מרכז קשר

ככה ילדים צריכים לראות אבות ע"פ משה כחלון

מרכזי הקשר הם המצאה אוסטרלית, שנועדה להפחית את המגע בין גברים לנשים בהסדרי ראייה, ומיועדת אך ורק לגברים אלימים, הומלסים או נרקומנים.  בישראל העתיקו את הרעיון והרחיבו אותו לכל מקרה בו אישה מעלה "חשש" לאלימות", או שיש "העדר אימון", או נתק, כאשר הנתק נוצר על ידי רשויות הרווחה שהתמהמהו בכתיבת תסקיר.  למעשה מה שהיה אמור להיות החריג נהפך הנורמה המקובלת.  מדובר במקומות סגורים ומאובטחים שלכאורה נועדו לאפשר מפגשים מוגנים בין הורים לילדים בחסות שירותי הרווחה, אבל זהו תחליף להסדרי ראייה, ובעיקרון נועד לספק פרנסה לעובדות סוציאליות ולמתפעלי מרכז הקשר.  הרבה יותר קל וזול לשלוח עו"ס לביתו של האבא, או ללוות אותו לטיולים בגנים או בקניונים, מאשר להפעיל מרכז שלם עם צוות, אבטחה, מנגנון ושירותי שמירה וביון כמעט ברמה של בית סוהר. לצפייה איך האסון נראה מבפנים: וידאו: מרכז קשר מבט מבפנים

משרד הרווחה טוען שמטרת מרכז קשר היא "לסייע בחידוש, בבנייה ובשימור הקשר הורה – ילד". המרכז אמור להיות תחנה זמנית לקראת קשר עצמאי בעתיד ביו האבא לילדיו כאשר האב והאם בהליכי פירוד או גירושין". למעשה אלו מרכזי ניתוק אבא מילד, שהרי האבא לא זוכה ליותר משעה בשבוע, ונהפך למעשה מעין דוד רחוק, בעוד הגברים החדשים בחיי הגרושה זוכים להיות בקשר עם הילדים הללו מבלי שאף אחד פיקח עליהם.  מרכזי הקשר גם מנתקים את כל המשפחה המורחבת מצד האב:  סבתות שלא רואות את נכדיהן, דודות שכמהות לקשר, אחיינים וכל מי שפעם ראה בילד חלק ממשפחתו.  כולם מנותקים, ומחכים עד שתואיל פקידת הסעד לשחרר את האבא למה שנקרא "סביבה טבעית".

מרכזי קשר פרוסים בכל רחבי הארץ. יש כבר 64 כאלה, והיד נטוייה.  נטען ש"צוות המרכז המקצועי עומד לרשות בני המשפחה: בייעוץ, בפיקוח, בהדרכה הורית ובמתן מרחב מוגן לקיום מפגש". למעשה מי שנמצא בתוך מרכז הקשר אלו בנות בשירות לאומי, אשר זמנן מתבזבז על שמירה על אבות בזמן שהם מנסים לשחק עם ילדהם בסיבה מאולצת.  כך מזהמת המדינה גם את יכולתן של אותן בנות לבנות קשרי זוגיות משמעותיים, שהרי הן נהפכות שוטרות בעל כורחן, תמורת זמנן בשירות לאומי, בסכסוכים שרק הולכים ומתעצמים בשל האלמנטיים הכפייתים והלא טבעיים שכרוכים במפגשים כאלה.

על פי הצהרת משרד הרווחה, "מרכז הצוות אינו מעורב בסכסוך הזוגי ובהליכים המשפטיים".  אולם גם זה איננו נכון.  הגברים משופלים, נאלצים לחתום על מסמכי התחייבות ואינם יכולים להביע ביקורת פן תירשום עליהם הפק"ס חוות דעת שלילית.  משרד הרווחה טוען ש"תוכנית המפגשים נקבעת על ידי הערכאה המשפטית ו/או פקיד סעד". למעשה לא נקבע דבר חוץ מהמלצה שהקשר יהיה במרכז קשר, ומי שנכנס לשם לעולם לא ידע מתי הוא יצא משם.  עוד טוען משרד הרווחה ש"צוות המרכז מדווח על מהלך המפגשים לפקיד הסעד. תפקיד הצוות לסייע בקיום המפגשים ובבניית הקשר מתוך תחושת אחריות לביטחונם פיזי והנפשי של הקטינים המעורבים".

מרכז קשר הוא מקום אליו מגיע ההורה אשר לא קיבל משמורת זמנית בבית המשפט.  מאחר שאין בישראל זכות להסדרי ראייה, על ההורה הלא משמורן לבקש הסדרי ראייה ולשכנע את ההורה המשמורנית, (בדרך כלל האישה) להסכים לכך.  במידה וההורה המשמורנית מסרבת לאפשר מיוזמתה קשר הורי עם הקטין שבמשמרתה, מדיניות משרד הרווחה היא לשלוח את ההורה הלא משמורן למרכז קשר באופן אוטמטי וללא בדיקות כלשהן כגון בדיקת מסוכנות או עבר פלילי. בית המשפט למשפחה איננו מקיים כל דיון, ולא נדרשות כל הוכחות לצורך הפנייה למרכז קשר.   מרכזי הקשר מצויים בשימוש גם לנשים שמשרד הרווחה מוציא את יליהם מהבית למימון תעשיית העלוקות הניזונה מפירוד בין הורים ולדיהם.

טפסים:  להגברת האלמנט הכפייתי, ההורה הנשלח למרכז קשר מחוייב לחתום, בעל כורחו ותחת איומים, על הסכמה לתנאים דרקוניים שנוסחו ע"י משרד הרווחה, לרבות איסור צילום, ואיסורים שונים. כמו כן פקידת הסעד ממלאת טפסים שונים שיש לדרוש לראות מה נכתב שם.  ראו טופס הפנייה של פקידת סעד למרכז קשר נספח א תעס 3-36כתב התחייבות לשמירה על כללי מרכז קשר נספח ג תעס 3-36, טופס סיכום מפגש במרכז קשר נספח ד תעס 3-36 , טופס סיכום והערכה חצי שנתי ממרכז קשר נספח ה לתעס 3-36 .  יש לעמוד על כך שפקידת הסעד תמסור לידך את הטפסים, ולהזכיר לה שזכותך לקבל כל מידע הקשור אליך או אל ילדיך.

דרכי הפניה למרכז קשר:   ההפניה למרכז נעשית על ידי "המלצה של פקידי סעד לסדרי דין" אשר ממונים על ידי בית המשפט לפקח על הסדרי ראייה.  גם עובד סוציאלי יכול להפנות למרכז קשר לאחר התייעצות עם ראש הצוות, מדריך או פקיד סעד, וניתן להתקבל גם בהסכמת ההורים, אולם נדיר שהורה יסכים לכך מיוזמתו ולוותר על קשר איכותי ומלא.  במרכז קשר נפגש ההורה עם הילד לשעה אחת בשבוע בפיקוח עובדת סוציאלית, אשר מתבוננת מעבר לזכוכית חד כיוונית ורושמת הערות. מערכת בתי המשפט בישראל מתייחסת להסדרי ראייה כתחליף מקובל ונורמאלי להסדרי ראייה, על אף שבמרכז קשר לא נועד להסדרי ראייה, אלא הוא משמש כמבחן ואמצעי הענשה בדרך כלל לגבר שאינו משלם מזונות בזמן או במלואם.

נתונים סטטיסטיים לגבי מרכזי קשר בישראל:  [תקציר] על פי דו"ח משרד הרווחה בשנת 2009 פעלו 62 מרכזי קשר.‏[1] בכל שנה בממוצע כ 2,000 משפחות נשלחות ל"מרכז קשר". בשנת 2009 נשלחו 2,155 משפחות, לעומת 1,774 בשנת 2004.  המספר עלה בשנת 2010 אופן דרמטי מאז שמונתה סימונה שטיינמץ להחליך את רונית צור.  שטיינמץ פתחה במדיניות "נתק כל ילד".  התקציב למרכזי קשר הוא 4,335,000 ₪, שזהו הנתון הרשמי, אולם משרד הרווחה מקבל בנות משירות לאומי בחינם, ומשרד הרווחה מתרים קהילות יהודיות לממן ישירות בניית ו"שיפוץ" מרכזי קשר.  כך חמשל יהודי פיטסבורג תרמו למרכז הקשר בכרמיאל, כאשר האמינו שמדובר בחיזוק התא המשדפחי, וכנרא לא אמרו להם שמדובר במיכלאות לבני אדם וילדים.

בהתחשב בכך שבכל שנה נפתחים כ 9,000 תיקי גירושין, ומהם לפחות שליש הם גירושין ללא ילדים או ילדים מעל גיל 18, יוצא שכ 33% מכלל האבות המבקשים הסדרי ראייה נשלחים באורח שגרתי למרכזי קשר.    ככלל, ככל שפותחים יותר מרכזי קשר, כך מדיניותו של השר כחלון היא למלא אותם בקליינטים ולספק תעסוקה לפקידות הסעד.  כך ראינו שבשנת 2010 נפתח מרכז קשר חדש, והתוצאה:  עוד 500+ ילדים נשלחו למרכז קשר.  ב 2011 חנכו בחיפה מרכז קשר ענק בהשקעה של מיליונים.  כחלון בכבודו ובעצמו חנך אותו.

ראו  דין וחשבון של הממונה על חוק חופש המידע במשרד הרווחה ל 2009 : נתונים סטטיסטיים משרד הרווחה הקשורים לעבודת פק"ס   על פי דו"ח משרד הרווחה בשנת 2009 פעלו 62 מרכזי קשר.  בכל שנה בממוצע כ 2,000 משפחות נשלחות ל"מרכז קשר". בשנת 2009 נשלחו 2,155 משפחות, לעומת 1,774 בשנת 2004. מספר הילדים שנשלחו למרכז קשר ב 2009 הוא 3,540.  התקציב למרכזי קשר הוא 4,335,000 ₪. בהתחשב בכך שבכל שנה נפתחים כ 9,000 תיקי גירושין של יהודים, ומהם לפחות שליש הם גירושין ללא ילדים או ילדים מעל גיל 18, יוצא שבין 25% ל 33% מכלל האבות המבקשים הסדרי ראייה נשלחים באורח שגרתי למרכזי קשר.  הנתון הרשמי בו הודה משרד הרווחה הוא רק 15% הפניות למרכזי קשר, אולם מדובר בהפניות ראשוניות, כאשר בהרבה מקרים התסקיר הראשוני איכשהו "סביר" אולם כאשר האישה מגלה שפקידת הסעד מאמצת כל תלונה שלה, ומשמשת אוזן קשבת לכל תלונה שהיא, מספיקים 2 או 3 תלונות טלפוניות לפק"ס על מנת לגלוש למצב של "היעדר אימון", ומשם המעבר למרכז קשר הוא מיידי.

ההחמרה במדיניות הטרנספורטים למרכזי קשר ב 2010 (נפתח עוד מרכז קשר אז היה צריך למלא אותו)על פי יעל הרמל, מכתב מתאריך 29-3-2011 עם נתוני מרכז קשר ,  נראה כי בשנת 2010 עם מדיניות היד הקשוחה של סימונה שטיינמץ, ("נתק כל גבר"), הוקשחה המדיניות כלפי האבות, נוסף מרכז קשר חדש, כך שקיימים כבר 63 מרכזי קשר לניכור הורי מימסדי, וכן "בשנת 2010 היקף המשפחות שטופלו במסגרת כל מרכזי הקשר עמד על 2,428 משפחות ולמעלה מ- 4,122 ילדים. רוב המשפחות (57%) שהו במרכזי הקשר עד 6 חודשים ומיעוט (13%) בקרו במרכזי הקשר (בשל סיבות יחודיות ומורכבות הקשרים) מעל שנתיים. בשנת 2010 סיימו טיפול במרכזי הקשר 51% מהמשפחות כש – 53% ממסיימי הטיפול יצאו להסדרים עצמאיים בקהילה. במחוז ירושלים (כולל בעיר ירושלים) היו ב – 13 מרכזי הקשר במחוז 515 משפחות ו-979 ילדים".   שימו לב שמספר הילדים בשנה אחת עלה מ 3,540 ל 4,122, תוספת של עוד 582 ילדים לסטטיסטיקת ההתעללות של סימונה שטיינמץ.  כלומר:  בשנת 2010 נפתח עוד מרכז קשר, וכדי למלא אותו, שלחו עוד 273 משפחות למרכז קשר, שזו עלייה של 13%.  האם 2010 הייתה שנה אלימה במיוחד?  לא אם בודקים את נתוני מכון המחקר של הכנסת שפוסמו לאחרונה.  התשובה הפשוטה היא שנפתח עוד מרכז קשר, אז היה צריך למלא אותו.

שימו לב שישנה רשימת המתנה של 7 חודשים להיכנס, וגם לצאת משם בכלל לא קל.  ראו למשל מחלקת רווחה רמת גן "ממרכז קשר יוצאים לגורם טיפולי"  פק"ס דוקי אופיר כותבת לשופט גייפמן ופק"ס ניבה מילנר "הביקורים שלך האב והבן מתקיימים במרכז קשר כ 8 חודשים.  הקטין מגיע למרכז הקשר שמח לפגוד באביו.  האב מגיע לביקורים כשמצב רוחו מרומם כתמיד.  הובהר להורים כי ללא מעורבות טיפולית לא ניתן יהיה להמליץ על יציאה ממרכז הקשר. אנו ממליצים על הפנייה לגורם מטפל פרטי אשר יסדיר את הקשר בין האב ובנו.  בהתאם לתהליך הטיפולי ניתן יהיה לשקול את אופן הסדרי הראייה".  כלומר, אחרי מרכז הקשר האבא עוד צריך לשלם 500 ש"ח לשעה למישהו שיתווה "תהליך טיפולי":  משתמע שמרכז הקשר הוא לא יותר מתקופת מבחן לאבא.

נושא מרכזי הקשר במגזר המוסלמי, בדואי ודרוזי עדיין לא נבדק.  דווקא במגזר קיימת בעייה של רצח על רקע כבוד המשפחה, שזהו פקטור סיכוני שלא קיים באוכלוסיה היהודית או העולים הלא יהודיים.  על פי קארן שוורץ אמיגה, סגנית הלשכה לסיוע משפטי, בדרך כלל מוותרים לגברי המיגזר ולא פותחים נגדם צווי הרחקה כדי לא להחריף את תגובתם על מנת שלא יתעצבנו.  את העונשים והגזירות המערכת שומרת ליהודים.

[מרכזי קשר חו"ל]  ראו   Report to US Congress about prevalence of Supervised Visitations   דו"ח שהוגש לקונגרס האמריקאי על תפוצת מרכזי קשר בארה"ב. תפוצת מרכזי הקשר שםפ היא בין 1% ל 2%. הדו"ח המלא באתר אונ' מישיגן: [*]    ראו גם:  השוואה בין תפוצת מרכזי קשר בישראל מול ארהב.  בישראל מדובר על הפניות שבין בין 20% ל 33%, כאשר המספר האמיתי כנראה באמצע 25% גם כי הממונה על חופש המידע לא ששה לחשוף נתונים ברי השוואה, וגם כי בכל רגע נתון יכול גבר לאבד משמורת משותפת ולהישלח למרכז קשר באמצעות שיחת טלפון של האישה לפק"ס בנוסח:  "לא בא לי".  (החישובים בארה"ב לקוחים מנתוני הלמ"ס האמריקאית: US Number of Divorce Cases by state

באוסטרליה, מולדת מרכזי הקשר, בשנת 2011 פעלו 66 מרכזי קשר ממשלתיים ועוד 7 מרכזי קשר פרטיים (עמותות התנדבותיות).  .אולם באוסטרליה 23,000,000 תושבים, ובישראל רק 7,000,000, ובה פרוסים 63 מרכזי קשר, ועוד מספר לא ידוע בהליכי בנייה.  על פי היחס בין כמות התושבים לתפוצת מרכזי קשר, אילו האוסטרלים היו מיישמים את מדיניות היד הקלה הישראלית, היו צריכים להיות שם 202 מרכזי קשר ולא 73.    ראו The Australian Childrens Contact Services Association  כל נוהלי תיפעול מרכזי הקשר, מטרות, הגדרות, בקרת איכות וכדומה מפורסמים ברשת Standards for Australian Contact Centers

הגרסה הרשמית של שרותי הרווחה לצורך במרכזי קשר:  על פי סימונה שטיינמץ, פקידת סעד ראשית לסדרי דין במשרד הרווחה, במאמר עיתונאי:

 

"במקרים שבהם הקונפליקט בעוצמה גבוהה וההורים לא מגיעים להסכמה, תפנה הערכאה השיפוטית להערכה ואבחון של פקיד סעד לסדרי דין. הערכה זו, שתמליץ על צרכי הילדים תיעשה על ידי שיחה עם ההורים, הצגת סיטואציות ובחינת התגובות וכן חקירה סוציאלית במסגרות החינוכיות ובשירותי הבריאות של הילדים. בודקים מי ההורה הדומיננטי, מי נמצא בקשר עם מסגרות אלו, מהות הקשר, מי משתף פעולה וכן מדברים עם הילדים ובאמצעות ראיון עקיף ולא ישיר ושאלות כמו למי אתה קורא אם יש לך חלום רע? מנסים להבין את צרכי הילדים. אם ההורים יגיעו להסכמות גם בעת ההליך, אלו יתקבלו. אם מדובר בסכסוך גירושים יופנה ההורה למרכז קשר שמטרתו הינה חידוש הקשר בין הילד להורה או לשמר ולשפר קשר עם ההורה שעמו לא חיים באופן שוטף. זאת, על ידי הליך טיפולי שבסופו של יום יבנה קשר נורמטיבי מחוץ למרכז הקשר. במרכז קשר יפגשו ההורה והילד בנוכחות ופיקוח מנהל מרכז שהוא עובד סוציאלי או עובד הכפוף לו מקצועית ושוהה במקום. מפגשים במרכז מפוקחים תמיד, כשדרגת הפיקוח משתנה ממשפחה למשפחה, על פי צרכיה. יש דרגה שבה יושב אדם בחדר עם הורה וילד בכל זמן ביקור, ויש דרגה בה ייצא לפרקים וישוב", מסבירה שטיינמץ, "כמו כן יכול המלווה לצאת ולהביט דרך חלון חד- צדדי ולבחון את האווירה, כשהוא חוזר לחדר. כך עד מצב של הסרת פיקוח, אז מגיע ההורה, לוקח את הילד, חוזר למקום ומוסר אותו להורה המשמורן. הפסקת הביקור במרכז הקשר נעשית על ידי שיחה עם ההורים וכן על ידי ועדת הערכה שתבחן את ההליך ותקבע כי הסתיים הטיפול. מדובר בוועדה חיצונית למרכז וזו מהווה גם מעין ועדה מפקחת על ההליך".

 

כך קובעים מתי ואיך הורה זכאי לפגוש את ילדיו, הארץ, 25.7.10.

ביקורת על עצם קיומם של מרכזי קשר והשימוש בהם כאמצעי ענישה:  על פי שטיינמץ עולה כי בכל מקרה של אי הסכמה, ההורה הלא משמורן נשלח למרכז קשר. על כך הועלתה ביקורת רבה כי הניסיון לאלץ הסכמות בין בני זוג להסדרי ראייה הוא מלאכותי ואיננו פרקטי, פשוט מפני שצד אחד, ובדרך כלל האמא נכנסת למשא ומתן על הסדרי הראייה כאשר הילד כבר בחזקתה, והצד השני נכנס למשא ומתן כאשר לא ראה את ילדיו חודשים ולפעמים שנים, בגלל העדר הסכמות. קיומם של מרכזי הקשר עורר בישראל תרעומת עמוקה מצדם של ההורים הלא משמורנים אשר נשללת מהם זכות קשר חופשי ואמיתי בינם לילדיהם, ואתרי אינטרנט רבים מוקדשים לעיוותי הדין אשר מרכזי הקשר יוצרים. ביו הטענות המועלות נגד מרכזי הקשר היא שבית המשפט והעובדות הסוציאליות הממונות כפקידות סעד לסדרי דין אינם טורחים לקיים דיון בשאלה האם ההורה הלא משמורן, בדרך כלל האב, הוא מסוכן לילד ברמה כזו חמורה המצריכה פיקוח והתבוננות במשך שעה לשבוע מספר חודשים. לא מתקיימת כל בדיקה יש הוכחות ממשיות לשימוש באלימות, או נטייה ל"מסוכנות", וידם של בתי המשפט וגורמי הרווחה קלה מאוד בשליחת אבות למרכזי קשר.

מרכזי הקשר גוררים הסלמה מיותרת ביחסים בין ההורים וילדהם, מייצרת בקשות אין ספור לבתי המשפט היוצרות עומס מלאכותי, גורמות סטיגמה וצלקות לילדים המשתתפים בתכניות מרכז קשר, וגורמים נתק בין אבות לילדיהם. על פי מבקקרי תוכנית מרכזי בהקשר מדובר בפתרון לעצלנים, המייתר את בית המשפט מסמכויותיו, כאשר בעצם פקידות הסעד המפנות אוטומטית למרכזי קשר נהפכות השופטות האמיתיות של הסכסוך, והשופטים מאשרים את דוחות פקידות הסעד כחותמת גומי. נשאלת השאלה מדוע אם כן נאלצים האבות לפתוח תיק בבית המשפט להסדרי ראייה, לשלם אגרה ולשכור עורכי דין, כאשר במילא התוצאה ידועה מראש, ורשויות הרווחה יפנו אוטומטית למרכז קשר. כל זה נעשה תוך שימוש בסיסמת "טובת הילד" כאשר אין בנמצא כל נתונים סטטיסטיים או מחקר אמין כיצד באמת מרכזי הקשר משרתים את טובת הילד, כאשר הילד מקבל שעה אחת בשבוע עם אביו, וגם זה כאשר זרים לגמרי מציצים מעבר ובוחנים לקירות זכוכית. העובדה שרוב המטופלים במרכזי הקשר הם גברים נובעת מקיומה של חזקת הגיל הרך, אשר לפיה כמעט באופן אוטומטי כל הנשים מקבלות משמורת על ילדיהן, והאבות מחיובים לשכור עורכי דין, ולהילחם על זכותם לראות את ילדהם.

מרכזי קשר בעולם:  בעולם המערבי, ובעיקר בארצות הברית ואירופה, האבהות מקנה זכות אוטומטית להסדרי ראייה וביקורים. השימוש במרכזי קשר נועד לאוכלוסייה קשה ביותר כגון צרכני סמים שאינם שולטים בעצמם, בעלי עבר פלילי אלים ומוכח, או הומלסים. בארצות הברית למשל, קיים נוהג שהורה לא יצא מבית המשפט למשפחה, מבלי שידע מתי יראה את ילדיו בפעם הבאה, ומהם הסדרי הראייה המתאימים למקרה. באירופה, קיימת זכות יסוד לחיי משפחה, (ראו סע' 8 לאמנה האירופית לזכויות האדם)האמנה האירופית לזכויות אדם, ממנה נובעת הזכות הבלתי מעורערת להסדרי ראייה ללא הפרעה והתערבות של גורמים חיצוניים ללא הצדקה. בישראל אין כל זכאות להסדר ראייה של הורה בשל היותו הורה, ועל כן על ההורה הלא משמורן, בדרך כלל האב, לטעון כי טובת הילד היא שהילד יראה את אביו. לא תמיד הטענה מתקבלת. כפועל יוצא, מרכזי קשר בישראל נהפכו הנורמה לפתרון סכסוכי ביקורים והסדרי ראייה, במקום שמרכז קשר יהווה חריג יצא דופן.

טרגדיות במרכזי קשר:  תופעת מרכזי הקשר אחראית גם לטרגדיות המיוחסות לתסכול והמרמור שנגרם להורה הלא משמורן עקב עצם הניתוק מהילדים באמצעות מרכזי הקשר.  לפני מספר שנים, הגיע למרכז קשר אב מתוסכל, ארז טבעוני, שכעס על כי לא ניתן לו לראות את ילדיו בביתו. הוא הצית שם את שני ילדיו וגרם למותם.‏[2]

לקריאה:

  1. ^ חוק חופש המידע, באתר משרד הרווחה והשירותים החברתיים
  2. ^ ראו דיון בועדה לזכויות הילד בכנסת ביום 26.7.10 (http://www.knesset.gov.il/protocols/data/html/yeled/2010-07-26.html).

לצפייה:  שאילתא של ח"כ עינת וילף לשר הרווחה משה כחלון בעניין השימוש המיותר והמעליב במרכזי קשר   ישיבת מליאה 331, 12/3/2012.  לעיון באתר הכנסת בפרוטוקול: פרוטוקול מליאת הכנסת

קישורים:

מאיר כהן שר הרווחה משפיל הורים במרכז קשר

[youtube=http://youtu.be/5IkyRKfiT3s]

עדותו של אב שנותק במשך שנה שלמה מבתו בשל סירובו לראות את בתו בחדר תחת פיקוח המתקרא "מרכז קשר":

אני קורא להורים שיפסיקו ללכת למרכזי קשר, ככל שאתם הולכים לשם הם ישלחו אתכם יותר למרכזי קשר.

לא ראיתי את הילדה שלי שנה שלמה, בגלל שלא רציתי ללכת למרכזי קשר.

אם תפסיקו ללכת לשם – הם יסגרו אותם.

מאיר כהן משלם 600 ש"ח על כל שעה שהילד שוהה במרכז קשר.

במרכז קשר יש 4 עובדות סוציאליות, כשכל אחת מתוגמלת עבור כל שעת ביקור שלכם שם ב- 8 שעות נוספות.

לא פגעתי בילדה שלי, ואמרתי לשופטת שהמקום הזה מעליב, משפיל ומשפילים אותך שם בלי סוף. לילדה שלי לא מגיע ולי לא מגיע.

מרכז קשר הוא כלי שהעניק המחוקק לילדים שעברו פגיעה. בפועל, מדובר בעסק כלכלי המגלגל מיליוני שקלים בתעשיית הרווחה, וגורם לפגיעה יומיומית ובלתי הפיכה באלפי ילדים והורים טובים וכשירים שלא פגעו בילדיהם. זהו בדיוק המקום שבו על בתי המשפט להתערב ולעצור תופעה מסוכנת ופסולה זו בה נשלחים הורים וילדיהם בסיטונאות למרכזי הקשר, ללא צורך.

נדגיש שוב ושוב, הרוב המכריע של ההורים שרואים את ילדיהם במרכז קשר הם אבות גרושים, כולם נורמטיביים ללא עבר פלילי, ללא רקע פלילי או עבר נפשי. הורים כשירים וטובים וה"פשע" היחידי שביצעו הוא פרידה מזוגתם לשעבר. העובדים הסוציאליים "קובעים" חזור ושוב קביעות "שיפוטיות" בעניינים של הורים טובים וכשירים ולא טורחים כלל לסייג אותן במילה "לכאורה". העובדים הסוציאליים מייחסים לעצמם את כס השופט (כך ממש), עושים דין לעצמם ולהורים וזאת בפומבי לעיני כל!

ודוק, חוקי יסוד כבוד האדם וחירותו הם אצטלה של עובדים סוציאליים לביצוע עבירות – וכך הם משתלחים בהורים באופן אובססיבי וחסר תקדים – הורה שנמצא במרכז קשר מפוקח במצלמות, מאבטח ועובדת סוציאלית צמודה, כשאסור להורה ללחוש לבתו באוזנה כמה הוא מתגעגע אליה.

רק לסבר את העין, עובדת סוציאלית בכירה העידה בפני הכתבת, כי היא עובדת במרכז קשר שנים רבות, ועד שהתחילה את עבודתה במרכז קשר היא חשבה שההורים מסוכנים לילדים, ונדהמה לגלות כי ההורים שנמצאים במרכז קשר אינם מסוכנים לילדיהם. נהפוך הוא, הם נמצאים שם בשל סכסוך גירושין או שבגלל פקידת סעד שהחליטה משיקולים זרים לטובת הילדים.

בית המשפט אינו מברר את הסוגיה הקריטית והחשובה ביותר בדיני נפשות והיא – תפקודו של ההורה טרם הליך גירושין והסיבות בעטיים הוא נשלח להסגר במתקן מפוקח.

להלן עדות האבא נריה, בעדותו הוא מספר כי איבטח ילדים של בכירי המדינה, אולם את ילדיו שלו הוא נאלץ לראות במרכז קשר.

אזהרה:

הסרטון מצמרר וכואב, ומוכיח כי הפגיעה האנושה שביצעו העובדים הסוציאליים בילדים פגעה קשות באבא. העובדים הסוציאליים פגעו באבא באופן מכוער ומקומם ממש, ולא בחלו לנתק את אמו של נריה מנכדיה כדי לבזות ולהשפיל את האבא תוך פגיעה בכבודו. הגורם היחידי המוסמך לקבוע האם אדם כלשהו במדינת ישראל הינו "עבריין" או "פושע", הינו בית המשפט ולא עובדות סוציאליות (בכל הכבוד להן)!

 


  •  

4 תגובות בנושא מרכז קשר

  1. מאת מאיה‏:

    הוא שרף את ילדו כי העובדים השאירו אותו לבד מה שהם לא אמורים לעשות.הבנדם חולה נפש ואתה במאמרך בעצם אומר שהמערכת אשמה שהיצית את ילדיו,כי לא נתנו לו לראות אותם בביתו .אתה מסיק מסקנה על סמך דמיונך הפרוע.כל אדם שמסוגל לעשות מעשים נפשעים כאלה לא ראוי שיהיו לו ילדים כי הוא חולה נפש בצורה חריגה.ואם הוא שרף אותם שם יכל באותה מידה להתעלל בהם במקום אחר.אתה מביא אותו בתור דוגמה למערכת כושלת והיא כושלת לא בגלל שלא נתנו לו לראות טותם בביתו דוקא זה מוצדק כי אדם כזה אסור שיקח את ילדיו לביתו.יש במערכת חסרונות כי היא משאירה את הילדים לבד בחדר עם האב.
    yael.90@013net.net

  2. מאת דנה‏:

    מי כותב את כל זה? על סמך מה אתה מציין עובדות שהן לא נכונות?!!
    גם החתולים אבות!
    תתבייש לך שאתה כותב את זה!
    בצדק הם צריכים להיות תחת פיקוח! אחרי שהם מתעללים בנשים בעודן בהריון! ומה אחר כך? המשך התעללות ורצח?! לא תעשי כך וכך אז אני ירצח אותך ואת הילד?
    התעללות מינית ונפשית בילדים!
    בטח תחת פיקוח! רק שהפיקוח לא הדוק מידי! לצערי היום הפקידות סעד והוע"ס באות לטובת הגברים! עד האסון הבא! משמורת משותפת? על מה אתה מדבר? כשיש סכסוכים קשים שהגבר יוצר בכוונה! תתבייש .. תבדוק טוב לפני שאתה כותב את זה
    יפי הנפש לזכוייות הגבר! חזק מול חלש.. במקומך אני מוחקת את הפוסט .
    \
    danaa28@windowslive.com
    IP 212.235.103.211

  3. מאת ליאן‏:

    מאיה אין לך מושג על מה את מדברת. אני במקרה עוברת תהליך דומה. הכותב צודק בכל מה שהוא כותב.זה ההשפלה של ההשפלה של ההשפלה גם להורה וגם לילד.לא כל האנשים חזקים נפשית.הבחור נפגע כל כך שמרוב שכאב לו הוא לא ראה דרך אחרת.זה יכול היה להמנע ממנו אם היו נותנים לו לנהל קשר בריא עם הילדים.וכן רוב האנשים מגיעים לשם בגלל שבני זוג שלהם לשעבר רוצים להתנקם בהם ולהשפיל אותם בדרך זו או אחרת.
    ניקח אותי לדוגמה..אני לא אלכוהוליסטית ולא נרקומנית ומעולם לא הרמתי יד על הילדים שלי.הגרוש שלי לקח מאוד קשה את העובדה שזרקתי אותו.הסיבה שזרקתי אותו היא שהוא התחיל להרים עלי ידיים והיה בי מספיק כוח לקום ולהגיד עד לפה! לא רוצה אותך יותר!
    הוא בחור מאוד מסודר ולא חסר לו כסף.בכדי להתנקם בי הלך ושיחד פקידת סעד שתתן לו תסקיר שלילי עלי.ולפני זה קיבלתי כמה וכמה איומים שיעשה ככה שאראה את הילדים שלי במרכז קשר.ולמרות שסיפרתי לה שהוא גבר אלים ושהגשתי עליו תלונות במשטרה והראיתי לה תמונות עם סימני מכות, היא בחרה להתעלם ממני ומכל מה שאמרתי לה לגמרי.הדיון לגבי החזקה לא התקיים בכלל ונאמר לי כי השופטת נתנה החלטה בלי לקיים דיון כי היתה צריכה לצאת לחופש.
    כמובן קבעו לי לראות את הילדים במרכז קשר וזה בלי לראות אותי או להכיר אותי בכלל.
    כמובן סירבתי ומאז עברה שנה.כבר שנה לא ראיתי את הילדים שלי ולא נותנים לי גם לדבר איתם בטלפון.מחוסר אונים אין יום שאני לא בוכה לתוך כרית.מה גם שהפקידת סעד קבעה כי צריך לקרות לי את הרחם ושאסור לי להביא ילדים לעולם ושאני צריכה טיפול תרופתי והכל בגלל שאני מסרבת ללכת למרכז קשר.כמובן בתשובה בשיא הלבביות איחלתי סרטן לה ולכל המשפחה שלה ואין יום שאני לא מתפללת שזה מה שבאמת יקרה לה ובין לבין משתדלת לשמור על השפיות כי הגעגועים לילדים הורגים אותי כי אני יודעת שאם אלך לשם אני אפגע עוד יותר וגם הילדים שלי יפגעו מלראות את אמא שלהם בתנאים משפילים שכאלה.
    מאיה יקירתי תזכרי דבר אחד..לעולם אין לשפוט אדם כי אינך יודעת איזו דרך הוא עבר לפני שהגיע למקום שאליו הגיע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *