אלמ"ב, משטרה, תלונות שווא

בעמוד זה תמצאו סטטיסטיקה הקשורה לאלמ"ב, תלונות שווא ומשטרה.  בקישור זה תמצאו נתונים סטטיסטיים לגבי פקידות סעד, תסקירי משמורת והסדרי ראייה, ומרכזי קשר

[משטרה-אלמ"ב]

משטרת ישראל נתונים סטטיסטים עבירות אלמ"ב בין בני זוג 2010  משטרת ישראל נתונים סטטיסטים עבירות אלמ"ב בין בני זוג  2010:  20,264 תיקים מתוכם 4,052 תיקי הפרת הוראה חוקית ("הוא לא החזיר הילד בזמן" 20%), 405 עבירות מין ("הוא שלף את איבר מינו" 2%), נזק לרכוש 608 תיקים 3%, עבירות "אחרות" 1,621 תיקים 8%, עבירות תקיפה וחבלה 9,119 תיקים 45%, ואיומים 4,458 שהם 22%.

עבירות אלימות נגד קטינים בתוך המשפחה מהוות 29% מסך העבירות הארצי, ובתל אביב 42% מסך עבירות האלימות נגד קטינים במחוז:  1,714 תיקי תקיפה נגד ילדים בתוך המשפחה, 294 תיקי התעללות בקטין בתוך המשפחה לרבות התעללות גופנית, נפשית ומינית, ו 493 עבירות מין נגד ילדים בתוך המשפחה.  אין פילוח בין משפחות בפרידה/גירושין, למשפחות שלא על רקע פרידה/גירושין.   יצויין שהמשטרה מאוד קמצנית בשחרור מידע.  הנתונים מוצגים ללא הגדרות, ללא פילוח במספרים אבסולוטיים, והציבור נדרש לפענח מה מסתתר מאחורי הנתונים הגלובליים.

[משטרה-אלמ"ב] משטרת ישראל שנתון סטטיסטי 2010 רצח נשים על ידי בני זוגן ומעצרים בעבירות בין בני זוג

הממוצע השנתי של רצח נשים ע"י בני זוגן הוא 13 נשים בשנה.  בשנת 2001 נרצחו 13 נשים, ב 2003 נרצחו 19 נשים, ב 2009 נרצחו 6 נשים ובשנת 2010 18 נשים.  המשטרה איננה מביאה נתונים על רצח גברים ע"י נשותיהם (בעצמן או בהזמנת חיסול), למרות שתועדו מקרים. המשטרה גם איננה מפלחת רצח נשים על פי מגזרים, כאשר ידוע שבמגזר המוסלמי קיימת תופעת רצח על כבוד המשפחה, אשר המדינה מעדיפה לטאטא מתחת לשולחן.  מבדיקה שנעשתה, היחס בין רצח במגזר ורצח באוכלוסיה היהודית הוא 73% ערבים לעומת 27% יהודים (כלומר הממוצע הוא בין 9-10 נשים ערביות שנרצחות ל 3 או 4 נשים יהודיות.  גם בין נשים יהודיות שנרצחות קיים שיעור גבוה של רצח באוכלוסיה ממוצא רוסי או אתיופי, לעומת יהודים ילידי הארץ, וניתן להניח שמדובר ביחס של 50%-50%.

ב 92% מהמעצרים בין בני זוג, המתלוננת היא אישה, והסיבה לכך היא סירוב תחנות משטרה לרשום תלונות של גברים, או מעצר של הגבר כאשר הוא המתלונן.

להלן הערות הקואליציה: כצפוי אין הפתעה; השיטה של המשטרה היא שאין לה סטטיסטיקה אמיתית, והיא מחביאה את מחדליה מאחורי מספרים שאין דרך ללמוד מהם דבר.  בעקרון ניתן לנתח את הנתונים ולחלץ מהם מסקנות, אבל רק אם משוים לנתונים אחרים, דבר שיאפשר לשקלל אותם, ולעקר חלק מההשפעות המטות.

  1.  שום נתון אינו מתייחס באופן השוואתי ככמות אירועים ליחידה של 100.000 תושבים. שקלול ל-100,000 תושבים מקובל בקרימינולוגיה העולמית להערכת ביצועי המשטרה.  כתוצאה מכך כאשר אומרים לך שהיו מאות רציחות כמספר נתון בלי לשקלל את העליה בריבוי הטבעי אתה פשוט לא יודע אם רצחו יותר, או שמספר התשובים גדל, ולכן היו יותר רציחות.  כך בשאר העבירות.
  2. כאשר מערבבים רציחות ותקיפות על רקע לאומני, יחד עם רציחות ותקיפות חבלניות נוצר "סלט אינתיפדה" שאינו מאפשר להבחין בין תוצאות מלחמה לתוצאות פשיעה. אמנם אפשר להבחין בעליה של מאות אחוזים בשנות האינתיפדה, אבל זה מבלבל לחלוטין כאשר מנסים להבין את פעילות המשטרה.
  3. סטטוס "גילוי רצח" הוא מאוד בעייתי. לפעמים מדובב משטרתי אחד מתגלה כרוצחמוכשר שרצח כמה יהודים ויהודיות (ראה רצח בנט, ומשטרת טבריה). לפעמים מדובב אחד מסייע תוך חודשיים ל"פענוח" 8 רציחות בחודשיים (משטרת ת"א), אבל אח"כ התביעה חוזרת בה מכל כתבי האישום ההזויים. המשטרה לא מתרשמת מהזיכוי המלא בביהמ"ש וממשיכה לסווג בסטטוס "מפוענח", וכך היא קוברת תיקים לנצח, וגם הקצין "המפענח" עולה בדרגה.
  4. "תקיפת שוטרים"; איננו מכירים אדם שפוי שגבהו 150 ס"מ שיתקוף 3 שוטרים שמידות כל אחד מהם כשל מקרר שתי דלתות.  למרות זאת מובאים מקרים רבים של תיקים בהם "החשוד" מנופח ומפוצץ ממכות ע"י שוטרים חייכניים לביהמ"ש.  זו השיטה של השוטרים להתגונן מפני תלונה של אדם מוכה, הם טוענים שהוא התחיל.  עליה של 10.4% בתקיפת שוטרים בשנת 2010 מעידה בעיקר שהמשטרה פוצצה יותר אנשים במכות. מי שלא מאמין שיתבונן בסרטים של פינוי מתנחלים, עד לרגע שבו כל המצלמות נשברו ע"י השוטרים, והסיקור כבה ערוץ אחר ערוץ…!  סגירת 2,000 תיקים בפינוי גוש קטיף מעידה שהמשטרה אשמה בגדול.
  5. אלמ"ב, זה מה שמעניין אותנו. לאור ההערות הקודמות, אין הפתעה אם נאמר שהסטטיסטיקה מודדת בעיקר תלונות לא מבוססות, שהמשטרה מתעקשת לרשום ולהתייחס אליהן כעבירות.  עליה שנתית של 3% אחוז, בלי שקלול הריבוי הטבעי הממוצע בשיעור כ-2% לשנה, נמצא בתחום הטעות הסטטיסטית. מה שאפשר להניח הוא שהמשטרה ממשיכה בשלה, ולא למדה למנוע תלונות שווא, ודאי שלא הפסיקה את התופעה הקשה הזו, כיוון שלא תבעה אפילו מתלוננת זדון אחת, ואף אחת לא נדרשה לעבור פוליגרף.
  6. ריבוי תלונות בין בני זוג שהם המהגרים האפריקאיים, למשל, ובעיקר בדרום תל אביב, מייצר עלייה מלאכותית בכמות תיקי האלמ"ב, שכן אין הפרדה בין זוגות ישראלים והמהגרים האפריקאים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *