים כבוד השופטת בדימוס חנה בן עמי אשר לא חסכה מילים מפקידות הסעד.  היא טענה שלפעמים מעשיהן גובלים בפלילים.  שהן משקרות, מעלימות מסמכים ונתונים, וחושבות שהתסקיר שהן כותבות אמור להיות הטיוטה של פסק הדין.  לא ברור לשופטת בן עמי איך השתרש המנהג שפקידות סעד נחשבות כמומחיות, והשופטים מתבטלים ומשתפלים בפניהם, ולמעשה פקידות הסעד כמעט ואינן נחקרות.  בכל תיק אזרחי אחר כל מומחה נחקר שתי וערה, ודווקא בדיני משפחה, פקידת הסעד נהפכה המומחית היחדה שחסינה מחקירה נגדית.

לאחר מכן הופיעו עורכי דין וסיפרו על מעללי פקידות הסעד בבתי המשפט למשפחה ונוער, ונשמעו עדויות של נשים וגברים.  למחרת הופיעה כתבה בידיעות בעמוד ראשי.  יום לאחר מכן, הגיבה יו"ר איגוד העו"ס במכתב תלונה חריף נגד השופטת בן עמי, ששוגר לכל המי ומי במערכת המשפט.   

 

ועידת סילמן ביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד

אמיר שיפרמן, פתיחה:  "ועדת סילמן – משבר אמון בעובדות הסוציאליות"

http://youtu.be/0YPUC7l1M1Q

כבוד השופטת חנה בן עמי

"חקר האמת בבתי המשפט באמצעות עובדים סוציאליים"  

האם "ארגז הכלים" העומד לרשות שופטי בתי המשפט לנוער ולמשפחה, לרבות העמדות ודרכי הפעולה ננקטים ע"י פקידי הסעד, תורם לחקר האמת בהכרעות בענייני משמורת והוצאת ילדיהם מרשות הוריהם.

כב' הש' חנה בן עמי, אודיו מלא

 

http://myfamilythoughts.wordpress.com/2013/11/02/hannabenami/

כב' הש' חנה בן עמי, וידאו, עובדות סוציאליות מעלימות מסמכים מעיני מבית המשפט לצורכי סחר בילדים

http://youtu.be/Wm5CZ9N1M3o

כב' הש' חנה בן עמי, וידאו, איומי פקידות סעד על מומחים בפגיעה בפרנסתם

http://youtu.be/nOij9rMeIK0

כב' הש' חנה בן עמי: "תסקיר פקידת סעד הוא לא טיוטה של פסק דין"

http://youtu.be/M165zHk52EI

עורכי דין

עו"ד אלן עושרת:

http://youtu.be/nnv-pFCTRI8

עו"ד ליאור לב:  הרווחה מנהלת רשימה שחורה של הורים

http://youtu.be/57AToN2K-lk

עו"ד עופר רון:  התמודדות מול פקידת הסעד בתביעת נזיקין נגדה

http://youtu.be/ytD3J3TOnjk

עו"ד יוסי נקר

http://youtu.be/MHks-jVdejs

עו"ד רז משגב:  מענים סוציאליים שפוגעים בהורים, מבחנים ואבחונים חסרי ערך

http://youtu.be/T3Sy9akEh6w

עו"ד טלי גוטליב

http://youtu.be/XQyMmLYIh3k

 הרב הראשי של אשדוד, הרב שיינין

http://youtu.be/B-HsDFnBeqs

 

עדויות

צביקה רוס

http://youtu.be/qxJdLp4Z97A

ניסים כהן

http://youtu.be/pe1wKe422CM

לורי שם טוב:  אם שמנותקת מבנה 5 שנים

http://youtu.be/UB35RbGYQz4

שלומית צפרי

http://youtu.be/idkx4aVR3Lc

רחל חמיאס

http://youtu.be/fQZAu_iM7pA

 טקסטים:

 אמיר שיפרמן:

אני מתכבד לפתוח את הכנס, ועידת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד.  בשמי ובשם הקבוצות, העמותות וכל הנוכחים אני מבקש להודות מקרב לב לכבוד השופטת חנה בן עמי על השתתפותה במעמד חשוב זה.   כבוד השופטת בן עמי הסכימה לבוא היום ולשאת דברים, ולהסביר מנקודת מבטה כיצד היא רואה את המצב בנוגע להתנהלות פקידות הסעד בדרכי פעולתן במקרים של הוצאת ילדים מאימהות והוצאתם למסגרות חוץ ביתיות והן בנוגע לדרכי התערבותן בענייני משמורת והסדרי ראייה בתיקי הגירושין.

כבוד השופטת תהיה הדוברת הראשונה עד השעה 8. אני מבקש להאזין בנימוס ולכבד את המעמד, במידה ולוח הזמנים יאפשר לנו אנו נקבל שאלות מהקהל בכתב בלבד ונפנה אותן לכבוד השופטת, זאת תהיה הפעם הראשונה ששופטת משפחה  מוכנה לענות על שאלות הציבור.  יש לציין שכבוד השופטת איננה מייצגת פה היום עמיתים למקצוע, ואיננה מייצגת קבוצות וארגונים כל שהם. הדברים שתשמעו מפיה הם דעותיה הפרטיות בלבד כפי שהתגבשו במשך שנים של עבודה והתמחות בתחום. יש לה דברים להשמיע ואני מבקש לשמוע בכבוד ובתרבותיות הנדרשת.  בהזדמנות זו אבקש להודות גם לשאר הדוברים והמשתתפים, ולבעלי האולם, ליאון מרידינג 3 שתרם לנו את המקום עבור האירוע החשוב.

נשמע הערב דיונים בשלושה פאנלים, הראשון מוקדש לאמהות, השני לאבות, והשלישי והרביעי יתקיימו ביחד ונשמע על יחסי הגומלין שבין המטופלים בכפייה ובניגוד לרצונם לבין שירותי הרווחה.

ערב זה הינו הפקה משותפת של קבוצת אבות ואימהות. כולם ביחד ובנפרד קורבנות של משרד הרווחה. המכנה המשותף של הגברים הנשים והילדים, שהם כולם נפגעים משירותי הרווחה.  זה הוא בדיוק ההיפך הגמור מסיסמת העבודה שלהם, ולכן עליי לציין כי לא עו"ס-ים חצי עבודה.

רק לאחרונה שמענו על מספר מקרים מזעזעים ובניהם גם רצח של שני ילדים על ידי אימם מכיוון שפחדה שמשרד הרווחה ייקחו ממנה את ילדיה.מאידך נחשפנו למקרה בחיפה בו  השופטת סירבה לקבל את המלצות פקידת הסעד ולהוציא את  הילדים מהבית. פקידת הסעד לא היססה והוציאה פנקס טפסים מול עיניי השופטת ורשמה צו חירום לפיו יוצאו הילדים מהבית לשבעה ימים בניגוד להחלטה השיפוטית בה נקבע בצורה חד משמעית שהילדים יישארו בחזקת אמם.

הציבור שואל את השאלות הקשות אשר התקשורת מפחדת להתעסק בהן ובין היתר, מדוע הורים שרפו גן ילדים בעקבות תלונתה של גננת בשירותי הרווחה? מדוע גבר הצית מרכז קשר לאחר שמנעו ממנו כל קשר עם ילדיו שלו? ואיך ייתכן שאנשים נורמטיביים נהפכים בין רגע לחיות אדם מהרגע בו הם פוגשים את שירותי הרווחה, איך ייתכן ששירותי הרווחה נהפכו לאיום על הציבור אותו הם אמורים לשרת?

הגשנו 2 בגצים נגד מרכזי הקשר ושום דבר לא עזר, המערכת כולה מתעלמת מהמצב ומחפה על עצמה.

בקדנציה של השר כחלון, היו הרבה הפגנות. להפגנות האלו הגיעו אבות וגם אימהות. השר כחלון מצדו הבטיח פעם אחרי פעם שהוא יחתום על תקנות להקמת מוסד פיקוח על פקידות הסעד. וברגע האחרון הצליחה המחלקה המשפטית של משרד הרווחה לטרפד את הדבר.

 גם כניסתו של שר הרווחה החדש, מאיר כהן לתפקיד הייתה מלווה ביחסי ציבור והרבה הבטחות שיעשה סדר, שהוא לא ישמש כבובה על חוט המופעלת על ידי בעלי הכוח והשררה הותיקים, פקידים זוטרים שמפעילים בפועל את משרד הרווחה. השר כהן הזדרז להקים את וועדת סילמן לחקירת שורש הבעיה במשרד הרווחה ואולם וועדות כאלה כבר הוקמו, גיבשו המלצות אך ההמלצות מעולם לא יושמו. לעניין זה ניתן לראות את מסקנות וועדת גילת ומסקנות וועדת סלונים נבו. נראה שכל וועדה שמסיימת את תפקידה היא סיבה להקמת וועדה חדשה אך בפועל כלום מההמלצות לא נעשה.

אז עכשיו הבטיחו לנו את ועדת סילמן, שהיא תשב ותשמע עדויות תוך פחות מחודש. השר והסגן שלו יוסי סילמן אינם נפגשים  עם הורים, והפסקנו לשמוע מילה וחצי מילה על הוועדה. תנאים בסיסיים לא התרחשו, לא הייתה הזמנה לציבור להגיע, לא פרסמו מי מונה לוועדה, וזו הסיבה שהחלטנו להקים וועדה משלנו כתחליף לוועדת סילמן שנעלמה, כי המצב הפך לבלתי נסבל ובלתי אפשרי.

משרד הרווחה הישראלי שובר שיאים עולמיים מחרידים. לפי השוואות בינלאומיות יש בישראל פי עשר יותר הוצאות ילדים מהבית מאשר במדינות מערביות אחרות. יש בישראל פי 6 עד פי 8 הפניות למרכזי קשר מאשר ארה"ב ואוסטרליה. רק בשנת 2012 הראה משרד הרווחה גידול של כ-13% בכמות ההפניות למרכזי הקשר. בהופעה של השר מאיר כהן בטלביזיה בתכנית של אורלי וגיא אמר שייקחו יותר כסף מתקציב המדינה לטובת משרד הרווחה, וזאת על מנת לאתר יותר ילדים "נזקקים" ולשלוח יותר ויותר הורים להדרכות, לטיפולים, לאבחונים, ולפסיכיאטרים. כאשר השורה האחרונה היא הוצאת ילדים מביתם ופגיעה במוסד המשפחה.

אנחנו שואלים איזה מין חזון יש לפקידות הסעד בישראל?  מה המטרה שלהן?  להכניס את כולנו להדרכות פסיכיאטריות?  להוציא כל ילד שמדווחים עליו שהוא נראה מוזנח ישר למרכזי חירום ולמסגרות חוץ ביתיות, לשלוח כל גבר למרכז קשר?  האם זה הפיתרון?

היום "מענה סוציאלי" פירושו הפעלת מנגנון דרקוני ואכזרי שנועד לממן סוללה של בעלי מקצוע, אבל מימון לנזקקים באופן ישיר לא בא בחשבון.

ההתעמרות של שירותי הרווחה באוכלוסיות החלשות היא כבר משהו ממנו לא ניתן עוד להתעלם, כיום הם דורסים ברגל גסה את זכויותיהם של רבים וטובים ואנו נחשפים ליותר ויותר מקרים בהם כולנו עדים למחדלים שנוצרו, אין כיום בישראל משפחה שלא נפגעה,
ובמקום לצמצם את הנזקים שנוצרים, הם בוחרים להרחיב את המעגלים וממשיכים בעבודתם המזיקה באין מפריע, ממש כאילו כלום לא קרה.

במקום לעזור להורים לחלק את זמני ההורות, הרווחה בוחרים להתסיס את ההורים זה נגד זה, במיוחד נשים כנגד גברים. ואז הן שולחות את כולם להדרכות הוריות, מטפלים, מדריכים מתאמות הוריות, מבחני מסוגלות הורית, מרכזי קשר ויתר המצאות מעוותות. והכול בתקציבי עתק המופנים למטפלים לכאורה אשר בפועל גורמים רק לנזקים והעצמת הסכסוך.

ואולי עדיף היה לקחת את תקציב הרווחה ופשוט לחלק אותו ישירות דרך הביטוח הלאומי.

הציבור מצפה מהעובדת הסוציאלית להיות מעין סוכנת של עשיית נתינה, העצמה וחתירה לצדק חברתי. מצפים מהן לעשות מעשי חסד ורחמנות אך לצערנו זה לא קורה בפועל, ההפך הוא הנכון.

אבקש לצטט מהתנ"ך, ספר דברים:   "כי יהיה בך אביון, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידיך מאחיך האביון. כי פתוח תפתח את ידך על מחסורו אשר יחסר לו". כלומר בתנ"ך אנו מצווים לא להתאכזר לחלשים ולעניים ולפתוח להם את היד והלב.   החברה המודרנית הטילה את התפקיד הזה על העובדות הסוציאליות, בכדי שיהיו סוכנות של צדקה, שעושות עבודת חסד. בפועל, במסגרת החוק הם עיוותו את התפקיד והפכו למעין שיטור קהילתי מאוד פוגעני.

הנה דוגמא לסמכויות שלהן מחוק הסעד: נצטווה עובד סוציאלי לעניין סדרי דין כאמור בסעיף 2, רשאי הוא לצורך הכנת תסקירו להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא הקטין או חולה הנפש ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין או לחולה הנפש, וחייב הנחקר לענות לעובד הסוציאלי תשובות כנות ומלאות, אך אין הוא חייב לעשות כן אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית.

לפי הנוסח הזה כמעט ואין הבדל בינן לבין שוטרים. הן גם עובדות ישירות עם השוטרים, אומרות לשוטרים את מי לעצור, את מי לשחרר, ומשתתפות בוועדות מסוכנות. לאחרונה אפילו ראינו כולנו ביום כיפור האחרון שעובדת סוציאלית כפתה על המשטרה לעצור אבא, בזמן שהמשטרה לא מצאה לנכון לעצור את האב.

אנו מזדעזעים לדעת בכל פעם מחדש כי פקידות הסעד לקחו לעצמן סמכות לא להן ושמו את עצמן מעל החוק, מעל המשטרה, מעל בית המשפט, ובמיוחד מעל טובתם של ילדים, נשים וגברים.

כב' הש' בדימ' חנה בן עמי

במסגרת ועידת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד, מיסודה של הקואליציה למען הילדים והמשפחה, שהתקיימה בנמל תל אביב, 29 אוקטובר 2013, הרצתה כבוד השופטת המחוזית בדימוס חנה בן-עמי על תופעת העבריינות בקרב עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה. 

"מאד קל לסווג את האנשים הפגועים האלה כאנשים סהרוריים ואלימים, וממילא לקפוץ למסקנה כי אין לייחס משקל לדבריהם.  בכך אינני אומרת כי כשאדם שרוי במצוקה קשה, והדברים שהוא אומר אינם מצטיינים בנחמדות וברוגע, יש לתייג אותו כאדם אלים, ולהתעלם מטענותיו לגופן. נכון שחשוב להיות נחמד ולדבר בנימוס, אך תפקידם של אלו שעושים במלאכה, להתייחס לעיקר. אם מישהו מבצע עבירה, יש להעמידו לדין, אך לא יכול להיות שמי שסגנונו אינו מוצא חן בעיני פקיד סעד, יתוייג כ"מסוכן", ויישללו ממנו זכויות יסוד, כמו למשל, ימנעו ממנו בפועל לראות את ילדיו.

תפקידם של עובדי ציבור שמקבלים את שכרם מהקופה הציבורית, להכיל את אלו שמרגישים שנגרם להם עוול, שנגזל מהם היקר להם מכל, והעיקר, בטרם קפיצה למסקנות, יש לאסוף נתונים, לבדוק את העובדות לאשורן, וללא משוא פנים ושיקולים זרים, ולהביא בפני בית המשפט תמונה אמיתית של הממצאים אליהם הגיעו אחרי חקירה ובדיקה את הלבטים, את מכלול הדעות, ואת המסקנות המנומקות. גם אז, מלאכת ההכרעה היא של השופט וההמלצה (של פקידת הסעד) צריכה להשאר בגדר המלצה בלבד."

תפקידו של פקיד הסעד איננו לכתוב פסק דין לשופט, התסקיר זה לא טיוטא של פסק דין

"תפקידו של התסקיר הוא לתת לשופט מידע אמיתי, אובייקטיבי, מהימן ושלם. התסקיר צריך להציג עובדות. התסקיר זה לא טיוטא של פסק דין.   השופט צריך לשקול שיקולים רחבים, ולהגיע למסקנה שהוא יגיע אליה.  תפקידו של פקיד הסעד איננו לכתוב פסק דין לשופט, בוודאי לא להיות המוציא לפועל של פסק הדין.  הוא בסך הכל, צריך להביא נתונים, צריך להביא עובדות, וצריך לאפשר לשופט לראות את התמונה בכללותה."

השופטים נוטים לסמוך על התסקירים המוגשים להם על ידי פקידות הסעד:  "לצערי, מאז שהדברים האלה נכתבו, המצב לא השתפר. על השופטים מוטל עומס אדיר, וכשיש פקיד סעד שמתוקף החוק, כך נראה, יכול להקל עליהם את העבודה, וכשמדובר באיש ציבור מקצועי ולכאורה נייטרלי, הם נוטים לסמוך על התסקירים המוגשים על ידו, וממילא זונחים במשהו את החובה המוטלת עליהם, להגיע למסקנה שלהם, לאחר בדיקת מכלול הראיות והטענות, ואיזון בין הדברים."

פקידי סעד אינם נחקרים בחקירה נגדית בבית משפט. הדברים (של פקיד הסעד) נלקחים כתורה למשה מסיני:    "יתר על כן, כשיש תביעת נזיקין שעניינה כסף, ומומחה רפואי נותן חוות דעת, ומציין שאחוז הנכות של אדם מסוים הוא כזה או אחר.  אותו מומחה מוזמן לעלות על דוכן העדים, הוא נחקר בחקירה נגדית, ולא מניחים לו עד שבודקים כל משפט וכל טענה שלו.

כשמדובר בעובד סוציאלי שנותן תסקיר, למרבה הצער, לא ניתן לצדדים לחקור את פקיד הסעד.
הדברים (של פקיד הסעד) נלקחים כתורה למשה מסיני. על זה מסתמכים, ועל זה בונים תוצאות, שבעצם התוצאה שלהם יכולה להוות נזק, לא רק לקטין, אלא לכל המערכת המשפחתית שבתוכה הוא גדל.

זה לא סוד שלפקידי סעד אין מיומנויות של חקירה, ובדיקת מהימנות הדברים המושמעים באוזניהם.  ולמרבה הצער, גם כאשר לא קיימת אצלם אג'נדה כזו או אחרת, נטיית ליבם היא להתרשם מן הצד החיצוני של בעל הדין העומד בפניהם, ממתק שפתיו, מהחיוך שלו, מהאחריות שהוא לוקח על עצמו. מהבעת חרטה על מעשיו,ולא פעם ההתייחסות שלו לפקיד הסעד שבפניו הוא עומד, מנחמדותו ומהכושר שלו להרשים את פקיד הסעד."

פקידות הסעד כותבות תסקירים המתבססים על דעות קדומות:  "מהתיקים שבהם דנתי, והם לא מעטים. ההתרשמות שלי, שכשמדובר בפקיד סעד, גם בהנחה שמדובר באנשי מקצוע מוכשרים בתחומם, לא זאת שאין להם הכלים או המיומנויות הדרושים לצורך חקירה ובדיקת הראיות, אלא שגם במיומנויות שיש להן, הן לא עושות שימוש מושכל, אלא ההתרשמות שלהן בנושאים מסוימים.

מלכתחילה הן מגיעות עם נטיות לב, ועם דעות קדומות, ולמרבה הצער, נוכח הכח שניתן בידיהן, הן ע"י המחוקק והן ע"י השופט, הם רואים את העמדה שלהן, שכאמור היא פרי של עמדות ראשוניות מוטות, ובדיקה לא מיומנת את השורה האחרונה, את פסק הדין אליו יש להוביל את השופט.  ובסופו של יום, להכתיב לו את עמדתן, ובמקרים שאותם הם רואים מתאימים, לא להשאיר לשופט ברירה, אלא להגיע ליעד, לשם הם מובילים אותו."

ביצוע נתק מכוון של הילד מהוריו, כדי ליצור תשתית להכרזתו כבר אימוץ

"כאשר מוציאים ילד מהבית והם מעוניינים להעבירו להליך של אימוץ למשל, מחזיקים אותו בבית מעבר, רחוק מאד מהבית של ההורים, לא מאפשרים ביקורים. מציירים דמות דמונית, בסופו של יום, כעבור שנים, כשמגישים בסופו של דבר בקשה להכרזת הילד בר אימוץ, אפילו אם השופט מגיע למסקנה, שמלכתחילה לא היה מקום להוציא את הילד הזה מהבית, הילד הזה כבר שנתיים לא היה בבית, כל המערכת כבר השתנתה, הוא כבר גדל בבית של משפחה אחרת.

אומר השופט לעצמו: נכון, מלכתחילה לא היה צריך להוציא את הילד מהבית, אבל עכשיו אני לא יודע אם זה טוב להחזיר אותו. האם טובתו שאני אחזיר אותו, כי הנסיבות השתנו. ילד זה לא חפץ, זה לא עציץ, לא מניחים אותו ומשקים אותו ומסיימים בזה את הפעולה. ילד גדל, והוא גדל בנסיבות מסויימות ובמערכות מסויימות, אחרי שנתיים כבר אין טעם להחזיר את המצב לקדמותו, זה לא יהיה לטובת אף אחד מן הצדדים…"

במקרים רבים, התסקירים של העובדות הסוציאליות, מהווים אבן נגף בדרכו של השופט להגיע לחקר האמת

"למרבה הצער, התרשמותי היא, כי במקרים רבים עמדות העובדים הסוציאליים, והתסקירים המוגשים על ידם, לא רק שאינם עוזרים לבית המשפט להגיע לחקר האמת, אלא שהם מהווים אבן נגף בדרכו של השופט להגיע לחקר האמת.

ההנחה שלי היתה שכשמוגשת בקשה להכריז על קטין בר אימוץ, נעשה הדבר לאחר שכל פרט נבדק לגופו, ושנשות המקצוע החתומות על הבקשה והתסקירים, הגיעו למסקנה שהצעד הדרסטי כל כך שהן מבקשות – קריעת ילד מחיק משפחתו הביולוגית, הינו הצעד ההכרחי בנסיבות הענין.

לצערי, עד מהרה נוכחתי שלא כך הם פני הדברים.פעם אחר פעם נדהמתי לגלות, כי לפקידות הסעד יש ענין בתוצאה שאליה הן חותרות, ולצורך זה כמעט כל דרך כשרה בעיניהן. החל מהנתק שהן יוצרות בין הקטין למשפחתו, אחזקתו בבית מעבר המרוחק ממקום מגורי ההורה, השמת מגבלות על דרכו של ההורה לקיים ביקורים.

כשלוקחים ילד ומרחיקים אותו מנצרת לירושלים, מגבילים את ההורה לביקור של שעה בחודש, ואז כשהוא מאחר בחצי שעה באוטובוסים, ובדרכים הקשות שהוא צריך בהן להגיע, אומרים לו: "סליחה איחרת, הילד כבר לא יכול לראות אותך…", ושולחים אותו חזרה לביתו.
ואם חס וחלילה, הוא פעם אחת איננו מסוגל להגיע, כי חלה איזו תקלה, אז מייד פונים לבית המשפט ואומרים "שההורה אינו מעוניין בילד…  הנה עובדה שהוא לא הגיע…"

שיבוש הליכי משפט: מקרים של מצג שווא, העלמת מסמכים, העברת מידע מוטעה לשופט ובזיון בית משפט

"יתר על כן, נתקלתי במקרים של הצגת מצג לא אמיתי בפני בית המשפט. העלמת מסמכים מעיני בית המשפט, העברת מידע מוטעה לצדדים, אפילו בהתייחס להחלטות כתובות, ותקצר היריעה…  אני רוצה להתייחס לשני מקרים, שבהם ההתרשמות שלי היתה כל כך קשה מדרך פעולתן של פקידות הסעד.

אמנם לקראת סוף הדיון הבהרתי שלדעתי יש מקום לבדוק את האפשרות להחזיר את הילדים למשפחתם.   הוספתי שלאחר הנתק הממושך ובנסיבות שנוצרו, יש מקום לעשות זאת בהדרגה, תחת פיקוח וליווי צמוד.

התשובה החד משמעית של פקידות הסעד הייתה: שאם בדעתי להחזיר את הילדים לרשות האם או ההורים, הן לא ישתפו פעולה! (בזיון בית משפט).  חשבתי כי אם הן סבורות שטובת הילד מחייבת אחרת, הן תעמודנה על מתן פסק דין עליו יוכלו לערער, או יאפשרו החזרת הילדים תחת פיקוח כדי להגן עליהם מהבית "המסוכן", ממנו חששו כל כך כשהוציאו אותם, אבל שום דבר מאלו לא קרה, וכך הוחזרו הילדים למשפחותיהם, כשהשאלה שליוותה אותי לאורך זמן היתה:  אם אמנם באיזשהו שלב באמת הן שקלו את טובת הילדים, כשלעצמי סברתי כי הילדים הוחזרו לאלתר כדי למנוע כתיבת פסקי דין שיפרטו את המצב. כדי שקלונם (של פקידי הסעד) לא יתגלה ברבים.

למרות שלא נזקקתי לכתוב פסק דין, כי הילדים הוחזרו בהסכמה של פקידות הסעד, טרחתי וכתבתי פסקי דין מפורטים, וטרחתי להעביר את זה ליועץ המשפטי לממשלה, כמו גם לנשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, שהיה אמור להוות ערכאת ערעור על פסקי דין של בתי המשפט למשפחה.

נשיא בית המשפט השיב לי במלים אלו:  "קראתי את פסקי הדין בעיון רב ובהתרגשות מרובה, ונראה לי כי היטבת להאיר בפסקי הדין את כל הזוויות הראויות להארה. נראה לי גם שפסקי הדין הללו מצביעים על מידה רבה של אומץ לב שיפוטי ועל כך את ראויה למלוא ההערכה."

אני לא סבורה שצריך אומץ לב שיפוטי כדי לכתוב פסק דין. תפקידו של השופט לראות, להאזין, להיות רגיש ולהגיע לתוצאה הנכונה ללא משוא פנים. בשביל זה לא צריך אומץ. בשביל זה צריך יושר לב, ורצון לבדוק את הדברים לגופם."

התנהלות פקידות הסעד גובלות בפלילים:  עוד ציינה השופטת כי התנהלות עובדות סוציאליות ממשרד הרווחה גובלת בפלילים. 

להלן חלק מן העבירות המבוצעות על ידן:

עבירות של סחיטה ואיומים על מומחים והדחת עדים:  המומחים של משרד הרווחה, שמעידים בבית משפט, מקבלים את שכרם ממשרד הרווחה, ולכן, הם תופרים לרוב, חוות דעת על פי דרישת הלקוח. אם המומחה מעז לכתוב חוות דעת שמנוגדת לדעתן של פקידות הסעד, הן מאיימות עליו, כי אם לא יישר עימן קו, תקופח פרנסתו.

העברת דיסאינפורמציה למשפחות אומנה עם אופק לאימוץ:  פקידות סעד משקרות למשפחת האומנה אצלה נמצא הילד ונוטעות בה תקוות שווא, זאת באומרן למשפחה כי הילד יגיע לאימוץ, למרות שכלל לא ניתן פסק דין בנושא. כל זאת, בניגוד לכללי האתיקה.

הפרת חסיון בניגוד לחוק:    עבירות מידע חסוי ומסווג לגורמים שונים, בכלל זה, העברת מסמכים חסויים. כל זאת, בניגוד לחוק המחייב אותן לחסיון.

בזיון בית משפט:  אינן משתפות פעולה עם השופט, ומבזות את בית המשפט. מתעלמות מקביעותיה של השופטת, שהן עבורן בבחינת אות מתה.

חטיפת ילדים בחסות פרצות החוק, תוך שימוש לרעה בכח המשרה:  ילדים מוחזקים בני ערובה במתקני כליאה של משרד הרווחה. כל זאת בחסות פרצות בחוק. את מהלך החטיפה הן מפעילות תוך שימוש לרעה בכוח המשרה, ובכוח הרב שנתן להן המחוקק.

פועלות בניגוד לאמנת זכויות האדם של האו"ם:  מתנהלות כמו במשטרים טוטליטריים, ופועלות בניגוד לאמנת האו"ם לזכויות אדם, הקובעת כי זכותו של כל אדם להליך משפטי הוגן.  מנסות למנוע זכות יסוד זו של ההורים להשתתף בדיונים משפטיים הנוגעים לילדיהם. מסתירות את חומר הראיות מפני ההורים.

מניפולטיביות ומוציאות דיבה על הורים:   ממציאות סיפורי מעשיות על ההורים. הבדיה המפורסמת, השגורה, והאהובה ביותר בפי עובדות סוציאליות היא – "ההורים אלימים", כל זאת תוך שימוש במלים גבוהות וסופרלטיבים, על מנת להפעיל הליך שכנוע פסיכולוגי על השופט.

סחר בילדים לאימוץ:  [העו"ס] יוצרות מעגל שמוביל לאימוץ כפוי. מסרבות לפיתוח תכנית טיפול מתאימה של תמיכה בקהילה, כי תכניות טיפול כאלו יקטינו את מספר הילדים לאימוץ, והדבר יפגע במשפחות שמבקשות לאמץ ילדים. נוקטות סחבת משפטית על מנת להתיש את ההורים.

שיבוש הליכי משפט, העלמת ראיות, ופגיעה בסמכותו של השופט:  [העו"ס] מעלימות מסמכים משפטיים, לעיתים בתואנה המעוררת גיחוך שהיא: "חסוי מפני שופט…"

פגיעה והתעללות בילדים חסרי ישע:  העבירה החמורה ביותר של פקידות הסעד היא התעללות נפשית קשה, והזנחה רגשית, זאת באמצעות ניתוק אכזרי מהוריהם, וכליאתם בבתי מעבר למשך תקופה ארוכה. עבירה זו נובעת בראש וראשונה מכך שהן מתייחסות לילדים חסרי ישע כאל חפצים דוממים, שאפשר לאפסן אותם לתקופה ארוכה בבוידם, ואז לשלוף אותם בעיתוי המתאים, ולשנע אותם ליעד אחר.

כך מעידה העובדת הסוציאלית על ההידרדרות שחלה במצבם של ילדים, בשל השהות בבית המעבר:

"במשך התקופה הארוכה שהילדים היו בבית המעבר, בלא שהייתה להם הזדמנות לפגוש את אימא להם, חלה הידרדרות במצב הילדים הגדולים במיוחד. במיוחד במצבו של הגדול. בן 5 וחצי, ילד חכם, אינטליגנט. מבחינה רגשית נמצא בייאוש טוטאלי. סימני דיכאון ותופעות אלימות כלפי הילדים וכלפי עצמו. מצבים שבהם נמצא בהשתוללות גמורה. הסכנה הן כלפי עצמו והן כלפי ילדים. כשלא משתולל, יש התכנסות בתוך עצמו. עיניו בוהות ועצובות.עד הזמן האחרון נאחז במטפל האישי שלו. לאחרונה נחבל ופוגע בקשרים אותו מטפל. מקלל ויורק."

ומסיימת השופטת בדבריה"לצערי, שום דבר לא תוקן מאז, ואנחנו נמצאים באותו מקום שהיינו, כשפקידות הסעד צוברות כוח.  בטוחות שעמדתן היא בעצם פסק הדין שעל השופט לחתום עליו".

עו"ד אלן עושרת

מדיניות פטרנליזם שר הרווחה – הפטרנילזם הוא כלל ארצי. בדרך כלל מדיניות של משרד נקבעת על ידי השר, ועדיין אנחנו רואים את המצב המקובע עשרות שנים, ואת אותו כח משחית שניתן בידי פקידות הסעד.  החוקים והתקנות נותנים את הכח לפקידות הסעד, ופה דווקא אנו רואים את השיתוף בין מערכת המשפט והכנסת. אותה פקידת סעד שמביאה את התסקיר לביהמ"ש, השופט הוא צריך לשפוט ולא פקידת הסעד. כשיש תביעה למשל, של ליקויי בניה, יש חוות דעת של מהנדס, מומחה ביהמ"ש, ויש לנו לפחות 3 חוות דעת של מהנדסים כדי לדעת, ואנו יכולים לחקור את נותני חוות הדעת עד שהשופט נותן את ההחלטה שלו.  במקרה של פקידות סעד לענייני משפחה, יש לנו תסקיר ואי אפשר לחקור את פקידת הסעד!  אי אפשר גם להביא לביהמ"ש חוות דעת נגדית, גם למי שאין בעיה כספית, כדי להוכיח שאותו הורה אינו מסוכן וכו'.

אותו הורה במהלך הנישואין, אף אחד לא בדק אם הוא מסוגל לגדל את ילדו אם לאו, אולם ברגע שההורה מתגרש, הוא הופך "למסוכן". מי קובע? פקידת הסעד.  ביהמ"ש קובע ונותן את הכח לפקידת הסעד, במקום שהשופט יחקור ויבדוק, הוא מקנה לפקידת הסעד סמכויות לפי סעיף 19 לחוק הכשרות האפוטרופוסות, הסעיף הזה אומר שאם אין הסכמה בין ההורים, רשאים הם לפנות לביהמ"ש, ואם ראה ביהמ"ש שיש מקום להכריע, יתיר את ההכרעה למי שהוא מוצא לנכון. ואת מי בית המשפט מוצא לנכון? את פקידת הסעד.  הכנסת רוצה לתת יותר כח לשופט והיא לא מצליחה. השופטים עושים יד אחת עם פקידות הסעד, כי הם עושים להם את העבודה קלה.

"פקידת הסעד בבית המשפט היא חצי אלוהים".  המצב חמור יותר, כי העובדות הסוציאליות לא מתעמקות בתיק ולא חוקרות ולא בודקות מי צודק ומי לא ואילו טענות שווא הועלו. הן מנצלות את אותו כוח ועושות מה שהן רוצות.  הן פוגעות בקוד האתי שלהן, שעל פיו הן צריכות לשתף את הלקוחות שלהן בקבלת ההחלטות.

עו"ד ליאור לב

על פי עו"ד ליאור לב, יש במשרד הרווחה רשימה שחורה של הורים "מסומנים", מדובר בהורים שמסרבים לקבל מרות, מתחצפים, או מעצבנים את פקידת הסעד.  הורה שמגיע לפקידת סעד צריך לדאוג שהוא לא יסומן, וצריך להיות בקיא היטב במה שנטען נגדו. בבואך לפקידת הסעד, חובה לתעד את הפגישות, להחזיק מכשיר הקלטה, כי הן מדווחות בניגוד לחוק דברים שהם לא אמת. פשוטו כמשמעו.  יש שופטים שלא רוצים לקיים דיון הוכחות. אנחנו שולחים כל שבוע בקשה לנהל דיון הוכחות, ולהביא את פקידת הסעד לחקירה.  [רוב השופטים מתפלאים מנין התעוזה לקרוא לפקידת הסעד להיחקר].  בפעם הרביעית שאני מקבל סירוב, אני מגיש ערעור למחוזי.

עו"ד עופר רון

עו"ד עופר רון טוען כי ניתן לתבוע את המעסיק של פקיד הסעד כגון רשות מקומית או משרד הרווחה. בתביעה אזרחית כזאת מעמדו של פקיד הסעד נחות משמעותית ממעמדו בבתי משפט לענייני משפחה ונוער. עו"ד עופר רון תיאר דוגמא שבה הוא חקר פקיד סעד בכיר, עו"ס אמיר שוורץ, בשתי ישיבות בבית משפט כ- 3 שעות. בחקירה נתבררו דברים מרשיעים נגד פקיד הסעד כגון שהורשע בעבר בנציבות שירות המדינה, שאשתו מנהלת הוסטלים בתחום עיסוקו.
בחקירת פקיד הסעד הבכיר שביצע עורך דין עופר רון נתגלה חוסר מקצועיות ורשלנות של פקיד הסעד בתחום שבו עסק ובכך גרם סבל רב לחוסים.

עו"ד עופר רון טוען כי חקירות מעין אלו בתביעות נזיקין מורידות את להיטות פקידי הסעד משום שהם צריכים לתת דין וחשבון על מעשיהם.  בתביעת נזיקין פקיד הסעד חייב להופיע ככל אדם להעיד ואין לו יתרון משמעותי כמו בענייני משפחה ונוער.

עו"ד יוסי נקר

עו"ד יוסי נקר בכנס ועדת הציבור לביקורת על דרכי פעולה של פקידות סעד: "להוציא ילד מהבית מבחינת הרווחה – זה הדבר הכי קל לעשות".  בשום שלב של הליך חוק הנוער טיפול והשגחה, למרות שאמורים לעשות את זה, לא מציעים להורה עזרה מרשויות הרווחה.
הפגיעה הבסיסית בזכויות של ההורה שנלקח ממנו הילד, מתחילה מרגע שהוא מוזמן לוועדת החלטה. בוועדת החלטה לא מאפשרים להורים להיות מיוצגים עם עורך דין. עד היום לא נתקלתי במצב שבו הורה שנוהל על ידי סיוע משפטי, ניהל הליך הוכחות. הקלות הבלתי נסבלת שבה הורים נאלצים "להסכים" לנזקקות על ילדיהם, זה פשוט מקומם. גם אחר כך המלחמה להתעקש על הוכחות, היא לא קלה. הנטיה של בימ"ש מחוזי וגם עליון, היא לא להקל על נושא של ניהול הליך הוכחות, לכן הורה שנאבק להשיב את ילדיו למשמורתו זו מלחמה סיזיפית קשה.

"יגידו עלינו שאנחנו לא נחמדים ומגישים ערעורים מיותרים – אין דרך אחרת. גם אם מפסידים בהליך, זה לא סוף הדרך.  המסר שלי לכל ההורים פשוט להמשיך להילחם ולא לחשוש להפסיד. חשוב לנהל את המאבק בכל העוצמות שיש".

עו"ד רז משגב

עו"ד רז משגב טוען כי למסוגלות הורית אין נפקות. אין לה יכולת לנבא כלום אין לה שום משמעות.  ראה החלק המקצועי בתוך ועדת שניט שכתב פרופ' אבי שגיא, שם נקבע שלמבדק מסוגלות הורית אין לה שום יכולת לנבא כלום, ושאין לה שום משמעות. זה כלי שאף שופט לא יכול להתעלם ממנו, משום שחוות הדעת המצוינת הזו נמצאת בתוך דוח של משרד המשפטים, ושר המשפטים אפילו הגיש הצעת חוק כדי ליישם אותו. אף שופט לא יכול להתעלם מדבר כזה.

הרב הראשי של אשדוד, הרב שיינין:

אני מודה ליוזמים של הכנס הזה. חלמתי על דבר כזה, ולא ידעתי איך מוציאים זאת לפועל, אבל הנה ישנם אנשים בעלי יוזמה ברוך השם, הוציאו זאת לפועל. באספקט הרבני שכל הנושא הזה הוא פסול לחלוטין.

כל נושא הוצאת ילדים מהוריהם הוא פסול לחלוטין.  בתלמוד מסופר על רבי יהודה הנשיא, הוא היה נשיא ישראל כאן בארץ הקודש, והנה הולך הוא יום אחד בדרכו לא פחות מבית המטבחיים שם שוחטים את הבהמות, ואז רץ לעברו עגל גועה בבכי.  רבי יהודה הנשיא לא ריחם על העגל הרך הזה ואמר לעגל "נועדת להישחט, להיאכל". משמיים נגזר עליו ייסורים קשים מהשמיים שנמשכו 13 שנים, עד שיום אחד שפחתו ניקתה את הבית והיא ראתה כמה גורים של חולדה, והיא רצתה לטאטא את הגורים מחוץ לבית, ואז יצא רבי יהודה הנשיא ואמר לשפחה, "רחמנות, האמא של הגורים תבוא ותחפש אותם ולא תמצא אותם. אל תעשי את זה תשאירי אותם במקומם". באותו רגע פסקו משמיים שייסוריו ייפסקו.

זה כשמדובר בבעלי חיים, יש לנו אות משמיים שלהפריד אפילו גורים מאמא שלהם זו אכזריות, ומי שדואג שיישארו בחיקם, נגאל מייסורים 13 שנה.  הצער נוראי. לגזול ילד מאמא שלו, אמא שהרתה אותו 9 חודשים, כפי שכתוב בתורה: "בעצב תלדי בנים", היא כל כך ציפתה לרגע שהילד יוולד.

ילד שנלקח מן האם, זה מעשה אכזרי נורא. נוראי, שאני לא חושב שיהודי מסוגל לכך.
הופעתי בבית המשפט בבאר שבע, ולצערי הרב יש אטימות מוחלטת. מהכנס הזה צריכה לצאת קריאה לכל חברי הכנסת, אנחנו יהודים, אנחנו רחמנים, ולא מתאים לנו לעשות מעשה אכזרי כזה.

כל מה שיידרש ממני אני מוכן לעשות במסירות נפש. אני לא מפחד משופטים. אני אומר ששופטים הם אכזריים, כפי ששמענו כאן עדויות, את ההתייחסות של השופט, מגיעה אליו עובדת סוציאלית והוא חותם על כל מה שהיא רוצה. שופט צריך לצום לפני שהוא נותן פסק דין כשמדובר בדיני נפשות. כך צריך להיות.  בע"ה אני מוכן לעשות כל דבר שיידרש ממני להפסיק את העוול בנושא הזה.

צביקה רוס

צביקה רוס מאשים את מדינת ישראל – משרד הרווחה הפריד בין האחים לאחותם.
משרד הרווחה הפריד בין האחים לאחותם, ומונע מהם להיפגש. ניתקו את הילדה מאחיה ומאביה לחלוטין. אורית בובליל עו"ס לחוק הנוער מלשכת רווחה כוכב יאיר, אחראית על הזוועה שילדה מנותקת מאחיה השבורים לחלוטין מהניתוק. האח הבכור כתב מכתב לאחותו הקטנה בו הוא מספר לה כמה שהוא אוהב אותה, מתגעגע אליה ומחכה לרגע שייפגשו ויעשו שיעורי בית ביחד וישחקו וישתוללו כמו פעם.

ניסים כהן

עדות האבא ניסים כהן המנותק 5 שנים מילדיו בשל פשעי עובדת סוציאלית. את בית המשפט לא מעניין שהאבא לא רואה את ילדיו ובטח לא מעניין את פקידת הסעד.  לעובדות סוציאליות יש תבניות כתיות, כמו כת. ברור שיש מניע כלכלי, אבל הדברים בדרך כלל יהיו לרעת האבא.
צריך לחקור את העובדות הסוציאליות על התסקיר שלהן בבית המשפט, איך הן הגיעו למסקנות בכתיבת התסקיר.

בקצרה אספר את הסיפור שלי: לפני 5 שנים גרושתי התלוננה עלי תלונה כוזבת שהטרדתי מינית את שלושת ילדיי, בכך שנגעתי להם באיבר המין. זו התלונה. הפרקליטות ממש שמחה על התלונה הזו והגישה כתב אישום.  ואכן הילדים הודו שאבא נגע להם בבולבול. גם אני הודיתי שאבא נגע להם בבולבול, כי אבא צריך לקלח את הילדים, להחליף להם טיטול, וכל פעולה שגרתית אחרת.  אני קיבלתי על זה כתב אישום.
לאחר דחיות מרובות ובחלוף 4.5 שנים הפרקליטות החליטה לחזור בהם מכתב האישום ואני יצאתי זכאי.  אבל, כל השנים אני לא רואה את ילדיי, כי פקידת הסעד מתנגדת לכך שאראה את ילדיי מחוץ למרכז קשר. ברור שאני מסרב. זה לא מקום שמתאים לי ובטח לא לילדים שלי.

אני ממתין לדיון כדי לחקור את פקידת הסעד, בינתיים זה גם נדחה המון חודשים ואת אף אחד זה לא מעניין שאני לא רואה את הילדים שלי, לא את השופט ובטח לא את פקידות הסעד. צריך להיות חזקים.  הדבר הכי חשוב זה תמיכה. אנחנו הרבה פעמים מקבלים התנגדות מהמשפחות שלנו, שאנו חושבים שזה מקלט למצבים הכי קשים שלנו, ודווקא שם לא מבינים ולא נותנים את התמיכה הבסיסית שאנו זקוקים.

[טוענים ש]הגישה הפטריאכלית היא שאתה האבא תשלם מזונות ותעזוב לאישה את הילדים…  צריך להודות לאמיר שיפרמן, שעושה עבודה מאוד יפה, פיקוח נפש למען הורים וילדים.  כל אב שרואה את ילדיו במרכז קשר, ברור שהתסקירים יהיו מאוד שליליים נגד האבא. זה מיותר. צריך להפסיק לשתף פעולה עם כל הגורמים שעוינים את המשפחה.

לורי שם טוב

"פקידות הסעד באו עם המשטרה וחטפו לי את הילדים מול העיניים".  הם היו בני 4 ו 6.  מאז לורי נרתמה למשימת חייה להחזיר את ילדיה החטופים, ולהחזיר מלחמה שערה נגד פקידות הסעד אשר פעם אחר פעם מגישות תסקירים רצופי שקרים לבית המשפט.  לורי פתחה רשת בלוגים לתיאור עוולות הפקידות הסוציאליות.  כנקמה בה, העו"ס החזירו את שני הילדים לאבא, ומאז הם מרשים לה לראות אחד במרכז קשר, ואת השני בכלל לא מרשים לה לראות.  בכל פעם שהיא פונה לבת המשפט כותבות הפקידות הסוציאליות לבית המשפט שבגלל שלורי משמיצה אותן ולא מקבלת מרותן, יש לדחות את כל בקשותיה על הסף. 

שלומית צפרי

פניתי למשרד הרווחה לבקש עזרה ברישום הילד שלי שהיה בן 10 חודשים לגן, ומאז לא ירדו לי מהחיים. אני בת 27 חד הורית לילד בן 4 שנים שנלקח ממני כשהיה בן שנתיים בטענה השקרית שאני נרקומנית ולא ראויה לגדלו. אני עושה בדיקות סמים כבר שנתיים על מנת להוכיח צדקתי.

העובדות הן שרשויות הרווחה לא נדרשות להוכיח טענותיהן וגם העובדת הסוציאלית וגם בית המשפט מתנגדים בכל תוקף לקיים דיון הוכחות.

סעיף 14 בחוק הנוער אומר: "רשאי בית המשפט, לפי בקשת הקטין, האחראי עליו, ידיד, פקיד סעד או כל אדם שהוטלה עליו חובה בהחלטה לפי חוק זה, לשנות החלטה שניתנה לפי חוק זה, להאריך או לקצר תקופת תקפה, לבטלה או לתת הוראות להוצאתה לפועל, ואולם רשאי בית המשפט שלא להיזקק לבקשה כאמור אלא אחת לשלושה חודשים".  כלומר, רשאי כל הורה לבקש בכל שלב ולא פחות מפעם בשלושה חודשים לדון בבקשתו.

אך בפועל זה לא קורה. בית המשפט דוחה על הסף כל בקשה לדיון הוכחות. בכוחות עצמי הוכחתי את הרווחה שוב ושוב והראיתי להם וגם לבית המשפט שאיני נרקומנית אלא אישה נורמטיבית, עובדת ומתקיימת כמו כולם, אך לצערי דיברתי אל אוזניים ערלות.

בוועדת ההחלטה האחרונה נאמר על ידי העובדת הסוציאלית שאני צריכה "טיפול", אך אפילו לא אחת מתוך ה- 20 עובדות סוציאליות שישבו שם לא ידעה איזה, בכדי להמשיך את הסחבת.
במשך חצי שעה ניסו לגבש דעה ואז קבעו: "היא צריכה טיפול עם אימה". 

יחסיי עם אימי הם מצויינים וגם אם לא, זה לא עניינו של איש.  הסיבה היחידה שבני עדיין במשפחת אומנה זה כי העובדת הסוציאלית אינה מרוצה מהתנהגותי כלפיה. היא רוצה "לחנך" אותי.
גברת, חטפת לי את התינוק!!!  לאיזה יחס את מצפה?!
חייב להתבצע שינוי חקיקה, שינוי במדיניות הרווחה.  לא יתכן שעובדת סוציאלית תכתוב בתסקיר שקרים ככל העולה על רוחה, תמציא דברים, לא תבקש או תרגיש צורך להוכיח טענותיה – וילדים ייתלשו מביתם.

פקידות סעד ועובדות סוציאליות מתנהלות בצורה שרירותית ונקמנית, הן דוברות דברי שקר ולרוב בתי המשפט מודעים אך בוחרים להתעלם.  הן פועלות מתוך יצר נקמנות ואגו, מתוך אינטרס אישי שלהן להוציא את הילד מהבית.  לא עוד!  לא על חשבון הילד שלי!!!
בביקורים במרכז הקשר, הילד שלי מספר לי שמרביצים לו במשפחת האומנה, שהוא רוצה לבוא איתי הביתה והוא לא מבין למה הוא לא יכול.

בביקור האחרון הילד בכה לעובדת הסוציאלית: "אל תקחו אותי…".  העובדת הסוציאלית סיפרה לי שבלילות בני עדיין בוכה "אימא". 

עומדת מולכם אישה שאין לה מה להסתיר. לא צורכת סמים. לא מזניחה. אימא טובה! אפילו בתסקירי הרווחה כתוב שאני אם טובה ושהקשר שלי עם הילד הוא מעולה. הילד שלי סובל, כי הוא רחוק מאימא שלו שאוהבת אותו.  ילד בן 4 ועול של עולם על כתפיו.  מוסר ההשכל שלי הוא שאסור לפנות לרווחה. משרד הרווחה אינו גוף עוזר או תומך, אלא גוף מזיק והורס.

רחל חמיאס

אוקטובר 2013 – נמל תל אביב, רחל חמיאס מייסדת ארגון "זעקת האמהות" – בכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד.  רחל חמיאס אימא לשני ילדים מקסימים בני 13 ו- 6  שנים.  משרד הרווחה גזל את בנה הקטן בן ה- 6 מאחר וראה בה אימא מוחלשת. 

משרד הרווחה רוצה לראות אנשים מוחלשים, הם טוענים שקרים בבית המשפט. משרד הרווחה עשה הכל כדי להציג אותי בצורה שלילית, ושום עזרה לא נתן לי.
הסיפור של האימא רחל חמיאס עם משרד הרווחה החל לפני 6 שנים, כשדרשו ממנה לתת לבנה הבכור ריטלין והיא סירבה.

משרד הרווחה לקח מהאימא רחל את בנה הקטן והעביר אותו למשפחת אומנה חסויה.
במבט לאחור אומרת האימא רחל חמיאס, שהיא מעדיפה לעשות הכול ולא לפנות לרווחה. אני מרגישה שהבן שלי הוא בן ערובה, שבוי במערכת העוצמתית הזו.  הקשיבו לתיאור המזעזע של מסכת ההתעללות שחוותה האימא רחל חמיאס משירותי "הרווחה".

חומר רקע וביבליוגרפיה:

  • עעל העובדות הסוציאליות כשוטרות קהילתיות ללא מדים:

הטרגדיות – והעו"סיות | על צד שמאל

News1 |   מאבק מיותר של עובדים מיותרים

  • ·  על הוצאת ילדים מהבית:

הוצאת ילדי עולים מן הבית בידי שירותי הרווחה – אתר הכנסת

ynet  מפגינים נגד משרד הרווחה: "משרד חטיפת ילדים" – חדשות

אמ"צ 9/97 , אמ"צ 22/98, אמ"צ 26/98

אמ"צ 21271-11-09 היועץ המשפטי לממשלה הלשכה המשפטית, משרד הרווחה.  האימא ישראלית מוגבלת בשכלה.  האבא עובד זר פיליפיני.  האבא ביקש להעביר את הילדה להוריו בפיליפינים.  לא הוזמן תסקיר סעד בינלאומי.  ביהמ"ש התייחס לפיליפינים בזלזול.  הקטינה הועברה לאימוץ בקיבוץ.  לקטינה מראה אסייתי.  בהמשך, mynet קיבוץ – אב לילדה, בת קיבוץ באומנה, לא הורשה לצלמה אסרה השופטת אספרנצה אלון על האבא לצלם את ביתו.

אמ"צ 4/12 (אשדוד) בקישור זה:  ין ד פסק, ובעיתונות:  משפחה בקרעים: אב מאשדוד נלחם על זכויות אימוץ – אשדוד10 – השבוע באשדוד.  פסק הדין האחרון של השופטת שרית גולן, ז"ל, בו נלקחה ילדה מבית החולים כי העו"ס שמעה שהאמא ממוצא רוסי אלכוהוליסטית.  האבא שהוא כבר אבא לארבעה ילדים ביקש לגדל את ביתו, אלא ששרית גולן הפעילה עליו לחצים לוותר על הילדה, והבטיחה לו אימוץ פתוח:  החל מגיל 6 30 דקות בשנה!

 

  • על פטרנליזם:

"מילי מאסס:  "טובת הילד" – על הבחירה הערכית ותפקיד המומחים

גולדנברג: סוגיות אתיות במקצועות הטיפול והייעוץ הנפשי

  • ·        על שיתוף לקוחות הרווחה בתכנון מדיניות הרווחה:

 פרופ' אסא כשר

 אוניברסיטת תל-אביב והמרכז לאתיקה בירושלים

 אסא כשר – אתיקה מקצועית

 לצפייה בסרטון

 נחום מיכאלי, עו"ס

 יו"ר הועדה לאתיקה מקצועית, איגוד העובדים הסוציאליים

 בתיה פנחסי ונחום מיכאלי- סוגיות אתיות בעבודה סוציאלית

 לצפייה בסרטון

 אהרן סלצברג, עו"ס

 מנהל מחלקת הרווחה, עיריית הרצליה

 

 לצפייה בסרטון

נחום איצקוביץ'

 מנכ"ל – שיתוף לקוחות הרווחה

 

לצפייה בסרטון

 ד"ר יוסי כורזים, עו"ס

 מנחה – מנהל תחום תכנון ומדיניות

 

לצפייה בסרטון

 פרופ' ארזה צ'רצ'מן

 הפקולטה וארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון

 

 לצפייה בסרטון

 שרון בנימין, עו"ס

 סגנית מנהלת אגף הרווחה, עירית ירושלים

 

 לצפייה בסרטון

 ברברה אפשטיין, עו"ס

 מנהלת עמותת סינגור קהילתי, ירושלים

 לכל אדם הזכות להשתתף בתהליכי קבלת החלטות המשפיעים על חיי

 לצפייה בסרטון

 מוטי וינטר, עו"ס

 סמנכ"ל בכיר ומנהל האגף לשירותים אישיים וחברתיים

 

 לצפייה בסרטון

             

 

  • ·        על התעללות בגברים:

עתירה לבג"צ: פקידות הסעד מעדיפות אמהות על פני אבות

  • ·        על נשים מורחקות מילדיהם:

"איבדה את התקווה" – NRG מעריב – אם שהורחקה מילדיה הפילה עובר במעצר

  • ·        על מחקר אמפירי שטוען כי משרד הרווחה פוגע בילדים:

מחקר מכון חרוב קובע: משרד הרווחה פוגע בילדים –  באדיבות הרהורים על משפחה וילדים

על השתתפות עו"ס מהרווחה בועדות פסיכיאטריות להערכת מסוכנות:

ישראל – מהמובילות בעולם במספר האשפוזים הפסיכיאטריים

באדיבות הרהורים על משפחה וילדים, תודה מיוחדת:  צופית גרנט

בעיתונות, ידיעות, ראובן וייס ונעם ברקן

hannaBenAmi

תגובת משרד הרווחה

בנימין שלום,

קיבלנו את פנייתך בנושא זכויות האבים הגרושים, לאחר עשרות פגישות בנושא של שר הרווחה ולאור בשל התלונות הרבות, הוועדה הראשונה שמינה  שר הרווחה- מאיר כהן, היא "וועדת סילמן:" לבחינת הבעייה בראשות מנכ"ל משרד הרווחה.   

מטרת הוועדה היא לבחון את המסקנות של הוועדות הרלוונטיות, את הנהוג בעולם בהסתמך על הנתונים והעובדות שאת חלקן אתה פרסמת.   כיום הנושא בטיפול הוועדה, כאשר ישנם כבר גורמים מקצועיים, נציגי ציבור, נציגי ארגונים רלוונטים, חברי כנסת ומשקיפים.  אבקש שתמתין להחלטת הוועדה ולאחרייה במידה ותדרש, נוכל לקבוע פגישה עם לשכת השר.

תודה ושבת שלום,

בברכה,   אביעד כהן  AviadC@molsa.gov.il

תגובת איגוד העו"ס, צפרא דוויק

הגיבה עו"ס צפרא דוויק באתר איגוד העובדים הסוציאלים

31 אוקטובר 2013

לכבוד
ח"כ ציפי לבני
שרת המשפטים

כבוד השרה,

הנדון: דברי השופטת בדימוס חנה בן-עמי נגד פקידי הסעד

ביום 30 באוקטובר 2013 פורסמה בעיתון "ידיעות אחרונות" ידיעה, לפיה במהלך כנס שקיימו אבות ואמהות גרושים, הרואים עצמם כנפגעי הרווחה, אמרה השופטת בדימוס, חנה בן-עמי, שכיהנה בעברה כמנהלת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים, דברים קשים וגורפים נגד "פקידי הסעד", המשמשים עובדים סוציאליים לחוקים השונים. בין השאר נכתב כי אמרה שבמקרים רבים עמדת העובדים הסוציאליים עומדת בדרכו של השופט להגיע לאמת.

הדברים כפי שצוטטו על ידה בעיתון, לא זכו עד רגע זה לכל הכחשה מצד כבוד השופטת בדימוס, או לטענה כי דבריה הוצאו מהקשרם ולכן אין לנו אלא להניח כי הדברים אכן נאמרו על ידה.

איגוד העובדים הסוציאליים, המייצג את כלל העובדים הסוציאליים במדינה, אינו יכול להשלים ולעבור לסדר היום על השתלחויות שכאלה, נטולות כל רסן, מפי שופטת לשעבר בישראל, שכיהנה בין השאר כמנהלת בית המשפט לענייני משפחה. דבריה, כפי שצוטטו בעיתון, לפיהם "לעיתים התנהלותן של עובדות סוציאליות גובלת בפלילים", הינה האשמה חמורה ביותר, גורפת, מכתימה ציבור שלם של עובדות ועובדים סוציאליים, העושים עבודתם לפי חוק, ומהווה לכאורה הוצאת דיבתם.

אם לדבריה התנהלותן של העובדות הסוציאליות לעיתים גובלת בפלילים, איפה מערכת אכיפת החוק, שכבוד השופטת בדימוס הייתה עד לפני כשנתיים חלק ממנה?

בהמשך, כך נכתב, תיארה השופטת בדימוס, חנה בן-עמי, מקרים קשים ושיטות אותם נוקטים לכאורה עובדים סוציאליים, על מנת להקשות על הורים שילדיהם הוצאו מחזקתם. "נתקלתי במקרים של העלמת מסמכים, העברת מידע מוטעה ועוד. תקצר היריעה מלתאר". האשמה זו הינה מסוכנת ביותר ומטילה אצבע מאשימה על שירותי הרווחה, כאילו הם פועלים במתכוון נגד מערכת המשפט ועושים להכשלת השופטים לקבוע משפט צדק, על-ידי הצגת מצג שווא, העלמת מסמכים וכדומה.

העובדים הסוציאליים בכלל והעובדים הסוציאליים לחוקים השונים בפרט, אינם חפים מביקורת, ולגיטימי להשיג השגות על תסקירים וחוות דעת שהם מגישים לבתי המשפט, אולם מכאן ועד להכפשה גורפת שכזו נגדם, תוך ערעור על התסקירים שהם מגישים לבית משפט – הדרך ארוכה.

יתרה מזאת, השופטת בדימוס חנה בן-עמי בחרה להשמיע את דבריה בכנס שהתקיים בנמל תל-אביב, על-ידי ארגוני הורים גרושים, התוקפים באופן קבוע, שיטתי, מאיים, הגובל לעיתים אף באלימות, נגד עובדים סוציאליים, שופטי בתי המשפט לנוער ולענייני משפחה, עורכי דין ומערכת אכיפת החוק בכללותה. בעבר כבר פניתי לכבודה והצגתי את אתרי האינטרנט שהם מפעילים, המשתלחים ותוקפים בין היתר את מערכת המשפט ואף מפרסמים פרוטוקולים מדיונים בדלתיים סגורות, בניגוד לחוק.

הנהלת בתי המשפט כבר נדרשה לנושאי ההסתה, ההכפשות, האיומים וההפחדות, כנגד שופטים בבתי משפט לנוער ומשפחה, שמובילים הורים לילדים שעניינם נידון בפניהם, ואף להפגנות ולמשמרות מחאה שלהם מול בתיהם הפרטיים של אותם שופטים.

בפני אותם הורים לילדים שהוצאו מחזקתם, הפועלים בדרכים שצוינו לעיל, בחרה השופטת בדימוס, חנה בן-עמי, כאכסניה להשמיע את דבריה כנגד פקידות הסעד, ולא מן הנמנע שנפלה על אוזניים קרויות.

רובו של הציבור בישראל רוכש כבוד למערכת המשפט ולשופטיה ומתייחס, על-פי רוב, ביראת כבוד ובחשיבות לדבריהם. דבריה של השופטת בדימוס חנה בן-עמי, דברים שלא השמיעה מעולם בשבתה על כס המשפט, הינם חמורים וראויים לכל גינוי. אי גינוי דבריה עלולים להתפרש כהסכמה וכמתן הכשר ולגיטימציה להם וקיימת סכנה כי דברים אלה, הנשמעים מפי שופט בדימוס, הינם כדעתה של מערכת המשפט בישראל ובכך קיימת סכנה לפגיעה קשה בסמכותם, המלצתם ועבודתם של העובדים הסוציאליים לחוקים השונים.

אנו מצפים מכבודה שתמצא את הדרך הראויה לגנות את דבריה של השופטת בדימוס חנה בן-עמי ואף למצוא את הדרכים לפעול נגדה.

ב כ ב ו ד ר ב,

עו"ס מומחה צפרא דוויק
יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים

העתקים:
השופט אשר גרוניס – נשיא בית המשפט העליון
ח"כ מאיר כהן – שר הרווחה השירותים החברתיים
ד"ר גיא רוטקופף – מנכ"ל משרד המשפטים
מר יוסי סילמן – מנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים
השופט מיכאל שפיצר – מנהל בתי המשפט
מר שלמה בוחבוט – ראש עיריית מעלות-תרשיחא ויו"ר מרכז השלטון המקומי
עו"ס מוטי וינטר – סמנכ"ל ומנהל האגף לשירותים אישיים וחברתיים
עו"ס חנה סלוצקי – עובדת סוציאלית ראשית לחוק הנוער- מ. הרווחה
עו"ס סימונה שטיינמץ – עובדת סוציאלית ראשית לסדרי דין, מ. הרווחה
עו"ס שולה מנחם – יו"ר ארגון מנהלי הרווחה ברשויות המקומיות
עו"ס אסא בן יוסף – מנהלת תחום רווחה וקהילה – מרכז השלטון המקומי
עו"ס חי ישראלי – יו"ר תא עובדים סוציאליים לחוק הנוער- איגוד העו"סים
מנהלי לשכות הרווחה

1 3 4 6 7 8 59 10 11 12 21 25 38

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *