הבדלי שכר מגדריים ושוויון הורי

 טוענים בארגוני הנשים שכל עוד יש הפרשי שכר בין גברים ונשים, אין מקום למשמורת משותפת, כי מזונות הילדים שהאימהות מקבלות יקטנו.  אבל, פערי שכר בין נשים לגברים קיימים גם בחוץ לארץ באותה מידה ובאותן מדינות שבהן נהוגה משמורת משותפת, ובכל זאת אין התנגשות בין הזכות של אבא ואימא להמשך קשר מלא ומשמעותי עם ילדיהם אחרי הפרידה.  רמת שוויון השכר במשק הישראלי היא תואמת סקנדינביה ויותר טובה משאר אירופה.

התשובה לטענות ארגוני הנשים לגבי פערי שכר מגדריים, היא שישראל בכלל איננה חריגה לעומת מדינות אחרות.  מצב שכר הנשים בישראל עומד סטטיסטית באותו מקום כמו כל מדינות סקנדינביה, הרבה יותר טוב ממדינות אירופיות אחרות, ולמעשה נשים בכלל אינן מופלות בשכרן.  הן פשוט עובדות פחות, וגברים עובדים יותר.  ומהו הפיתרון של גלי עציון, ח"כ זהבה גלאון, וח"כ ציפי חוטובלי להפרשי השכר המגדריים?  לאסור על גברים לעבוד שעות נוספות, כדי להוריד את רמת השכר של הגברים לזו של הנשים.  ואנו שואלים, למי מועילה ההסתה המגדרית, והתוכנית לאסור על גברים לעבוד שעות נוספות?  האם אין זו ירייה ברגל לנשים?  הרי את הכסף מהשעות הנוספות הגבר אינו מפקיד בתוכנית חיסכון ליום הגירושין על מנת להעביר מחצית מהשעות הנוספות לאישה.  התמורה מהשעות הנוספות נצרכת ו"נאכלת" על ידי שני בני הזוג ומשפרת את איכות חייהם וילדיהם.  אז את זה גלי עציון רוצה לחסום?

בארגוני הנשים אוהבים לטעון שישנם פערי שכר בין גברים ונשים "על אותה משרה" ו"אותה עבודה".  זהו שקר מגדרי המבוסס על סילוף סטטיסטי.  רק כאשר משווים את כל הנשים העובדות בישראל, מול כל הגברים העובדים בישראל, אז רואים שגברים משתכרים יותר מנשים.  הסיבה לכך פשוטה:  גברים עובדים יותר שעות ומקבלים אובר-טיים.  פחות גברים עובדים במקצועות הומאניים ולכן משכורותיהם של הגברים גבוהות יותר.

עד כה לא ראינו שבית המשפט לעבודה מוצף תביעות של נשים אשר הוכיחו כי הן מקבלות עבור אותה משרה ואותה עבודה משכורת נמוכה מזו של גבר.  אילו הייתה הפלייה מגדרית נגד נשים במשק הישראלי, קרוב לוודאי שהיו תביעות כאלה, ואין.  בתביעה אחת שהוגשה ("הום-סנטר") בישראל, שני העובדים התקבלו על בסיס משא ומתן.  האישה דרשה פחות כסף מהגבר, אבל קיבלה מה שרצתה.  דווקא שופטת ממין נקבה, ורדה וירט לבנה, קבעה שלא התרחשה עבירה על חוק שכר שווה לעובדת ולעובד,  התשמ"ו 1986.

נתוני הלמ"ס לגבי פער ההכנסות בין נשים לגברים

על פי נתוני הלמ"ס, "סקר הכנסות, הכנסה כספית ברוטו משכר וממשכורת פי משלח יד ומין", ההכנסה ברוטו לגברים היא 9,526.50 ₪ בעבור 44.9 שעות עבודה, ולנשים 6,279.9 ₪ בעבור 35.50 שעות עבודה.  אילו נשים היו עובדות 44.90 שעות היו מרוויחות 8,322.18 ₪, ומכאן שהפער בין גברים לנשים הוא 13%.  האם אותם 13% הם מדד ההפליה המגדרית במשק הישראלי?  התשובה היא לא.  אין הפלייה מגדרית במשק העבודה הישראלי, ואין מעסיקים שבכוונה שוכרים נשים לעבודה ומשלמים להם פחות משכורת מגברים.  על פי אותה טבלת הלמ"ס יש יותר גברים עובדים, 1,231,200 מנשים עובדות 1,166,500.  לא ברור אם זהו המפתח לתעלומה.  יתכן.  ובכל זאת, הבה ניבחן האם פער של 13% הוא חריג בעולם?

נתוני האיחוד האירופי יש פער שכר סטטיסטי אבל אין הפלייה

הנתונים האירופים באתר יורוסטאט, מראים שהמצב בישראל טוב יותר מאשר באירופה:  הממוצע ל 27 מדינות הוא 17% פער שכר מגדרי.  באסטוניה הפער הוא 31%, בצ'כיה 26%, באוסטריה 26%, גרמניה 24%, בריטניה 21%, הולנד ושוויץ  19%, דנמרק, שבדיה, נורבגיה, צרפת, ספרד, אירלנד, הונגריה, בין 16% ל 17%.  בסלובניה, איטליה, בלגיה, פולין ורומניה פחות מ 10%.  בקיצור אין מדינה ללא פער שכר כלשהו, וישראל עם 13% איננה גרועה מחברותיה האירופיות.

באיחוד האירופי באתר יורוסטאט, מסבירים את פערי השכר (Gender Pay Gap (GPG כך:  סוג העבודה בו עובדות נשים, תוצאות של הפסקות עבודה בין משרה למשרה, או משרות חלקיות.  ההבדל בין מדינות שונות נובע ממנגנונים מוסדיים ותעדוף שונה לגבי היחס בין חיי הפרט והעבודה.  כמו כן באיחוד האירופי טוענים שככל שרמת השכר במשק גבוהה, כך יש פחות אבטלה בקרב נשים.

מכאן, שככל שרמת השכר במשק איננה מצדיקה יציאה לעבודה, הנשים בוחרות להשתתף פחות בשוק העבודה.  במדינות העשירות, מוצדק כלכלית לצאת לעבודה גם במשרה חלקית.  בישראל גם גברים וגם נשים מרוויחים הרבה פחות מאירופה, ויוקר המחיה פה הרבה יותר גבוה.  באף אחת מהמדינות לא הוסבר הפער בשכר על רקע של הפלייה מגדרית מכוונת, או שלא מכוונת.  להשלמת התמונה, בארה"ב הפער (ברוטו) הוא 23%.  גברים משתכרים 47,127$ לשנה ונשים משתכרות 36,278$ לשנה.  אז ישראל היא לא סלובניה או רומניה ששם הפערים נמוכים, אבל בישראל המצב הרבה יותר טוב מאוסטריה, גרמניה, בריטניה ושוויץ. כאשר משווים על פי אחוז הפער, המצב בישראל, 13%, הרבה יותר טוב מסקנדינביה, 16%-17%.

 פערי השכר המגדרי בישראל יותר טובים מפינלנד ואיסלנד

הלמ"ס הפיקה חוברת בשם "נשים וגברים 1990-2009".  גם שם ישנה השוואה בינלאומית לשנת 2008.  בטבלה מוצגת הכנסת אישה כאחוז מהכנסת הגבר, כלומר הכנסת הגבר היא 100% ויש להפחית את הסכום שמוצג מ 100% כדי לקבל את אחוז הפער, ואלה הנתונים:  מדינות שבהן יש פער חריף יותר בין הכנסות גברים לנשים:  באוסטריה הפער הגדול מכולם 74%, אחריה איסלנד 75%, גרמניה 77%, בריטניה 79%, פינלנד והולנד 80%, צרפת 81%, שוויץ 82%.  חמש מדינות עם 85% פער הן:  ישראל, שבדיה, דנמרק, נורבגיה, וספרד.  במצב טוב מישראל ניצבות קנדה עם 84%, ארה"ב עם 87% ופורטוגל ובלגיה עם 89%.  כלומר ישראל ניצבת בשורה אחת עם כל המדינות הסקנדינביות, ובמצב "מגדרי" יותר טוב מפינלנד, והרבה יותר קרוב למדינות ה"טובות", פורטוגל ובלגיה, מאשר ה"רעות", אוסטריה ואיסלנד.

בהשוואה למדינות אחרות, האוכלוסייה בישראל שבסיכון לעוני גבוהה יותר משאר מדינות אירופה.  30% מהנשים הישראליות הן בסיכון לעוני, אבל 29% מהגברים הישראלים הם בסיכון לעוני, כך שבישראל שני המינים הם בסיכון לעוני באותה מידה.  בשאר המדינות האירופיות  הסיכון לעוני הוא בין 13% ל 21%.  מכאן שהמשק הישראלי איננו הופך נשים לאוכלוסיה בסיכון לעוני יותר מאשר גברים, אלא שני המינים חשופים באותה מידה לסיכון לעוני.

נתונים נוספים באותה חוברת מדווחים תחת הכותרת "עצמה".  אחוז הנשים השופטות בישראל עלה מ 45% ב 2002 ל 51% בתחילת 2011.  מקרב עורכי הדין, נשים הן 44%.  אחוז הנשים בכנסת הוא 19%.  "שיעור הנשים בכנסת הנוכחית דומה לשיעור במדינות אירופה ללא סקנדינביה.  הממוצע האירופי ללא סקנדינביה הוא 20%.  בסקנדינביה אחוז נשים בבית הנבחרים הוא 42%.  בקובה 43%, בדרום אפריקה 45% וברואנדה 56%".  לפיכך, אין קשר בין רמת העושר של המדינה, לבין רמת הייצוג של נשים בבתי נבחרים, וכמו שראינו ישראל תואמת את הממוצע האירופי.  יו"ר שטראוס-עילית, עופרה שטראוס,  חיברה דו"ח ממנו עולה כי בישראל יש יותר נשים בדירקטוריונים ציבוריים מאשר בקנדה, בריטניה, ניו זילנד ואוסטרליה.

הלמ"ס מסבירה כי "חלק מהפער בין המינים בהכנסה החודשית נובע מהבדל בין תשומות העבודה של גברים ונשים.  גברים שכירים עובדים בממוצע 45 שעות עבודה בשבוע ונשים שכירות 36 שעות.  בחישוב ההכנסה לשעת עבודה מצטמצם הפער בין המינים".  הכנסת אישה לשעת עבודה היוותה 85% מהכנסת גבר".  אבל בגילאים צעירים הפער הוא 92%, מגיל 55 היחס הוא 82% ומגיל 65 היחס צונח ל 68%.  כלומר הפער המגדרי יכול להיות מוסבר גם על רקע של גיל ולאו דווקא על רקע מגדרי.  הפער מושפע מכך שנשים עובדות פחות מגברים, ונשים בגיל הפנסיה שממשיכות לעבוד משתכרות הרבה פחות מגברים.  גילאי הפנסיה אינם כמובן הגילאים הרלבנטיים לגירושין.  יש להזכיר שגברים מאבדים שנת עבודה בגלל הצבא, והן גם עובדים יותר שנים בגלל גיל הפנסיה השונה, ומבחינה זו יש הפלייה נגד גברים ולטובת נשים במשק הישראלי.

עוד אנו למדים כי כאשר מסתכלים על חיתוך לפי ענף עבודה, הפער המגדרי נובע ממשלח יד שונה בתוך אותו ענף.  "בהשוואת הכנסה לפי ענף כלכלי, עולה כי גברים המועסקים בענף "בנקאות, ביטוח ופיננסים" מקבלים את ההכנסה לשעת עבודה הגבוהה ביותר (79.5 ₪).  הכנסת הנשים בענף זה (55.1 ₪) מהווה 69% מהכנסת הגברים.  הסבר חלקי לפער בהכנסות הוא ההרכב השונה של הנשים והגברים בענף לפי משלחי היד שלהם.  הרוב המוחלט של הנשים עובדות כפקידות, בשעה שבקרב הגברים ישנו ריכוז ניכר של בעלי משלחי יד אקדמיים, חופשיים טכניים ומנהלים".

בנק ישראל מדווח על הפלייה עדתית ולא מגדרית

האם מה שנטען להיות הפלייה מגדרית נגד נשים יכול להיות מוסבר על רקע עדתי, כלומר המשק מפלה לטובת גברים אשכנזים?  בבנק ישראל כתבו מחקר, "פערי השכר בין גברים לנשים בעת הצטרפותם למגזר הציבורי: 1990 עד 2005" מאת  יובל מזר.  מהמחקר עולה כי "בתחילת התקופה נרשם פער שכר מובהק לטובת הגברים", אבל "פער זה קטן במהלך 16 שנות המחקר ומאז שנת 2001 השכר הממוצע בעת הכניסה לעבודה אינו שונה בין גברים לנשים."  במחקר זה נמצא שההבדל בהון האנושי מתבטא בפילוג בין גברים אשכנזיים, לבין כל שאר הסקטורים.  מכאן שלמעשה מה שהפמיניסטיות מיחסות להפליה מגדרית, אם בוחנים במשקפיים עדתיות, הרי שיש עדיפות במשק לגברים אשכנזיים, כאשר נשים וגברים מזרחיים וערבים מופלים ברמות השכר שלהם באותה מידה.

ההתלהמות וההסתה הפמיניסטית בכנסת בנושא הפליית שכר שלא קיימת

ועכשיו, בואו נראה איך מתנהל דיון על פערי שכר מגדריים בכנסת.  הדיון הוא הצעה לדיון מהיר של ח"כ שלמה מולה "פערי שכר מגדריים בשירות המדינה", 14/11/2011, בוועדה לקידום מעמד האישה.   ח"כ חוטובלי פותחת את הישיבה:  "שכר הבסיס הוא זהה, אבל מה שמייצר את הפער הגדול הוא השלב של השעות הנוספות….נדרש שינוי חברתי".  אוקיי אז היא אומרת שגברים עובדים שעות נוספות ומכאן פערי השכר.  למה נשים לא עובדות שעות נוספות?  כי לטענתה "המעונות מסיימים לעבוד בארבע".  כאן נעיר לח"כ חוטובלי שאם נדרש שינוי חברתי הרי שיש להקטין את הילודה במגזר החרדי.  אותן נשים חרדיות יוצאות ליותר מידי חופשות לידה, ואינן תורמות לסטטיסטיקה אשר תרים את סך המשכורות בצד הנשי של משוואה במשק.  במקום לעבוד, הן יולדות, ובקצב.

אחריה מופיעה חמוטל בן דור, סגנית הממונה על השכר.  חמוטל מסבירה שבשנת 2010 עבדו בשירות המדינה 64.5% נשים.  שירות המדינה הוא מקום נוח לנשים כי הן "יכולות לגמור בשעות מוקדמות, יש משרת אם, יש שעת הנקה שנה שלמה ויש חצי שעת אם".  בהסכם שנחתם עם השירות הציבורי הוגדלה תוספת המעונות מ 35 ש"ח ל 300 ₪ לילד ראשון ו 500 ₪ לשני ילדים ומעלה.  ואז ח"כ חוטובלי שואלת:  "אם הכול כל כך טוב אז איפה הבעיה?"  חמוטל עונה:  "גברים מבצעים בפועל יותר עבודה נוספת ומקבלים בפועל יותר החזרי הוצאות…  בפרקליטות, במערכת המשפט אפשר לראות באופן יפה שאין כמעט פערי שכר".

אחריה מופיע ח"כ שלמה מולה.  הוא כנראה לא קרא דבר ולא שמע דבר ממה שנאמר עד כה.  ח"כ מולה פולט "השעות הלא נוחות, הילדים, אחזקת הרכב או הדרגות הם סתם תירוצים".  ואנו שואלים, היש לח"כ מולה הפרעת קשב?  כולם מודים שאין פערי שכר בשירות המדינה ורק מולה חושה שכשגבר עובד שעות נוספות, "זה סתם תירוצים"?

מי "מסליל" נשים לעבודות בשכר נמוך?

אחריו מדברת ח"כ זהבה גלאון.  היא טוענת ש"נשים מוסללות לתפקידים מסוימים שמראש מקבעת את השכר הנמוך שלהן".  כאן לא נתאפק ונשאל, מי מסליל את הנשים לעבודות בשכר נמוך?  ההגמוניה הגברית?  הפטריארכיה?  שיגעון מלחמת הפמיניסטיות בהגמוניה הגברית צץ ועולה כאילו יש קונספירציה גברית מדוע נשים "מוסללות".  מי בדיוק מסליל הדרך לאישה להיות פקידה ולא להיות מדענית אטום, ההגמוניה הגברית?  למה בנין גילמן באוניברסיטת תל אביב שורץ נשים?  כולן הוסללו לשם?  האם משהו חוסם תלמידות וסטודנטיות מלהירשם ללימודי מדע והנדסה?  הרי לסטודנטיות אין פעוטות בבית.  עוד שאלה מתחייבת לח"כ גלאון.  כיצד ניתן לטעון שהערכת מסלילה (או מחנכת) נשים לעבודות בשכר נמוך, כאשר 90% מהמחנכות והמורות בבתי הספר הן נשים?  האם הנשים המחנכות בבתי הספר הן אלה שמסלילות את דור העתיד למקצועות ברמת הכנסה נמוכה?

הדמגוגיה הפמיניסטית של גלאון בכנסת:  החיילים אשמים בפערי שכר

מייד אחר כך גלאון מדברת על "שערורייה גדולה":  "אישה משרתת בצה"ל שנתיים וגבר משרת שלוש שנים, אבל כשהם מתחילים את העבודה במגזר הציבורי, אז השנה הנוספת של הגבר נספרת לו לצורכי פנסיה".  כלומר, גלאון רוצה שייספרו לנשים שנת ותק נוספת שלא בוצעה בפועל, על חשבון השנה השלישית שבה הייתה האישה חופשייה להתחיל את העבודה, ולא רק שתיספר לה שנת הוותק, אלא שהיא גם תצבור משכורת שוק חופשי, בעוד הגבר משרת בצבא במשכורת רעב של חייל.

לפי גלאון:  "אם רוצים לצ'פר חיילים לא יכולים לעשות זאת על גבן של נשים".  ואנו שואלים, איך בדיוק מצ'פרים חיילים אם בשנה השלישית של השירות נספרת להם שנת ותק אבל הם מקבלים משכורת חייל, ואילו החיילת משתחררת אחרי שנתיים, עובדת באותה שנה שלישית באזרחי, מקבלת משכורת מלאה וגם נספר לה הותק?  הדמגוגיה אצל גלאון עובדת שעות נוספות בהתאם:  "הטענה שפרקליטים ופרקליטות שעובדים באותו משרד אין לה אחיזה, בגלל הסעיף שתיארתי קודם של השירות הצבאי".  כלומר גלאון חושבת שחיילי צה"ל מנצלים את חיילות צה"ל, והם אשמים בפערי השכר. פשוט מדהים לראות איך גלאון לא מוכנה להקשיב לאמת שלא מתיישבת עם תיאוריית הקונספירציה הגברית.

פריבילגיית השירות בצה"ל ע"פ ח"כ שלמה מולה

להפתעתנו גם ח"כ מולה מתלהם:  "הרי השירות הצבאי לא מחייב את האישה לשרת יותר משנתיים, אז מה הפריבילגיה הזו?"  כן מה ששמעתם, האישה עובדת באזרחי ומקבלת משכורת ונקודת ותק, הגבר באותה שנה משרת בצבא, ועל נקודת הוותק שהחייל מקבל תמורת סיכון נפשו בצה"ל להגנה על המדינה , ח"כ מולה קורא לזה "פריבילגיה"?  אם כן, להקדיש שנה מהחיים לצה"ל זו פריבילגיה על פי ח"כ מולה.

גלי עציון:  לאלץ את הגברים לא לעבוד שעות נוספות

כעת, ראו כיצד הנשים בונות נדבכים תיאורטיים עד שהמרצע יוצא מהשק.  אחר כך מופיעה  אחת בשם טלילה שחר רוזנפלד ומציעה "לא לקדש את השעות הנוספות".  ח"כ אורית זוארץ מוסיפה:  "האם זה אומר שלא צריך שיהיו להם חיים מחוץ לשעות העבודה?  אנחנו רוצות לעשות איזון בין החיים לעבודה.  צריך לשנות את כל אלה במערכת הביטחון".  הסבר אחר של זוארץ הוא ש"יש מכרזים תפורים".  שוב פעם יד קונספירטיבית נעלמה מטעם ההגמוניה הגברית תופרת מכרזים לטובת גברים נגד נשים.  אלו טיעונים מבית מדרשה של אסתר הרצוג.   ואז מגיעה גולת הכותרת של הדיון, גלי עציון נציגת נעמת.  בנאום מבולבל, קופצני ונעדר קוהרנטיות כרגיל, היא מציעה "לחשוב מחוץ לקופסה.  לבטל את החסמים מלמעלה, לאלץ את הגברים לחזור הביתה ולא להישאר בעבודה".

אם כך, למדנו שאין באמת הבדלי שכר בין גברים לנשים במשק.  גברים פשוט עובדים שעות נוספות.  את השעות הנוספות, החליטה האינקוויזיציה הפמיניסטית לעצור, ע"י מניעת שעות נוספות מהגברים.  ומי יסבול?  אותו משק ביית שיאלץ להסתדר עם פחות כסף בסוף החודש. למה?  כדי להקטין את פערי השכר בין נשים לגברים…

פערי השכר המגדרי וחזקת הגיל הרך

כבר שנים שאנו עדים לפמפום התיזה של הפלייה נגד נשים בשכר במשק הישראלי.  ראו ציטוט מח"כ גלאון:  את מי חוקרת הממשלה שמפלה את אלו שמקבלים 77 אחוזים שכר פחות מגברים בשירות הציבורי?"  איפה בדיוק ההפליה?  הנתונים לא נשאבים ממקורות מוסמכים.  הם נשאבים ממאמרים של פמיניסטיות המזינות זו את זו בדיסאינפורמציה.  הנתונים האמיתיים מראים שהמצב בישראל הוא ברמה סקנדינבית, והרבה יותר טוב משאר מדינות אירופה.

לאחרונה רתמו ח"כ זהבה גלאון, ח"כ ציפי חוטובלי, ונשות המגדר גלי עציון ועירית גזית את נושא פערי השכר המגדרי כתואנה מדוע לא לבטל את חזרת הגיל הרך, "כי יש הפלייה נגד נשים בעבודה".  ובכן, מסתבר שזה פשוט לא נכון.  אם באירופה ובארה"ב מסתדרות הנשים היטב עם משמורת משותפת ועם פערי שכר סטטיסטיים, אבל בהחלט לא הפלייתיים, והמצב בישראל אכן תואם-סקנדינביה, אז אין כל סיבה לנשות ישראל לחשוש מבואה של הקדמה בדמות משמורת משותפת.  פערי השכר הם בהחלט תוצר של עבודת יתר של גברים, והשקעת יתר של גברים בלימודים ובהשכלה.  אם יש הפלייה במשק הישראלי היא על בסיס גיל או על בסיס עדתי (אשכנזים), או שהפער הוא פשוט תוצאה סטטיסטית.  הקיפוח בשוק העבודה בשכבות החלשות הוא מנת חלקם של גברים ונשים כאחד בשל חוקי עבודה רופפים, והקפיטליזם החזירי.  ובכל זאת מצב הנשים בישראל מבחינת שכר בהשוואה לגברים לא רע בכלל, והוא הולך ומשתפר.  איננו מוצאים כל סיבה לקשר בין חזקת הגיל הרך ופערי שכר מגדריים.

ראו קבוצת שטראוס, בשיתוף שדולת הנשים בישראל, מפרסמת את מדד קטליסט ישראל השני – לשנת 2011  "בהשוואה בינלאומית ישראל נמצאת במקום מכובד בהשוואה למדינות אחרות בעולם. בנושא נשים בדירקטוריונים, ישראל נמצאת במקום ה-4 (!) כשלפניה נמצאות נורבגיה, שוודיה ופינלנד ואחריה ארה”ב. בנושא נשים בהנהלות בכירות, נמצאת ישראל במקום השני, כשלפניה נמצאת דרום אפריקה".

http://epp.eurostat.ec.europa.eu/statistics_explained/index.php/Gender_pay_gap_statistics

 http://www.cbs.gov.il/www/statistical/mw2011_h.pdf

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *