תסקיר בינלאומי – פקידת סעד בינארצית

 

מהו תסקיר בינלאומי ומהי פקידת סעד בינארצית – היזהרו ממוקשים ובלופים של משרד הרווחה

בענייני קשר בין הורים, כאשר אחד ההורים נמצא בחו"ל, נהוג לבקש "תסקיר בינלאומי".  מציגים להורים מצג שווא שקרי כאילו נהוג בכל העולם לבקש תסקיר מעובדת סוציאלית או פקידת סעד, ולכן "כאילו" מזמינים תסקיר משירותי הרווחה במדינה המקבילה בחו"ל.  זה מוצג כאילו זהו הנוהג בחו"ל, וזו הדרך הנכונה לפעול.  אז נכנסת לפעולה פקידת הסעד הבינ-ארצית, עו"ס יעל קימלמן, שעל נייר המכתבים שלה מופיע הלוגו של ISS – International Social Service, ארגון עבודה סוציאלית בינלאומית.  אפילו השופטים נופלים בפח של יעל קימלמן, וחושבים שאכן יעל קימלמן פונה לשירותי רווחה מוסדרים של המדינה הזרה.  המדובר בתרמית אחת גדולה, ועל ההורים להיזהר שבעתיים מהתרגיל.  בפועל כל מה שקימלמן עושה, זה לאתר עובדת סוציאלית פרטית כלשהי מחו"ל, לשכור את שירותיה, ולהטיל את העלויות על ההורים (כ 1,000$ להורה).

מה שההורים יקבלו זו חוות דעת פרטית, רשלנית, מוטה, ללא פרטים מי היא העו"ס בחו"ל, מה הכשרתה, לפי אילו כללים ועקרונות פעלה, מה הנחה אותה, ואפילו לא יצורפו קורות החיים של העו"ס, שנות לימודיה, ותחומי המומחיות.  קימלמן לוקחת את חוות הדעת, מכינה מכתב לוואי וכותבת לבית המשפט כי "התקבל תסקיר בינלאומי".  המדובר בבלוף ותרמית גדולה, שרק על כך יש לשלול לעו"ס קימלמן את הרישיון.  הרי כאשר מוצגת חוות דעת פרטית בישראל ברור שכותב חוות הדעת חייב להתייצב לחקירה נגדית.  לעומת זאת, פקידות סעד פטורות מחקירה נגדית על "תסקיר" בהרבה מקרים (88% ללא חקירה נגדית).  כך מוצג המסמך מחו"ל כתסקיר, והעו"ס מחו"ל איננה נחקרת על עבודתה.  למעשה, כל מה שעושה העו"ס מחו"ל הוא לשמוע את ההורה שגר בחו"ל ולהעלות את הדברים על הכתב, כך שהעו"ס היא בסך הכול מתווכת בין ההורה לבית המשפט בארץ.  יוצא שההורה בחו"ל יכול לייצר שקרים ולשון הרע, כאשר העו"ס מחו"ל כותבת בשקיקה כל מה שנאמר לה, גם אם אין שמץ של ראייה לדברים.  כך נכנסים לתיק המשפט ראיות לא קבילות, מבלי שיש חקירה נגדית על כך.  כל זה גם מיותר לחלוטין שהרי אותו הורה יכול להעיד ישירות בפני השופט בארץ בוידאו ולהיחקר על כך.  חקירה נגדית הייתה גורמת לכך שראיות לא קבילות או עדויות לא מהימנות יחשפו ויצאו לאור.

כך למשל שמענו כי בתיק מסוים בחיפה, הציגה עו"ס קימלמן לבית המשפט חוות דעת מעו"ס פרטית מחו"ל, ללא כל פרטים מה הכשרתה, מה המומחיות שלה ביחסי הורים וילדים בגירושין, כמה מהפרקטיקה שלה היא בתחום יחסי הורים וילדים בגירושין מבין שאר העבודות בהן היא עוסקת, לפי אילו כללים פעלה, על אילו מאמרים ואסמכתאות מקצועיות התבססה, מה רמת ההעשרה המקצועית שלה בתחום הספציפי, והאם יש לה היכרות מוקדמת עם הנבדקים.

עיון באתר העמותה בה עובדת אותה עו"ס גילה שהעמותה היא מעין קאנטרי קלאב ליהודים קשישים בפלורידה, בעיר בה מתגוררים הרבה יהודים פנסיונרים וניצולי שואה.  על פי אתר העמותה, רוב עיסוקה הוא לרווחת אותם פנסיונרים וניצולי שואה.  תחום יחסי הורים בגירושין איננו מופיע כתחום עיסוק או תחום מומחיות, ואין פלא, היות והמומחיות בתחום מסורה לשירותי הרווחה של מדינת פלורידה.  אכן על פי האתר של העמותה, עיקר עיסוקה בביקורים של אנשים עריריים, ותמיכה נפשית לאנשים עריריים, איסוף בגדים לילדים, הענקת תקווה לאנשים, עזרה למשפחות המתמודדות עם אלימות או סמים, ואירועים לניצולי שואה.  אין בין מטרות העמותה ולו שמץ או רמז של מומחיות בדיני משפחה, ביחסי הורים וילדים בגירושין או קצה קצהו של חוט הדומה ל"תסקירים" הישראליים של פקידות הסעד הישראליות.

במקרה שהבאנו לדוגמא, הסיבות להעדר מומחיות או עיסוק בתחום משפחות בגירושין הן שתיים.  ראשית, בארה"ב בכלל לא נהוג לערב פקידת סעד ביחסים שבין ההורים, מן הטעם שזהו תפקידו של השופט לשמוע את הראיות ולהכריע בעצמו.  האצלת סמכויות לפקידת סעד נחשבת בארה"ב התנערות מעצם התפקיד השיפוטי.  בחו"ל מי ששומע את ההורים זה השופט בעצמו, ועל כן בכלל לא מערבים פקידת סעד בסיפור.

 שנית, אם וכאשר יש צורך לערב את שירותי הרווחה (בדרך כלל לצורך השמה חוץ הורית או אימוץ), הרי לשם כך ישנם שירותי הרווחה רשמיים של מדינת פלורידה אשר פועלות על פי החוקים המקומיים.  בארה"ב בשל ההקפדה על הפרדה בין דת ומדינה, לא יתכן שהמדינה, פלורידה, תסתמך על שירותים של עמותה דתית (אלא אם כן הסכימו הצדדים לכך לאחר גילוי נאות).  עוד יצוין, שבאותו מקרה, הצלבה של כתובתה של העו"ס ושל הגברת מחו"ל גילתה שהן גרות בסמיכות זו לזו, בקהילה שבה הישראלים מכירים כולם את כולם.  העו"ס מחו"ל לא שללה היכרות קודמת עם נשואי החקירה.

עקרונות ה ISS

המכתב המלווה מטעם יעל קימלמן, עו"ס בינארצית, אשר נושא את הלוגו של International Social Service ISS הוא לא פחות מאשר הולכת שולל, היות ומקבלי חוות הדעת בארץ מונחים להאמין, בטעות, שנותני השירותים בחו"ל פועלים על פי עקרונות העל של ה ISS.  למעשה, קימלמן עוקפת את שירותי ה ISS ופונה ישירות לעו"ס פרטית, מבלי שסופקו לה אפילו עקרונות מנחים.

ה ISS גם הוא עמותה שמקום מושבה הוא בשוויץ, והסניף הרשום שלה בארה"ב נמצא במרילנד.  אילו אכן היה קשר בין קימלמן לשירות ה ISS, הוא היה צריך לעבור דרך הסניף האמריקאי במרילנד, ולא ישירות בין קימלמן והעו"ס בפלורידה.  עיון במטרות העמותה ISS, מגלה כי המדינות המשתמשות בשירותים מתחייבות לפעול בהתאם לאמנות האו"ם השונות ביחס לזכויות אדם, לרבות ההצהרה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם, האמנה לזכויות הילד, ושאר אמנות האו"ם.  אמנות אלה קובעות חד משמעית כי טובת הילד היא קשר משמעותי בין שני הוריו, ושאסור להפלות בין גבר לאישה, לרבות החופש מכפייה דתית.  לא ברור כיצד ישראל בכלל חברה בארגון זה, כאשר בישראל יש הפלייה ברורה לרעצת גברים, וגם מחילים את הדין הדתי נגד גברים, רק באספקטים שהדין היהודי פוגע בגברים.  באתר ה ISS מופיעים 53 "דפי עקרונות" לפי נושא שעל פיהם נותני השירותים במדינות החברות בשירות מתחייבות לפעול:  Thematic Fact Sheets on Children Deprived of Parental Care

רוב רובם של ה"עקרונות" מתייחסים לאומנה בינלאומית, ולאימוץ בינלאומי, כי אלו תחומי ההתמחות של ה ISS. עדיין, ה ISS מצהיר על עצמו שהעקרונות המנחים הם אמנות האו"ם.  על תסקיר שהוזמן באמצעות ה ISS להראות על פניו כיצד יושמו העקרונות הבינלאומיים, ומעיון במסמך המתחזה להיות תסקיר, אין העו"ס מחו"ל מגלה מה האסמכתאות המקצועיות שהובילו אותה למסקנות אליה הגיעה, ועל אילו סעיפים באמנות האו"ם היא מתבססת.

הדרך הנכונה לגביית ראיות מחו"ל

 על מנת להשיג "תסקיר בינלאומי" אמין, הדרך הנכונה היא להגיש למשרד המשפטים בחו"ל בקשה על גבי טופס סטנדרטי בינלאומי לשיתוף פעולה שיפוטי בינלאומי בפיקוח של שופט מקומי במדינה המקבילה.  ראו את אמנת האג מתאריך 18 במרץ 1970 בדבר גביית ראיות בחו"ל בדין האזרחי או המסחרי  Convention of 18 March 1970 on the Taking of Evidence Abroad in Civil or Commercial Matters

פירוט מלא באתר משרד המשפטים האמריקאי על הדרכים בהם ניתן להשיג ראיות במדינות זרות לצורך הליכים שיפוטיים נמצא כאן:   http://travel.state.gov/law/judicial/judicial_683.html#timerequired

אילו הייתה קימלמן יודעת את המלאכה, היה על עו"ס קימלמן להודיע לצדדים כי יש להנפיק Letters Rogatory בהתאם לאמנה האמורה, וכך לא רק שהייתה נחסכת מהצדדים עלותה הפרטית של העו"ס, אלא שהבדיקה והחקירה בחו"ל הייתה נעשית תחת פיקוח שופט מקומי באותה מדינה בחו"ל.

לפי האמנה האמורה, עם קבלת Letters Rogatory , משרד המשפטים, למשל, בארה"ב, ידאג לפתוח תיק משפטי במדינה הספציפית, ולאותו תיק ימונה שופט.  אותו שופט יכול לתת צו לשירותי הרווחה המקומיים לבצע חקירה, להחזיר אליו על מנת לוודא שהחקירה בוצעה בהתאם לחוק המקומי, לבצע חקירה נגדית של אותה עובדת סוציאלית בהתאם לשאלות שנשלחות מהארץ, לרשום פרוטוקול ולשלוח ארצה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *