בוררות בגירושין ודיני משפחה – מדריך

 מה צריך לדעת על בוררות בגירושין ודיני משפחה

 בדרך כלל סכסוכי המשפחה נפתרים בבית המשפט למשפחה.  אמנם צריך לשלם אגרות על כל תביעה וכל בקשה, אבל לפחות הזמן השיפוטי כלול באגרות.  לאחרונה יש הפניות רבות דווקא לבוררות, בעיקר כשיש לבני הזוג הרבה כסף.  לפעמים, בית המשפט עצמו מציע בוררות, או שבקרב הזוגות המיליונרים יש עניין להסתיר את הסכסוך מעינו של הציבור.  הבוררות, להבדיל מגישור, מסתיימת בפסק דין, וקשה מאוד לערער עליו, אם בכלל.  הסכמה להיכנס להליך בוררות במשפחה איננה דבר פשוט.  הטעות הכי גדולה היא להסכים באופן גורף לבוררות, מבלי לדעת מה כלול בה, ואחר כך, כל מיני הפתעות ושפנים צצים מהשרוול, ובמיוחד חיובי שעות אסטרונומיים של הבורר.  לכן, כניסה להליך בוררות דורשת משא ומתן מראש על מנת לשלול כל מיני הפתעות לא נעימות.

משעולה הרעיון ללכת לבוררות, יש לשקול את זהות הבורר, להגביל את כללי הבוררות מראש, והכי חשוב, לוודא אם בכלל יש כסף לממן את הבורר.  נהוג לומר שבוררות היא זולה יותר, אפקטיבית יותר וזריזה יותר מבית המשפט.  ובכן, הבוררות אינה זולה, אלא אם כן אתם עושים סקר שוק לפני הסכמה לבוררות ומגבילים מראש את שכרו ושעות עבודתו.  הבוררות גם איננה ממש אפקטיבית, מפני שלבורר יש אינטרס משלו לגבות מהצדדים כמה שיותר כסף ולטחון כמה שיותר שעות.  זה מתבטא בכך שבוררים נותנים לעורכי הדין לשאול את אותן שאלות שוב ושוב, העיקר למרוח זמן.  אם לא דואגים מראש להגביל את שכר הבורר, שכרו יכול להרקיע שחקים, והוא יכול לטחון שעות בלי סוף.  הבורר יכול לחייב את הצדדים על לימוד, קריאה וכתיבה, ואלו מרכיבים שאין עליהם כל שליטה, כי אי אפשר לדעת כמה באמת הבורר "ישב" על התיק, או למשל, אם השעות הושקעו ע"י מתמחה, הבורר עדיין יכול לחייב את אותן שעות על פי שכרו הוא.   הצדדים נמצאים בדילמה כאשר מוצגות להם שעות מופרכות לתשלום ע"י הבורר, ולצדדים לא נעים שלא לשלם, כי אחרת הבורר יתנקם בהם.  בארה"ב למשל, ישנם כללים האוסרים על הבורר לדעת מי מתנגד לשכרו, כאשר המוסד לבוררות משמש חיץ בין הבורר לצדדים בכל הקשור לשכר הטרחה.

בחירת הבורר – מכון לבוררות או בורר פרטי

בשוק ישנם מוסדות לבוררות וגם בוררים פרטיים.  הבוררים הפרטיים הם בדרך כלל שופטים לשעבר של בית המשפט למשפחה, ושכרם הוא בד"כ 1,200 ₪ לשעה, פלוס מע"מ, ואפילו יותר מזה, שזהו שכר אסטרונומי, ואינו מוצדק בעליל.  שופטי משפחה לשעבר המשמשים בוררים נגועים במסורות ישנות מהדרך שבה פעם היו מטפלים בזוגות מתגרשים, לרבות הזמנת תסקיר מפקידת סעד, אימוץ אוטומטי של תסקיר פקידת הסעד מבלי לאפשר חקירה נגדית של פקידת הסעד, הסמכת פקידת הסעד לפי סעיפים 19 ו 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ומשוא פנים מוטמע לטובת נשים במזונות ובמשמורת.  הסמכת פקידת סעד לצורך המשמורת והסדרי הראייה חוטאת למטרה לשמה נועדה הבוררות.  הבוררות נועדה לשמוע ראיות, ואם לצדדים יש ראיות על פגמים בהורות של ההורה האחר, מן הראוי שהבורר עצמו ישמע את הראיות באופן ישיר.  במקום זאת, הבורר מאפשר לפקידת הסעד ללקט לשון הרע, לכתוב תסקירים שקריים, ולהכניס מימדים מגדריים לתוך הליך שאמור להיות ניטראלי מגדרית.  פעולה זו רק מסלימה את המצב וגורמת חיכוכים מיותרים.  כנ"ל לגבי המשמורת, שבד"כ נמסרת לאישה באופן זמני, במקום לקיים מייד בהזדמנות הראשונה שימוע עם ראיות והוכחות כיצד לחלק את זמני ההורות.

אותם בוררים ממשיכים לחשוב שהם שופטים ומתנהגים בהתאם.  אינם קובעים מועדים לראיות, מנהלים את רוב ההתדיינות במכתבים ותגובות, ומתישים את הצדדים, על מנת לשפר לעצמם מקסימום גבייה בתיק.  מנגד כאמור, ישנם מוסדות לבוררות ששם לפחות קיימים כללים כתובים, והתעריף לשעה ניתן למיקוח.  כך למשל המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין מציע בוררים ב 300 ₪ לשעה, ובמוסד "יתרו לבוררות" ניתן להשיג בוררים ב 100$ לשעה. עדיף להשיג בורר בעלות שקרובה ל 400 ₪ לשעה, כדי לא לחשוש מחשבון ההוצאות הסופי של הבורר.  הורים בגירושין יכולים להיקלע למחסור במזומנים, חסימת כרטיסי אשראי, ריקון חשבונות בנק, הטלת עיקולים וכד', ועל כן יש לשמור על הוצאות הבורר בגבול השפיות, כי אחרת מהר מאוד יוגשו חשבונות שלא ניתן יהיה לעמוד בהם.

פיצול בוררות – לא חייבים בורר אחד

יש גם לשקול פיצול בוררות.  אין חובה שאותו בורר יעסוק גם במשמורת ומזונות, וגם ברכוש.  למעשה, כמעט בכל מקרה הרכוש מעכב את הטיפול והשלמת נושאי המשמורת והמזונות.  הטענות שמועלות במסגרת הרכוש עלולות גם לייצר דעות קדומות המשפיעות על המשמורת והמזונות.  לגבי משמורת והסדרי ראיה, הרי שבעניינים אלו לא נדרש גילוי מסמכים, או הליכים מקדמיים, ויש חשיבות לקיים את ההוכחות כמה שיותר מהר בסמוך למועד הפרידה ובדרך כלל מספיקה ישיבה של 5 עד 6 שעות ברצף לסיים את העניין, ואין צורך בבורר עם רזומה עשיר במיוחד.  כאשר הרכוש מעורר צורך במומחיות פיננסית, מינוי שמאים ומעריכים וידע בחשבונאות, לשם כך ניתן לבקש בורר עם רקע עסקי, ולאו דווקא עם רקע מדיני משפחה.  בורר מרקע עסקי יהיה יותר נייטראלי, עם מעט מאוד הטיות מגדריות, יתייחס לסכסוך כפירוק עסק ולא כפירוק משפחה, מה שימזער את הסיכון לתלונות בגין משוא פנים או הפלייה מגדרית.  פיצול בוררות יכול להיות חסכוני ולצמצמם עלויות.

סינון זהות הבורר – ניגודי אינטרסים ושיעורי בית מקדמיים

כיצד לבחור את הבורר?  כמובן יש לבצע סקר שוק.  אל תיקחו בורר פרטי בשום אופן.  אלה פועלים לפי העין, ולפי החשק והם גם מאוד "עסוקים", מה שמונע ישיבות בתכיפות הדרושה לסיים עניינים מהר וזריז.  כמו כן, אין חיץ בינם ובין הצדדים באמצעות מזכירות המשמשת מנגנון גבייה, כך שהצדדים נקלעים למבוכה בכל הקשור לניהול הכספי של עלות הבוררות.  לכן יש לבחור בורר מאחד המכונים.  עימדו על כך שהמכון יעביר לעיונכם לפחות 5 קורות חיים מלאים של הבוררים המוצעים, מהם תוכלו לבחור שניים פוטנציאליים.  גם הצד השני יבחר שניים פוטנציאליים, וכך הסיכוי להגיע לבורר המתאים ביותר לתיק.  קראו בעיון את קורות החיים, והרקע של הבורר המוצע.  בדקו אפשרות של ניגוד אינטרסים או קשרים מסוימים, או עבר מרתיע (כגון מי שיש לה קשרים לשדולת הנשים, או נעמת או ויצ"ו, סביר להניח שאיננה ניטראלית מגדרית, והיא פסולה).  הצליבו את השמות בגוגל כנגד כל השמות שאיתם בן הזוג בקשר.

כאשר מוצע לכם להסכים לבוררות בפעם הראשונה, למשל בבית המשפט או בכל פורום אחר, ענו בנימוס ש"באופן כללי ניתנת הסכמה בכפוף לתנאים", אולם נדרש לכם שבוע על מנת לבצע סקר שוק, ולנסח את הגבלות תנאי הבוררות שמתאימים לכם, לרבות לוח זמנים, הגבלת שעות עבודה, הוצאות, ערעור, הקלטה, פרוטוקול, הדין החל, מי יכול להיכנס לישיבות, והרשימה אינה ממצה.

ניסוח הגבלות על שכר הבורר ופעולתו

לפני שנבחר בורר, כתבו למוסד הבוררות מה ציפייתכם מהבורר.  למשל, "נדרש בורר שיוכל לסיים את הבוררות בנושא המשמורת תוך חודשיים, ובנושא הרכוש תוך 4-6 חודשים.  הבורר לא יגבה יותר מ 400 ₪ לשעה.  הבורר יקיים שימוע פרונטאלי בנוכחות שני הצדדים לפני מתן כל החלטה מכל סוג שהיא, וייתן החלטתו בפני שני הצדדים.  הבורר יכריע בעצמו, ולא יטיל המלאכה על אחרים (כגון פקידת סעד), אלא אם כן יוסכם על מינוי מומחה מלווה.  הבורר ישקיע עד 10 שעות (כולל ישיבות, לימוד וכתיבה) בתיק המשמורת, הבורר ישקיע עד 10 שעות (כולל ישיבות, לימוד וכתיבה) בתיק המזונות ועד 30 שעות בתיק הרכוש.  הבורר לא ישקיע יותר מ 50 שעות, ולא יגבה שכר בגין יותר מ 50 שעות".

דרישות נוספות:  "הבורר לא יהיה מזוהה בעבר או בהווה עם ארגוני נשים, שדולות נשים או אג'נדה מגדרית".  "לבורר לא יהיה ניגוד אינטרסים עם האנשים, בעלי המקצוע הבאים או עם החברות הללו: XXX ".  כמו כן:  "אבקש   לקבל לעיוני את כל הכללים והדינים אשר חלים על הבוררות".  ובנוסף:  "על הבוררות תחול פקודת הראיות, והצדדים יוכיחו טענותיהם בראיות מוצקות וקונקרטיות.  לא תחול סטייה מדיני הראיות מטעמי צדק או טעמים אחרים".  "על הבורר להיות מוכן לנמק החלטתו בממצאים עובדתיים ובפסיקה רלבנטית". "ניתן לערער על הבורר ללא עירבון".  "הבורר יתעלם מכל דין דתי שהוא, ומכל פסיקה הנובעת מדינים דתיים כלשהם".

חובה לשלול מראש את תחולת הדין הדתי

הוראת הגבלה לבורר קריטית ביותר לגבר היא ש"בשום פנים ואופן לא יחול הדין הדתי או הדין האישי ביחסים בין הצדדים וילדיהם  או ביישום החוק והפסיקה".  לגבר, פסקה זו מנטרלת את ההפליה הגלומה בדין האישי (בד"כ היהדות), ולגבי האישה, אם היא עומדת על תחולת הדין הדתי או תחולת פסיקה הנשענת על דין דתי או אזכורים דתיים, הרי שפניה אינם לשלום, היא מחרחרת ריב ומדון, ויש לשקול להגיש תביעה נזיקית נגדה המושתת על דיני היהדות כגון הפרת חובותיה של אישה נשואה, פגיעה באוטונומיה הגברית, לשון הרע, ועוד שטויות שארגוני הנשים המציאו נגד גברים, בהפוך על הפוך.

חובה לכלול את הילדים בהסכם הבוררות

בעיה חמורה ביותר מתקיימת כאשר הסכם הבוררות נחתם רק בין שני ההורים, ולא נכתב שם שהבוררות תקפה או "תופשת" גם לגבי הילדים.  כך למשל יכולים הצדדים להתכתש בבוררות על גובה המזונות עבור הקטינים, ולמעשה מייד אחר כך, האישה יכולה לפנות לבית המשפט, ולטעון שצורכי הילדים לא נלקחו בחשבון, היות והילדים לא היו מיוצגים בבוררות.   הטענה תהיה ש"הקטינים לא כפופים להסכם הבוררות" או ש"הסכם הבוררות תקף רק לגבי ההורים שחתמו עליו".

כמובן שהטענה הזו מופרכת, שקרית ואפילו צבועה, שהרי אם שני ההורים מצויים בבוררות, ושניהם הם אפוטרופוסים במידה שווה על ילדיהם, הרי שהילדים וטובתם מיוצגים בבוררות דרך הוריהם.  מי שהמציא את הטענה שהקטינים לא כפופים להסכמי הבוררות, לא העלה בדעתו שיום אחד גברים ידרשו משמורת משותפת ואף מלאה על ילדיהם, ושיום אחד גברים ידרשו מנשים לא משמורניות להתחיל לשלם מזונות.  בימים ההם היה ברור שהאישה תמיד מקבלת את הילדים, ושהיא זו שמקבלת מזונות מהגבר, ולכן אפשרו לנשים מפלט באמצעות תקיפת הבוררות בעקיפין בטענה שההסכם לא תקף לגבי הילדים, או שצורכי הילדים לא נבנו לעומק.

את הבעיה הזו יש לפתור מראש.  יש לנסח לתוך הסכם הבוררות עם הבורר והצד השני נוסח לפיו:  "מוסכם בין שני הצדדים ששניהם אפוטרופוסים מלאים על ילדיהם כי הסכם הבוררות תקף גם כלפי הילדים, ושעצם השתתפות שני ההורים בבוררות משמשת עובדה חלוטה לכך שהבוררות תקפה הן לגבי הצדדים הבגירים, והן לגבי הקטינים".

כאן המקום לציין שיש לשריין גם לסבא ולסבתא מעמד בבוררות על מנת שיקבלו גם הם הסדרי ראייה משל עצמם.  במידה והאישה תחבל בהסדרי הראייה של הגבר באמצעות תלונת שווא, או פנייה עצמאית לפקידת סעד, לפחות הסבא והסבתא יישארו בקשר עם הילדים.

ניהול בוררות על משמורת

כאן חשוב לזכור שההורים שניהם הם אפוטרופוסים במידה שווה על הילדים.  האפוטרופסות נקראת היום גם "משמורת משפטית משותפת".  זה לא משתנה בסכסוך הגירושין וגם לא עומד להכרעה.  מה שכן עומד להכרעה זו המשמורת הפיסית, כלומר אצל מי יגורו הילדים פיסית.  סביר להניח שהאישה תדרוש משמורת פיסית זמנית עד למשפט עצמו.  לכך יש להתנגד כי בעצם המשמורת הפיסית הזמנית קובעת עובדות בשטח.  לאור דו"ח שניט, שני הצדדים זכאים לזמן הורות שווה, ולחזקה ששניהם כשירים באותה מידה.  על כן לא ניתן לפגוע באחד ההורים על ידי מתן משמורת פיסית בלעדית להורה אחד.  צריך להיות ברור לבורר שהמשמורת הזמנית היא משותפת עד להכרעה הסופית על סמך הוכחות.  יש לעמוד על כך שהבורר יקבע תאריך להוכחות של לפחות 4-6 שעות בהקדם האפשרי, לפני שמי מהצדדים משפר עמדות באמצעות תלונות שווא, הסתת ילדים, ושימוש בפקידת סעד לניגוח הצד השני.

 חובה לעמוד על כך שבהסכם עם הבורר יהיה כתוב "סע' 25 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, ככל הנוגע לחזקת הגיל הרך לא יחול בכל דרך או צורה כלשהי.  כמו כן, לא יעשה הבורר שימוש בסיפא של סע' 25 ויטיל את ההכרעה על צד שלישי, לרבות פקידת סעד.  הבורר ישמע הראיות בעצמו ויכריע בעצמו מוקדם ככל האפשרלא יסמיך הבורר פקידת סעד לפי סע' 19 ו 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אלא בהסכמה. הבורר יכריע ברוח דו"ח ועדת שניט, למעט קריטריון ההורה העיקרי אשר לא יחול".   לסיכום פרק זה, יש לסרב לכל קשר עם פקידת סעד או הזמנת תסקיר מפקידת סעד, כי פעולה זו רק תסבך את העניינים ותגרום להסלמה ועיכובים.

ניהול בוררות על מזונות

כאמור, יש לדאוג לכך שההסכם עם הבורר יהיה ברור לגבי תקפותו על הילדים, על מנת שהכרעת הבורר לא תיפתח מחדש בניסיון להגדיל את הסכומים דרך הדלת האחורית.  יש לדאוג לסעיף לפיו "בכל הקשור לדיני מזונות, לא תהיה תחולה לדין האישי או לפסיקה המסתמכת על הדין האישי".  המשמעות היא שיחול הדין החילוני.

שימו לב שנדרשת תקופה של 30 יום להחלפת גילוי מסמכים בכל הנוגע לכושר ההשתכרות ההדדי.  מייד לאחר מכן ניתן לקיים את המשפט עצמו. יש לסרב לפסיקת מזונות זמניים על בסיס הגשת ניירת בלבד.  יש לדרוש חקירה נגדית מלאה הן על המזונות הזמניים והן על המזונות הקבועים.

שאלות ותשובות

מי יכול להיות בורר?  כל אחד יכול להיות בורר.  הבורר לא חייב להיות עו"ד או שופט.  הבורר יכול להיות רואה חשבון ואפילו חבר או חברה טובה המוסכם על שני הצדדים.

ניהול פרוטוקול?  כל בורר רושם לעצמו הערות פרטיות.  ההערות האלה שייכות לבורר.  לפעמים הבוררים בעצמם כותבים פרוטוקול, אבל זה מעכב את זרימת ההליך, ומבלבל את רצף המחשבות.  עדיף שהבורר יכניס מתמחה לרשום פרוטוקול, לפחות כדי שיהיה משהו כתוב.  על כל פנים, יש לוודא שהעו"ד רושם מי העיד, מי אמר מה, ואילו ראיות סומנו והתקבלו.  אם צריך לשלם אקסטרה עבוד המתמחה שירשום פרוטוקול, כדאי להציע שהצדדים יתחלקו בעלות המתמחה.

להקליט?  כן.  אין סיבה שלא.

תצהירי עדות ראשית?  בוררויות במסלול אקספרס מתנהלות ללא תצהירי עדות ראשית.  בדיני משפחה יש כל כך הרבה שקרים וגוזמאות, שאי אפשר להשאיר מקום ליד הגורל.  אין מנוס מתצהיר עדות ראשית, לרבות כל הנספחים.  כאשר בעל דין מייצג עצמו ללא עו"ד, יש לדרוש מראש לאפשר הגשת הצהרה עצמית ללא אימות חתימה על תצהיר של עו"ד.

 דין מהותי ודיני ראיות?  נהוג לומר שהבורר אינו כפוף לדין המהותי.  זה יכול להיות נכון בתביעות כלכליות או מסחריות, אבל לא בדיני משפחה.  השאלה היא מהו הדין המהותי בדיני משפחה?  אם הבורר סובר שהדין המהותי כולל את ההלכות המפלות מהדין האישי, הרי שיש להתנגד לכך בכול תוקף.  הבוררות צריכה להיות הוגנת, ניטראלית ושוויונית.

הוצאות?  בדיני משפחה קיים כלל שאין להטיל הוצאות על הצד המפסיד, כי בדיני משפחה אין מפסידים ואין זוכים, ואין ללבות את הבעירה באמצעות הטלת הוצאות. הלכת רע"א 6568/05, רוני כץ נ' גניה כץ, (17/08/2005).   בנוסף, הטלת הוצאות בהרבה מקרים מייצרת מנגנון סחיטה.  האישה דורשת סכום גבוה, אבל ברור שהיא תזכה במשהו.  למשל אישה שדורשת 5,000 שח מזונות עבור ילד אחד ולבסוף זוכה ב 1,500 ₪.  בבתי המשפט למשפחה מפרשים את זה כ"זכייה" המזכה בהוצאות.  אולם אילולא האישה הייתה מפריזה בדרישותיה, ניתן היה לפתור העניין ללא הכרעה חיצונית.  לפיכך יש לסייג את הבוררות מראש:  "לא יפסקו הוצאות נגד הצד המפסיד, אלא אם כן טענות הצד המפסיד מופרכות לחלוטין, נעדרות כל תשתית עובדתית, והפער בין הכנסות הורה אחד לעומת ההורה האחר הוא ביחס של פי 10 זה מזה".

 ערעור?  יש לשמור על הזכות לערער מהסיבות המפורטות בחוק הבוררות.  יש לקבוע מראש שלא יידרש עירבון לשם ערעור, ושהערעור יתקיים במסלול אקספרס:  דיון אחד מהיר וזריז תוך 30 יום באותו מוסד בו ניתן פסק הדין.

 זכות עיכבון לבורר על פסק הדין

 שימו לב שכאשר הבורר מסיים עבודתו הוא מגיש חשבון סופי ויש לו זכות עיכבון בפסק הדין, כלומר הוא יכול שלא למסור את פסק הדין עד שישולם לו כל מבוקשו.  לעיתים, החשבון הסופי אסטרונומי, ולאחד מהצדדים אין יכולת תשלום, או שאותו צד מעוניין לפנות לבית המשפט להכרעה בדבר גובה שכר הטרחה של הבורר.  אז יש חשש שהבורר יתנקם ופשוט ישנה את התוצאות לרעת אותו צד שגרר אותו לבית המשפט.

זכות העיכבון מפורטת בסעיף 33 לחוק הבוררות (1968):  "(א) לא שולם לבורר שכרו, כולו או מקצתו, במועדו, רשאי הוא לעכב את המשך הדיון ואת מתן פסק הבוררות או מסירתו עד שישולם הסכום שבפיגור.  (ב) עשה הבורר כאמור בסעיף קט (א) לגבי שכר שבעל-דין טוען שהוא מוגזם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל דין, להורות לבורר להמשיך בדיון או לתת את פסק הבוררות או למסרו, הכול לפי העניין, בתנאי שהשכר, כולו או מקצתו, יופקד בבית המשפט או שהמבקש ייתן ערובה לתשלומו".

לכן, יש לציין ש"עם מתן פסק הדין, יבצע הבורר פעולות לאימות התאריך בו ניתן פסק הדין, ואימות תוכנו של פסק הדין נכון למועד נתינתו.  למשל, יכניס הבורר עותקים למעטפות חתומות וישלח אותן בדואר לעצמו על מנת לקבל חותמת דואר.  לכשיתקבלו המעטפות בחזרה, ישמור אותן הבורר סגורות על מנת למנוע חשש של שינוי פסק הדין לאחר נתינתו".

אחריות הבורר, הפחתת שכר הבורר ושכר מוגזם

אחריות הבורר מפורטת בסע' 30 לחוק הבוררות:  "בורר שהסכים למינויו חייב לנהוג כלפי בעלי הדין בנאמנות; מעל הבורר באמו שניתן בו, זכאי הנפגע, נוסף על כל תרופה לפי חוק זה, לפיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה".

שכר הבורר מפורט בסע' 31 לחוק הבוררות:  "(א) בעלי-הדין חייבים לשלם לבורר את שכרו והוצאותיו (להלן ביחד-השכר), בסכומים, בחלקים ובמועדים שקבע הבורר, והוא כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות. (ב) בעל דן רשאי לשלם לבורר לחשבון שכרו כל סכום שבעל-דין אחר מפגר בתשלומו, ומשעשה כן זכאי הוא בכל עת לחזור על בעל-הדין האחר ולהיפרע ממנו מה ששילם".

הפחתת שכר הבורר מפורטת בסע' 32 לחוק הבוררות:  "(א) בית המשפט רשאי על פי בקשת בעל-דין, להפחית שכר שקבע הבורר שלא על דעת בעלי הדין, אם ראה שהשכר מוגזם, ורשאי הוא לפי זה לצוות על החזרת סכומים ששולמו לבורר לחשבון השכר, והכול כשאין כוונה אחרת משתמעת מהסכם הבוררות. (ב) לא ייזקק בית המשפט לבקשה להפחית שכר שהוגשה לפני מתן פסק הבוררות או אחרי עבור התקופה אמורה בסעיף 27(א)".  [התקופה האמורה היא בדרך כלל 45 יום מיום מסירת פסק הדין].

אם כן, החוק עצמו מייחס חשיבות על לכוונות המשתמעות מהסכם הבוררות.  זו הסיבה שהסכם הבוררות חייב להיות מפורט ככל האפשר, ויש לדאוג מראש לסגור את כל הפינות האפשריות, אחרת הבורר יעשה כל מה שבא לו, ולא יהיה למי לפנות.  הבורר חייב נאמנות כלפיכם, ועליו לפעול בתום לב, ואם הוא מועל בתפקידו ניתן לתבוע אותו ל"פיצויים הניתנים בשל הפרת חוזה".  בנוסף לפיצויים, החוק במפרש אוסר על בורר לגבות שכר "מוגזם".  אם בעל הדין (ההורה) לא ייתן פרמטרים לבורר לפני תחילת הבוררות, כשיגיעו החשבונות המוגזמים יהיה קושי להוכיח שהשכר "מוגזם".  הבורר בעצמו יתגונן ויגיד ש"התנהלות הצדדים הייתה ללא רסן", "הועלו טענות מורכבות", וגם שאותו צד "לא התנגד במהלך הבוררות".

כיצד מוכיחים ששכר הבורר הוא מוגזם 

דרך אחת היא להשוות מול התעריף המקסימאלי של המוסד לבוררות של לשכת עורכי הדין[i].  הדרך השנייה היא למדוד באחוזים כמה כסף נדרש מול שווי התיק.  הדרך השלישית, היא פשוט לסמוך על השכל הישר והדרך בה התנהל התיק.  המוסד לבוררות של לשכת עוה"ד נאלץ לפנות לרשות להגבלים עסקיים על מנת לקבוע את גובה שכר הטרחה המקסימאלי אותו רשאי הבורר לגבות מהצדדים.  בהחלטה של הרשות להגבלים עסקיים מתאריך 3/4/2011 אושר למוסד לבוררות לאפשר לבוררים לגבות עד סכומים מסוימים, לפי כמות הזמן המושקעת:  המסלול הראשון הוא לבוררות עד 10 שעות, והשני לבוררות מעל 10 שעות.

לבוררויות קצרות (אקספרס) שכר הבורר מתחיל ב 300 ₪ לשעה לשני הצדדים יחד אם סכום התביעה הוא עד 100,000 ₪ (כלמור מקסימום 3,000 ₪ או 3%), 500 ₪ בין 100,001 ₪ עד 250,000 ₪ כלומר מקסימום 5,000 ₪ או 2%, 600 ₪ בין 250,000 ₪ ל 500,000 ₪, כלומר מקסימום 6,000 ₪ או 1.2%, ו 800 ₪ בין 500,001 עד 1,000,000 ₪ (כלומר 8,000 ₪ או 0.80%).  מכאן אנו למדים שהיחס הראוי בין שווי התביעה לשכר הבורר הוא בין אחוז ל 3%.

המסלול השני שאישר הממונה על הגבלים עסקיים הוא לבוררות שאורכה עולה על 10 שעות, שאז שכר הטרחה לבורר כולל מע"מ הוא 7,500 ₪ בתביעה ששווייה עד 250,000 ₪ (3%), 10,000 ₪ בתביעה ששווייה מ 250,000 ₪  עד 500,000 ₪ (2%), ו 20,000 ₪ בתביעה ששווייה בין 500,000 ₪ ל 1,00,000 ₪, שזה 2%.  כלומר הטווח הפרופורציונאלי הסביר הוא בין 1% ל 3%.

מכל האמור לעיל ברור כי רצוי לפצל את הבוררות ל 3 בוררויות שונות, כדי ששכר הבורר יכנס למסלול שאורכו אינו עולה על 10 שעות בוררות על כל בוררות, וכך נשארים במסגרת שכר לשעה של 300 ₪ לשני הצדדים.  עדיין, כל זה טוב ונכון לתביעות נזיקין ותביעות כספיות (כמו חוזים או שטרות).  קשה ליישם את זה על מזונות, משמורת וחלוקת רכוש.  במזונות נהוג לחשב שכר טרחה לפי אחוז מ"סכום המזונות הנפסק לתקופה של שנה אחת"  (ראו כללי לשכת עורכי הדין, התעריף המינימאלי המומלץ).  כאשר מעורבים ילדים, משמורת והסדרי ראייה, אין שווי כספי לתביעה.  מוגזמות שכר הטרחה צריכה להימדד לפי התעריף המינימאלי ביותר שקיים, כי אין ליטול כסף ולהתעשר על חשבונם של ילדים.  בענייני רכוש, יש להשתמש בפרמטרים שלעיל.

האם בכלל אפשר לקיים בוררות בדיני משפחה?

בעבר כתבה המשפטנית אוטולנגי שאי אפשר לקיים בוררות בדיני משפחה.  היום הבוררות חייה וקיימת, במיוחד במאיון והאלפיון העליון.  השופטת בן עתו, בתא (ת"א) 3771/84 גליק נ' גליק, פ"מ תשמ"ז, פסקה כי עניינים של מזונות ילדים ומשמורת אינם מסמכותו של בורר, לאור ההלכות בדין האישי הנוגעות באופן ישיר לטובת הילד ומשכך הבורר אינו מוסמך במקום בית משפט.  לדעה זו הצטרף רובינשטיין בה"פ (י-ם) 505/96 אוקסהנדלר נ' אוקסהנדלר.  השופט גרוס אישר בהמ' (ת"א) 268/88 דלרחים נ' דלרחים, פ"מ תשמ"ט פסק בוררות אשר כלל גם סוגיות של מזונות ילדים ומשמורת.

9 תגובות בנושא בוררות בגירושין ודיני משפחה – מדריך

  1. פינגבאק: בוררות בגירושין ודיני משפחה – מדריך וממה להיזהר ! « התנועה למען עתיד ילדינו

  2. מאת אבי לוי‏:

    היתי במה שנקרא הליך בוררות אצל השופט בדימוס יצחק שנהב ( אסון נוראי)
    אין שום קשר בין הכתוב בכתבה למה שהלך אצל שנהב .
    הפוך לגמרי…

    • מאת שי‏:

      אבי, מי העורך דין שייצג אותך אצל שנהב? אני מתכוון להקים עמותת נפגעי שנהב.
      שי

  3. מאת נעם הופרט‏:

    לצערי המדריך הזה נכון בהחלט.

    לפני שנכנסתי לרכבת ההרים הזאת, זאת שמתחילה בבתי המשפט, ממשיכה במשטרה וכוללת אין סוף התעללויות מצד ההוצאה לפועל, לא יכולתי לשער עד כמה המציאות קשה עבור גבר שהביא ילדים בישראל.

    המציאות הקשה הזאת דורשת המון כוחות נפש מצד הגבר שנאלץ להתמודד עם מערכות שבפועל כל תכליתן היא לרדוף אותו לפי הוראות שהאשה מעבירה.

    קשה להאמין שזאת מדינת היהודים.
    זוהי בושה למדינה ובושה לארגוני הנשים שמקדמות בהצלחה אג'נדה לא דמוקרטית ולא שוויונית בעליל.

  4. מאת שלומי‏:

    בוררות אצל השופט בדימוס יצחק שנהב רמאות ונוכלות זהירות.

  5. מאת יוסף הצדיק‏:

    היתי בגישור אצל שנהב מדובר בנוכל עלוב וחמדן שמחפש רק למשוך עוד ועוד זמן לא מקבל שום החלטות ודברי אבל וטיפשות נוראית נשמעים מפיו והכל תמורת ממון רב על חשבון המתדינים בפניו.
    זהירות השופט בדימוס יצחק שנהב זקן סינילי וחמדן.

  6. מאת שרה‏:

    השופט בדימוס יצחק שנהב מושחת מיסודו ולא מפחד לעשות קומבינות עם עורך הדין של בעלי( עדו דיבון )
    מדובר באדם סנילי טיפש ורע לב השופט בדימוס יצחק שנהב מתעלם בצורה חד משמעית מהחוק והצדק ומקבל החלטות הזויות ללא שום קשר לעובדות המונחות בפניו הרגשת השחיתות מורגשת בצורה ברורה במשרדו ויצחק שנהב לא מפחד מכלום הוא מקבל חיפוי ותמיכה משופטי המחוזי למרות שהם יודעים במפורש במי מדובר.

  7. מאת שרית‏:

    היתי בגישור אצל שנהב ולא היה ניתן להתעלם מאוירת הקומבינה השוררת במשרדו כל מה שמעניין את שנהב זה למשוך עוד ועוד זמן עוד דיון ועוד פגישה וכלום לא מתקדם מלבד העובדה ששנהב מרויח עשרות אלפי שקלים מכך.

  8. מאת הבורר‏:

    שופטים תפרו אזרחים וגזלו את כל רכושם תמורת מעטפות שמנות מה שנורא הוא שמדובר בחוקרי מח"ש וכל מה שמענין אותם זה להפיל שוטרים, טבעי אמנם, הן זה תפקידם, אך לוּ היינו במדינת חוק נורמלית, היה צריך ומחויב לחפש את הגנב הפושע בשכנות למשרדו של רונאל פישר, שם נמצא שותפו השופט בדימוס יצחק שנהב! המשרדים נמצאים במגדל ב.ס.ר 2 בבני ברק בקומה 5. יצחק שנהב השופט בדימוס היה מעין צינור חמצן לרונאל פישר, ודרכו הגיע המאכער ישירות ובנוחות לכנופיית שופטים ממכריו, בנוסף לאלו שכיהנו עם שנהב שהיה סגן נשיא ביה"מ למשפחה ברמת גן ומן הסתם הכיר כמה עשרות שופטים שהיו בטווח עסקים עם פישר. ההיכרות הזו היוותה מכרה זהב פעיל ומניב ושופיע עבור פישר שפעל עם מעטפות "מעשר" שמסר ליצחק שנהב השופט המתווך, שדאג בתמורה להשפיע על חבריו הקולגות ולהטות את הדין לטובת לקוחותיו של פישר. האימרה ״עשר כדי להתעשר״ יושמה באדיקות רבה, כשתיקים השייכים ללקוחות פישר ושותפיו למשרד, הסתיימו בניצחונם המוחץ של משלמי האתנן ללא שום קשר לחוק ולדין כשהשופט בדימוס ממלא את תפקידו וגורם להטיית משפט. מקור נוסף היה, כשהפאוסטים שמסרו את נשמתם לשטן, שילמו על הטיית המשפט לשופט הגימלאי עוד "מעשר" מהשקל הראשון שקיבלו מביה"מ. מדובר בוודאות בכנופיית שופטי משפחה ברמת גן שעבדו עם המושחת יצחק שנהב לאחר פרישתו, ומכרים נוספים קרוב לוודאי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *