תסקיר פקידת סעד

כיצד קורה שפקידת סעד משתלטת על חיי האבות הגרושים באמצעות תסקיר, ומה זה תסקיר פקידת סעד

"תסקיר פקידת סעד" הוא הדרך האלגנטית של שופטות בית המשפט למשפחה שלא להתעסק בתיקי משמורת והסדרי ראייה.  השופטות פשוט שולחות את הגברים להתמודד עם פקידות הסעד.  אלו מחכות בכיליון עיניים לזרם הגברים המגיעים כדי להעסיק אותן ולתת להן סיבה לקיומן העלוב.  פקידת סעד נועצת ציפורניה בגבר ולא מרפה במשך שנים.  פקידת הסעד הראשית, סימונה שטיינמץ, הכריזה שמבחינתה כל מי שנשלח לשירותי הרווחה לצורך תסקיר הוא "נזקק רווחה" ב"קונפליקט גבוה" או "קונפליקט עוצמתי", High Conflict , ועל כן נתנה סימונה שטיינמץ הוראה לבצע "התערבות טיפולית" על אף שבית המשפט לא דרש זאת.  עו"ד טוב ידע לפסול תסקיר פקידת סעד רק מהסיבה ששירותי הרווחה תייגו את האבא אוטומטית כאיש בקונפליקט גבוה/עוצמתי, והשתמשו בכלים המיועדים לקונפלקטים עוצמתיים.

בית המשפט "רשאי" לצוות על פקיד-סעד לחקור בעניין קטין ולחוות דעתו בתסקיר בכתב, בהתאם לחוק הסעד לסדרי דין סעיף 2.  הרשאה זו בחוק היא בעצם הסטנדרד הקבוע.  פקיד סעד לסדרי דין, שהוא עובד סוציאלי בהכשרתו חוקר את בני המשפחה, וחווה דעתו בתסקיר 0למרות שבית המשפט יכול להסתדק יפה מאוד בלי תסקיר), שאמור לכלול עובדות, מסקנות, והמלצות.  פקיד הסעד אמור לגבש המלצותיו על סמך העובדות שחקר ובדק.  עורכת התסקיר מוגנת מפני תביעה בגין לשון הרע ופגיעה בפרטיות, כך שהחוק מתיר לה גם ללקט לשון הרע, וגם לפגוע בפרטיות.  הסיסמא השגורה היא ש"ניתן להזמין פקיד סעד להיחקר על תסקירו ולעמתו עם כל טענה ביחס להליך הכנת התסקיר, מסקנותיו והמלצותיו".  אלא שבפועל זה כמעט בלתי אפשרי.  יש שופטות שלא מאפשרות חקירה נגדית, או שפקידת הסעד פשוט לא מתייצבת, וגם ככה ידוע שבעייני השופטים מה שאומרת פקידת הסעד הוא קדוש.

תסקיר פקידת הסעד הנו מסמך תעמולתי שיווקי של רצונם גורמי הרווחה. התסקיר מעצים ומעמיק את הסכסוך המשפחתי ופוגע בבני המשפחה החלשים. התסקיר אינו מציג את המציאות באובייקטיביות אלא מציג אותה באופן מעוות מאחר ומטרתו מימוש החלטות גורמי רווחה שנתקבלו כבר בעניין.  פקיד הסעד ניגש אפוא לכתיבת התסקיר כאשר:

  • המלצותיו מגובשות ומגובות עם גורמי הרווחה במשרד.
  • יש לו הגנה על לשון הרע, פגיעה בפרטיות ע"פ חוק. (ראה תסקיר פקידת סעד – תביעה על לשון הרע ופגיעה בפרטיות).
  • גורמי הרווחה במשרד יתמכו בו תמיכה מלאה בכל תלונה או האשמה אפשרית.
  • בתי המשפט כשיטה מקבלים את המלצותיו מאחר והן יודעים כי כל מערך הרווחה תומך בו ואף שופט אינו רוצה להראות כיוצר בעיות.
  • פקיד הסעד מתואם עם בני המשפחה התומכים בהמלצותיו, ומפקיר את בני המשפחה אשר אינם מסכימים עם המלצותיו.

 התסקיר אפוא הוא כלי שנועד להצביע לבית המשפט על רצונם של גורמי הרווחה, כפי שהוכשרו בבית הספר להכשרת עובדי רווחה.  פקיד הסעד ינצל את כל האמצעים ברשותו להוכיח המלצותיו. התסקיר ייכתב בלשון בוטה, רכילותית, עם דגש על לשון הרע והכפשה מקסימאלית כמעט תמיד נגד הגבר.  פקיד הסעד יעצים עניינים פעוטים, ויגמד/ימסך עניינים מהותיים לפי הצורך.  פקיד הסעד ירשום גרסאות מופרכות של בני משפחה אחד נגד השני בלי לאמת או לבדוק.  פקיד הסעד אמור לכתוב את התסקיר באובייקטיביות, אך באופן מעשי התסקיר הנו מגמתי ותעמולתי אשר נועד להראות ולהתריע לבית המשפט את מדיניות משרד הרווחה, שהיום היא בפירוש ריצוי מאווי האישה, ופרנסת התעשייה של המועסקים במשרד הרווחה והנספחים אליו.

 הדינמיקה בשטח

ככה זה עובד בבית המשפט למשפחה:  אישה הרוצה להתגרש מגישה תביעה למשמורת ובקשה למשמורת זמנית.  הגבר נאלץ להכין כתב הגנה לתביעת המשמורת, כתב תשובה לבקשה למשמורת זמנית, ולשלם אגרה תמורת הגשת כתב תביעה משלו למשמורת או להסדרי ראייה, ולמשמורת זמנית או להסדרי ראייה.  ברגע שכל הניירת הזו מגיעה לשופט בית המשפט למשפחה, כמעט אוטומטית האישה תקבל משמורת זמנית, (ואומרים שאפילו במעמד צד אחד).  האבא ישלח לזרועותיהם של שירותי הרווחה, וידרש לשתף פעולה עם פקידת סעד לצורך הכנת "תסקיר".  מה שקורה הוא שבית המשפט מתפרק מסמכויותיו, ובמקום לעשות את מלאכתו ולשפוט על סמך ראיות ולקבוע מייד את התיק להוכחות בפניו, הסמכות מואצלת לפקידת הסעד, והיא זו שמחליטה ומכריעה בתיק.  לכן על שני הצדדים להשתפל ולהתרפס בפני פקידת הסעד, כי בכוחה לרשום בתסקיר הערות שליליות, ובכוחה גם למנוע מגע וקשר עם הילדים, למרוח ולסחוב את הכנת התסקיר, ובעצם דיני נפשות מסורים בידיה, והיא מועלת באימון שני ההורים, בשל הטיות מגדריות, הכשרה קלולקלת, פרימיטיביות וחפיפניקיות.

כמעט תמיד בית המשפט למשפחה יקבע במועד הראשון האפשרי שמשמורת זמנית תימסר לאמא, ועל האבא יוטל להתחיל לשלם מזונות קטינים זמניים, מבלי שבכלל נגבות עדויות או שמתקיים משפט על סמך דיני ראיות והוכחות קבילות.  כמו כן, כאשר בית המשפט מעניק משמורת זמנית לאימא, הוא לא בהכרח קובע מה יהיו הסדרי הראייה הזמניים להורה הלא משמורן, בדרך כלל, לאבא, כך שההורה הלא משמורן נותר "תלוי באוויר" עד להחלטה אחרת, לגבי זכויותיו לקשר עם ילדיו.

לאחר מכן, כעניין שבשגרה, יזמין בית המשפט "תסקיר" משירותי הרווחה, כאשר פקידת סעד לסדרי דין תידרש חקור את שני ההורים, הרקע האישי, שורשי המחלוקת הבין-אישית, התנאים הפיסיים שמציע כל הורה בביתו, לרבות ביקור בית, וקיום אינטראקציה בין כל הורה והילדים.  מסקנות התסקיר מועברות לבית המשפט, בדרך כלל מבלי שההורים או באי כוחם ראו אותם לפני מועד הדיון, ובית המשפט בדרך כלל מאשר את המלצות פקידת הסעד בתסקיר ללא עוררין כ"חותמת גומי".  שופטים מסוימים אף מסרבים בתוקף להרשות חקירה של פקידת הסעד לגבי התסקיר שהוגש (למשל, טובה סיון:  "אצלי לא חוקרים פקידת סעד").

פעמים רבות התסקיר הראשון איננו מספק ומוזמן "תסקיר משלים", או מספר תסקירים משלימים.  בתל אביב קיימת רשימת המתנה ראשונית לתסקיר של 7 עד 8 חודשים. פקידות הסעד כפופות לתקנון העבודה הסוציאלית (התע"ס) שם מוגדרות דרכי הפעולה של פקידות הסעד במינוי לכתיבת תסקיר או במינוי לפיקוח על ביצוע הסדרי הראייה.  עד כה, לא גובש פרק בתע"ס המגדיר קריטוריונים להמלצה על משמורת משותפת, ומכאן נטייתן של פקידות הסעד להמליץ ברוב המקרים על משמורת לאימא, ומרכז קשר לאבא, בין השאר מתוך הנחה מקובלת שמשמורת משותפת תפגע בסיכויי האישה לקבל מזונות מקסימליים.  כאשר הילד מביע רצונו לגור דווקא עם האבא, ידועים מקרים רבים בהם פקידת הסעד מאיימת על ההורים ועל הקטינים לשלוח את הילד למקלט חירום, לתקופה של 3-4 חודשים, עד שאותו ילד יבין את המסר ויסכים מיוזמתו לחזור אל האימא.

תסקיר:  מטרות לחוד (חקירה), פרקטיקה לחוד (התערבות טיפולית)

כאמור, מטרת התסקיר היא חקירה, והרעיון הוא לבצע ביקור בית, לבצע אינטראקציה בין הקטין וההורים (בנפרד) ולכתוב לבית המשפט מה הממצאים.  אלא שישראל אינה מדינה אוטופית, ומה שמוזמן מבית המשפט כ"חקירה" נהפך ע"י משרד הרווחה להזמנה ל"התערבות טיפולית".  פירושו של דבר שפקידת הסעד רואה עצמה כמי שצריכה ל"טפל" בבני הזוג, כאשר המטופל הוא כמעט תמיד האבא.  הטיפולים פירושם שיחות הבהרה, הזמנה באמצע היום להשיב על כל תלונה פצפונת שהאישה ממציאה, ואפילו כפיית האבא לקיים טיפולים פסיכו-תרפיים עם אותה פקידת הסעד, כאשר היא מדרבנת את האב לשפוך את ליבו (תרפיה), מוציאה ממנו התוודויות, ואחר כך משתמשת באותו חומר שליקטה להכפיש את האבא בעייני בית המשפט.

הרעיון של "התערבות טיפולית" בכל גבר מתגרש מזעזע ומחליא.  אנו רואים פה את עקבותיה של רות הלפרין קדרי ממרכז רקמן לשנאה מגדרית, אשר עורכת כנס שנתי בו כל שנה מחנכים את פקידות הסעד מחדש כיצד להתעלל באבות, ומציידים אותן בסיסמאות ותזות חדשות שנועדו לנתק כמה שיותר ילדים מאבותיהם.

תסקיר, לשון הרע, והפגיעה בפרטיות

החוק אומר שאם נצטווה פקיד-סעד ע"י בית משפט לערוך תסקיר, רשאי הוא, לצורך הכנת תסקירו, להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא הקטין או חולה הנפש ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין או לחולה הנפש, וחייב הנחקר לענות לפקיד הסעד תשובות כנות ומלאות, אך אין הוא חייב לעשות כן אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית.  התסקיר שהגיש פקיד הסעד כאמור יימסר לבעלי הדין ובית המשפט ישמע כל טענה שבפיהם לכתוב בתסקיר אם לא ציווה בית המשפט, מטעמים מיוחדים, שאין לגלות את תוכן התסקיר, כולו או מקצתו.  התסקיר מוזמן בהוראת בית המשפט לענייני משפחה כחלק חיוני מהליך משפטי.

בחוק איסור לשון הרע, וחוק הגנת הפרטיות יש שורה של הגנות, וביניהן סעיף 13(5) בחוק איסור לשון הרע השולל אפשרות להגיש תביעת לשון הרע אודות פרסום הנעשה במסגרת הליך משפטי לרבות הרשום בתסקיר, לפיכך מקובל כי התסקיר רווי בדברי רכילות, ולשון הרע.  פקיד הסעד יודע כי הדיון בבית משפט לענייני משפחה בדלתיים סגורות ואינו נתון לביקורת הציבורית, לפקיד הסעד הגנה מפני לשון הרע ומפני פגיעה בפרטיות בכל אשר יאמר בבית המשפט ו/או יכתוב בכל מסמך שיגיש לבית המשפט לרבות התסקיר.

יש לזכור כי כתיבת התסקיר אינה עבודה סוציאלית אלא עבודת של פקיד בית משפט ע"פ צו שופט. יש לזכור גם כי החלטת השופט אינה כפופה לראיות או הוכחות כלשהן. פקיד הסעד ניגש לכתיבת התסקיר כאשר הוא כבר מגובש עם החלטתו והמלצותיו, כפי שסיכם עם הממונים עליו, לפיכך התסקיר אינו חוות דעת אובייקטיבית, אלא מסמך תעמולתי שיווקי שנועד לייצר לפקידות הסעד עבודה.  בתביעה מהבודדות שהוגשטו נגד פקידת סעד, התובעת הגישה חוות דעת של מומחה לאתיקה מקצועית שנערך על ידי ד"ר גרשון ב. גרונפלד הקובעת כי "התסקיר מבחינת מבנהו, תוכנו שפתו וסגנונו אינו הולם את אמות המידה הערכיות והמקצועיות של מקצוע העבודה הסוציאלית".  צורפה חוות דעת נוספת של ד"ר נילי מסס, מומחית בעבודה סוציאלית לפיה "התסקיר אינו עומד בקריטריונים של תסקיר ולא ברורה כלל מטרתו של המסמך". 

פקיד הסעד אמור להיפגש עם בעלי הדין ולחקור אותם לצורך הכנת התסקיר. בנוסף ייפגש הפק"ס עם גורמים נוספים בסביבת הקטין/חסוי, שכנים, רופא משפחה, בית ספר, מקום עבודה של בעלי הדין ועוד, לפי הצורך.  שאלותיו של פקיד הסעד הם שאלות מכוונות, כלומר פקיד הסעד יכוון את הנשאל איזה תשובה הוא מצפה ממנו, כאשר טמון איום מוסווה שתשובות לא נכונות עלולות להיות מתורגמות להערות שלילות בתסקיר ופגיעה בקשר עם הילדים.

פקיד הסעד אינו מתעד את החקירה בהקלטה או חתימת הנחקר על סיכום החקירה, דבר אשר מאפשר לו לסלף את עובדות שאמרו לו הנחקרים. שלב החקירה גם מהווה סיכון לקטין/חסוי שיכשל בתגובתו, מאחר ופקיד הסעד עלול להתגרות בו.

פקיד הסעד אמור לכתוב בתסקיר את העובדות ששמע, ראה, מסקנות והמלצותיו. פקיד הסעד ישתמש בלשון הרע, פגיעה בפרטיות, דברי רכילות של בעל דין זה על אחר ללא ביסוס ראייתי או הוכחה כלשהי. לפקיד הסעד אין כל בעיה להגיש את התסקיר האיחור גם אם הדבר מסב נזק לבעלי הדין, ידוע על מאות הורים שאינם רואים את ילדיהם חודשים רבים עקב עיכוב מכוון של פקידי סעד בהגשת תסקירים.

מקובל כי שופט בית המשפט מקבל כשיטה את התסקיר על המלצותיו. זוהי האפשרות הכי טובה מבחינת בתי המשפט ורשויות הרווחה. שהרי המשפט נעשה ב"דלתיים סגורות" רחוק מהביקורת הציבורית. מה גם שאין צורך בראיות או הוכחות כלשהן בבית משפט לענייני משפחה.  בעל דין המצפה כי השפיות והאמת תנצח בבית המשפט עוד יתבדה כאשר השופט בסיכום לקוני יאשר את המלצות התסקיר לאחר שעיין בתיק. שופט אשר לא יקבל את התסקיר או ינזוף בפקיד הסעד על התנהגותו עלול לסבול מנקמת משרד הרווחה ש"יתרשל" כאשר יתבקש בעתיד להגיש תסקירים ועל-ידי יצירת סחבת ישאיר את השופט חסר אונים.

תסקיר סעד – חוות דעת פתטית של נשים פתטיות

עבודה סוציאלית ע"פ הגדרתה בחוק העובדים הסוציאליים סעיף 2 היא: "משלח יד, לשיפור תפקודם האישי והחברתי של הפרט, המשפחה והקהילה בדרך של טיפול, שיקום, ייעוץ והדרכה הנעשים בדרך כלל בידי עובד סוציאלי".  העובד הסוציאלי מועסק כדי ליצור שינוי מתוכנן בהתאם לידע שברשותו,עקרונותיו, ערכיו המקצועיים וניסיונו האישי. השינוי מעוצב ע"פ ציפיות הלקוח, בשיתוף הלקוח הוא קובע את מטרות ההתערבות ופועל להשגתן. מקצת תפקיד העובד הסוציאלי: אבחון בעיות, הדרכת לקוח, ליווי הלקוח, גישור ופישור בין צדדים, תכנון פעולות. ע"פ כללי אתיקה של עובדים סוציאליים יפעל העובד הסוציאלי במסירות, בנאמנות ותוך שמירה על כבוד הלקוח ועל ערכיו התרבותיים, ינהג כלפי הלקוח בהגינות, בלא משוא פנים ובלא אפליה.

הלקוח של פקיד הסעד הוא השופט,  המוצר הוא התסקיר, העבודה הנה חקירה, הנחקרים הם בני המשפחה, החוקר הוא פקיד הסעד.  יש לציין כי כל העובדים הסוציאליים של לשכות הרווחה, קופת חולים, בית חולים יסייעו לפקיד הסעד לקדם חקירתו ע"פ דרישתו. פקיד הסעד גם יפנה לשכנים, מעסיקים, חברים של בני המשפחה לקידום חקירתו.  פקיד הסעד ישאל שאלות מכוונות ויביע באופן ישיר, או עקיף את עמדתו על בן משפחה זה או אחר.  פקיד הסעד הנו עובד סוציאלי אשר נצטווה ע"י בית משפט לחקור בקטין ולחוות דעתו בתסקיר. פקיד הסעד מגיש את התסקיר לבית המשפט, ובעלי הדין רשאים לעיין בתסקיר ולחקור את פקיד הסעד.  תפקידו של פקיד הסעד לסדרי דין הנו חלק מהליך שיפוטי, ומוגדר בחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי-נפש ונעדרים), תשט"ו-1955.

קיימים הבדלים מהותיים בין עבודה סוציאלית לעבודתו של פקיד הסעד לסדרי דין:

  • בעבודה סוציאלית הלקוח הוא המטופל האזרח, והמוצר הוא השיפור הסוציאלי בחייו. בעבודת פקיד הסעד הלקוח הוא בית משפט לענייני משפחה, והמוצר הוא תסקיר הסעד.
  • העבודה הסוציאלית נעשית בשיתוף עם הלקוח, ע"פ רצונו ובהסכמתו. תוצאות עבודת פקיד הסעד הם צווים של בית משפט.
  • בעבודה סוציאלית יש ליווי הלקוח לאורך כל תהליך השינוי. עבודת פקיד הסעד היא רק לתקופת צו בית המשפט, ואין בה ליווי של האזרח ע"י פקיד הסעד.
  • בעבודה סוציאלית הלקוח יכול לעצור את הטיפול בכל רגע. בעבודת פקיד הסעד לאזרח אין שליטה, פקיד הסעד פועל מתוקף חוק, ו/או צו בית משפט.
  • בעבודה סוציאלית היחס ללקוח הוא ע"פ כללי אתיקה, מסירות, נאמנות, כבוד, והגינות. בעבודת פקיד הסעד ההתייחסות לאזרח היא ע"פ צרכי החקירה לתסקיר. לפקיד הסעד הגנות בפני לשון הרע, ופגיעה בפרטיות. פקיד הסעד אינו מחויב לכללי האתיקה בכל הנכתב בתסקיר.
  • בעבודה סוציאלית הלקוח הוא הקובע את סוג הטיפול, המטפל, עיתוי הטיפול. עבודת פקיד הסעד הנה טכנית, ע"פ מה שנכתב בצו בית המשפט.
  • בעבודה סוציאלית מדדי ההצלחה הם שביעות רצון הלקוח, והשיפור במצבו. מדדי הצלחתו של פקיד הסעד הוא הגשת התסקיר במועד, ואימוץ המלצות התסקיר בבית המשפט.
  • בעבודה סוציאלית אחריות הטיפול היא של המטפל העובד הסוציאלי, והמטופל הלקוח. אחריותו של פקיד הסעד היא הגשת תסקיר לבית המשפט במועד כדי שבית המשפט יאמץ המלצותיו.
  • בעבודה סוציאלית העבודה היא שקופה וגלויה כלפי הלקוח. פקיד הסעד מתייחס לאזרח ע"פ מעמדו המשפטי, וכן מספק אינפורמציה אודותיו ללא ידיעתו לועדת החלטה אשר קובעת את גורלו וגורל משפחתו.

תוצאות החקירה הן בד"כ המלצות על משמורת לאם, ובמקרה של פק"ס לחוק הנוער, פרוק המשפחה, הפניית בן משפחה למשפחת אומנה, אימוץ, מוסדות סיעודיים פסיכיאטריים, הסדרי ראייה ועוד. משום כך יפעל פקיד הסעד לגבות עצמו יתאם המלצותיו טרם כתיבת התסקיר עם גורמי רווחה שונים כגון: ממונה ישיר, פקידת סעד מחוזית, מנהלת הלשכה, פקיד סעד ראשית, ועדת החלטה ועוד.

חשוב לדעת על פקיד הסעד ועובד סוציאלי בלשכת הרווחה:

  1. פקיד הסעד מציג אותך בפני בית המשפט, ועדות החלטה, מאבחנים ומטפלים, משרד הרווחה או כל גורם, פקיד הסעד גם מעורב וקובע הסדרי ראיה, טיפולים ועוד. פקיד הסעד יכול לכוון אירועים והחלטות
  2. לפקיד הסעד הגנה מלאה מפני לשון הרע, הוא יעליל בתסקיר ובבית המשפט על מי שירצה וכמה שירצה, השופט יתייחס אליו כאמין ואוביקטיבי.
  3. לפקיד הסעד הגנה מלאה מפגיעה בפרטיות, הוא יפיץ בתסקיר ובבית המשפט את כל מה שאמרת לו בחדרי חדרים.
  4. מה שאמרת לפקיד הסעד ולעובד הסוציאלי של לשכת הרווחה ישמש נגדך ו/או בני משפחתך.
  5. פקיד הסעד יכול לחייב אותך ו/או את הקטין/חסוי לקבל כל מיני טיפולים.
  6. פקיד הסעד נהנה מגיבוי מלא של כל מערך הרווחה, ערעור על חוות דעתו כמוה כערעור נגד כל מערך הרווחה.
  7. פקיד הסעד מוכר בבית המשפט, משפטים רבים היו ועוד יהיו בהם טיפל ויטפל.
  8. עומס התיקים בבתי המשפט לענייני משפחה משמש לטובתו של פקיד הסעד. השופט כשיטה מקבל בד"כ את המלצותיו של פקיד הסעד כמו שהן על מנת לקצר זמנים.
  9. עלויות המשפט היקרות משמשות לטובתו של פקיד הסעד. משפחות מעוטות יכולת לא יוכלו להילחם על הבאת הצדק לאור.
  10. קיומו של החסוי, ילד, משמש לטובתו של פקיד הסעד, והוא יכול להשתמש בו כבן ערובה להשגת מטרותיו, כגון איום בשליחתו למוסדות סיעודיים, פסיכיאטריים, ופנימיות.
  11. פקיד הסעד נמדד במספר התיקים בהם מטפל מידי שנה, כמות הכספים שמשרד הרווחה מקבל מהמדינה הם בהתאם למספר התיקים.
  12. לפקיד הסעד סמכות להוציא את הקטין/חסוי מרשותך אם הוא רואה לנכון.
  13. ישנם מקרים בהם פקיד הסעד מאיים בעקיפין עליך ועל עורך הדין שלך.
  14. תלונותיך על פקיד הסעד לא יזכו להתייחסות עניינית.
  15. פקידי הרווחה ינקמו במתלונן בדרך של הטלת מכשולים בהסדרי הראיה או כל אמצעי אחר.
  16. פקיד הסעד לסדרי דין הוא למעשה פקיד של בית משפט המכין תסקיר לבית משפט ע"פ צו.
  17. בכתיבת התסקיר, פקיד הסעד יעצים פרטים פעוטים ויתעלם מפרטים מהותיים, מטרתו היא לקדם המלצותיו בתסקיר.
  18. פקיד הסעד הוא עובד עירייה, מונחה ע"י משרד הרווחה, וחבר הסתדרות (איגוד העו"ס), יש לו שיקולים זרים בעניינים מקצועיים.
  19. לפקיד הסעד מוסר כפול, כל עוד הילד/חסוי בחזקתך הוא יחמיר, ויקשה, לאחר הוצאת הילד מחזקתך הוא יקל ויגמד.

ועדת תסקירים  כיסוי תחת ל"מטופלי" רשויות הרווחה

רשות הרווחה ה"מטפלת" בך ובמשפחתך לא תתחשב בדעתך, ומה שתכפה עליך ב"טיפול" יגרום לך וליקיריך סבל ועגמת נפש.  במקרים של "תסקירים מורכבים", מתכנסת ועדת תסקירים בלשכת רווחה ברשות מקומית ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15 , שחבריה אמורים לכלול מנהל מחלקה או ראש צוות, פקיד סעד מחוזי לסדרי דין אחד או יותר,פסיכולוג או  פסיכיאטר ילדים.  וועדת התסקירים כותבת את התסקיר במשותף ועשויה לצורך כך לזמן הורים, ילדים, גורמי טיפול נוספים,ידידי המשפחה ואחרים.  ההורים משתתפים בחלק מדיוני ועדת התסקירים. ובהסכמה משותפת ניתן להם להביא את עורכי הדין שלהם כמשקיפים. תיעוד דיוני ועדת התסקירים אינו מוגש למשפחה.  פקיד הסעד מגיש לבית המשפט לענייני משפחה הרואה בהמלצות התסקיר סוף פסוק. כאשר גבר מתלונן על פקידת סעד, היא מזמנת לו ועדת תסקירים כדי שתקבל גיבוי כתוב משתי חברותיה ל"וועדה".  מדובר בהצגה מיותרת הגורמת ציפיות שווא.

ועדת תסקירים לוקה בהעדר פרקטיות, חפירות ודיונים מתישים ומזיקים ללא הרף.  למשל, בבג"ץ 2111/11 שעניינה מדיניות רשויות הרווחה להורים גרושים מפרט העותר התנהלות מופקרת ומעוותת של העובדות הסוציאליות בוועדת תסקירים: סעיף 32: משאימו של הקטין אשר אחזה במשמורת זמנית, לא הסכימה להסדרי ראיה, פקידות הסעד המליצו על מרכז קשר. העותר אשר הוזמן לוועדת תסקירים באפריל 2010 מצא עצמו יושב מול שלשה פק"ס, אשר במשך שעה חיטטו בשורשים הפתולוגים של הסכסוך הבין הורי ועודדו את ההורים "להוציא את השדים מהארון", ולהטיח האשמות זו בזו, במקום לנקוט בגישה פרקטית, ופשוט לפתוח יומנים ולתאם שעות וימים פנויים להסדרי ראיה.   אילוץ הסכמות בשיטת החפירה הפתולוגית בשורשי הסכסוך נכשל. אימו של הקטין פשוט הודיעה שהיא מסרבת להסדרי ראיה. כעונש על סירובו של העותר להסכים מיוזמתו על כניסה למרכז קשר, דיווחו פקידות הסעד כי בגין התקופה שבה היה העותר מגובס ברגלו עם כף רגל שבורה וקביים, יש לראותו כמי שהתנתק ביוזמתו מהילד".  בקיצור, שקרים על גבי שקרים.

קריטריונים לכינוס ועדת תסקירים ע"פ תע"ס 3.20 סעיף 7.1.15

1. קושי להגיע לאבחון – צוות רב מקצועי מסייע באבחון המערכת המשפחתית
2. צורך לגבש תוכנית טיפולית למשפחה – הצוות מסייע בגיבוש התוכנית ובהמלצות לערכאה המשפטית.
3. קושי של המשפחה לשתף פעולה עם פקיד הסעד ולקבל את סמכותו.
4. סיוע לפקידי הסעד בגיבוש המלצות לערכאה המשפטית.
5. סיוע לפקיד הסעד במקרים קשים ומורכבים.
6. סיוע לפקיד הסעד במקרים בהם ניתנו סמכויות בהתאם לסעיפים 19 ו-68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.
7. במקרים בהם קיים קושי ביישום ואכיפה של צווי בית המשפט/בית הדין.
8. במקרים בהם מדובר, עפ"י התרשמות פקיד הסעד, בילדים בסיכון ובבדיקת הצורך במעורבות של פקיד סעד לחוק הנוער, ו/או ועדת החלטה בתהליך הכנת תסקיר.

המשתתפים בועדת התסקירים – חברים קבועים:  מנהל המחלקה לשירותים חברתיים או מי מטעמו, פקיד סעד מחוזי לסדרי דין – מומלץ, יו"ר הועדה – פקיד סעד לסדרי דין הבכיר במחלקה לשירותים חברתיים, פסיכולוג ילדים, או ייעוץ פסיכיאטרי – מומלץ, פקיד הסעד לסדרי דין (מציג המקרה), מדריך ראש צוות (של פקיד הסעד המציג) – מומלץ.

המשתתפים מוזמנים (בהתאם לכל מקרה):  ההורים, פקיד סעד לחוק הנוער, עובד סוציאלי המטפל במשפחה, אנשי חינוך, אנשי בריאות, אנשי טיפול נוספים – אלה ימסרו את המידע אך לא ישתתפו בדיון, ידיד/פסיכולוג – כמלווה לאחד ההורים, ילדים או בני משפחה אחרים – עפ"י שיקול דעת.

הזמנת המשפחה לדיון: הזמנת המשפחה תיעשה בכתב בצירוף דף מידע על ועדת תסקירים (נספח ח') ההורים יוזמנו ביחד – מתוך ראיית הצורך והאפשרות לחיזוק ההורות וקבלת האחריות המשותפת לגורל הילדים. ההתייעצות והדיון ההמשכי בוועדה יבוצע בנוכחות או ללא נוכחות ההורים בהתאם לשיקול דעת חברי הועדה. תוצאות הדיון וההמלצות יימסרו למשפחה. עורכי הדין מטעם כל אחד מההורים יוכלו להשתתף בדיון רק בהסכמת שני ההורים, וזאת במעמד של משקיפים.

המועדים לקיום ועדות התסקירים:  ועדת התסקירים תתכנס בקביעות ו/או לפי הצורך. כאשר קיימות פניות דחופות, מעבר למועדים המתוכננים, ייעשה מאמץ לכנס את חברי הועדה.

תיעוד דיוני ועדת התסקירים:  בתום הדיון בוועדת התסקירים יסוכמו עיקרי הדיון וההמלצות, יצוינו שמות ותפקידי המשתתפים. סיכום זה יחסר למשפחה ויתויק בתיק המשפחה ובמידת הצורך גם לבית המשפט/בית הדין.

יצוג ע"י עורכי דיןבג"צ דחה עתירתה של לורי שם טוב להיות מיוצגת בוועדת תסקירים ב מאי 2010.  השופט יורם דנצינגר טען כי ההורים יהיו מיוצגים בבית המשפט.  השופט דצנינגר דחה את העתירה בנימוק שלעותרים "סעד חלופי": "תסקיר פקיד הסעד נערך בהתאם לחוק הסעד (סדרי דין בענייני קטינים, חולי נפש ונעדרים), התשט"ו-1955. תסקיר זה, אף שאינו בגדר "חוות דעת מומחה" כמשמעותה בסעיף 20 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971, ייבחן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה לאחר הגשתו, והוא שייקבע את המשקל שיש לייחס לו. בנסיבות אלה, ככל שלעותרים השגות באשר לאופן עריכת התסקיר ולמשקל שיש לייחס לו כתוצאה מאופן עריכתו – עליהם לפנות לבית המשפט לענייני משפחה בעניין זה. מבקשתם של העותרים מיום 12.4.2010 עולה לכאורה כי פנייתם בעניין לבית המשפט לענייני משפחה נדחתה, ועל כן ככל שברצונם להשיג על החלטה זו – יש לעשות זאת באמצעות פנייה מתאימה לערכאת הערעור".

השופט דנצינגר ממשיך ומציין כי: "יוער כי נתנו את דעתנו לכך שבגדרה של העתירה מועלות טענות הנוגעות לחוקיות פעולות גורמי משרד הרווחה, ואולם אין בעובדה זו כשלעצמה כדי לשנות מקביעתנו כי קיים לעותרים סעד חלופי". "הרציונלים לכך", מציין השופט, הינם "שיקולי יעילות וטעמי חסכון במשאבים שיפוטיים, מניעת סחבת מיותרת והתמשכות של ההליך המתנהל לפני הערכאה הדיונית, ובירור מחלוקת עובדתיות בפני הערכאה הדיונית לה הכלים המתאימים ביותר לכך. אוסיף כי כאשר ברקע הדברים מצוי קטין אשר טובתו היא הקו המנחה בהחלטה שלגביה התבקש התסקיר, התכלית של ייעול ההליך ומניעת התמשכותו מקבלת משנה תוקף".

דו"ח סלונים – נבו

במאי 2009 פורסם  דוח סלונים-נבו על עבודתן של פקידות הסעד לסדרי דין, ובו תוארו ליקויים חמורים בעבודתם של פקידי הסעד לסדרי דין: ניגוד עניינים, כתיבת עובדות בתסקיר ללא וידוא או ניסיון הפרכה, אי מתן אפשרות ללקוח אפשרות להתייחס לתסקיר טרם מסירתו לבית המשפט, אימוץ מלא של התסקיר על המלצותיו ע"י בתי המשפט (חותמת גומי), העדר מעקב, פיקוח ובקרה, אי קיום נהלים ועוד.  על פי פרופ' ורד סלונים נבו, בעלי הדין שעניינם נבדק על ידי פקידת הסעד, אינם מקבלים את התסקיר שנכתב בעניינם, ואינם יכולים לערער עליו, אלא לאחר שהוגש לבית המשפט המקבל את המלצות התסקיר בד"כ במלואן; הכרות מוקדמת עם אחד מבעלי הדין במסגרת תפקידן כעו"ס; פקידת הסעד משמשת כחוקרת אך גם מתערבת טיפולית במשפחה; כתיבת תסקירים ללא מעקב, פיקוח, בקרה, תיעוד, ללא קיום הוראות התע"ס, ללא אבחנה ברורה בין עובדות לדעות, לא ברור תמיד מה המקור לקביעות עובדתיות חשובות, ובמקרה הצורך – אלו בדיקות נעשו כדי לאושש או להפריך אותן; פקידי הסעד חוקרים את בעלי הדין מבלי ליידע אותם כי חובת הסודיות והנאמנות של היותן עובדות סוציאליות אינה תקפה יותר; ועוד.

בהקדמה נכתב כי "לפקידות הסעד ברשויות המקומיות תפקיד מקצועי ייחודי ושונה מכל התפקידים האחרים בלשכת הרווחה. מדובר בהתערבות קצרת טווח שעיקרה חקירה ושאין לה שום קשר עם נזקקות או טיפול רגיל של העובדות הסוציאליות. למנהלות הלשכות אין די ידע בתחום זה ולכן הן גם אינן שותפות ואין מעורבות בעבודתן המקצועית של פקידות הסעד".

וועדת סלונים-נבו התייחסה לוועדת התסקירים ומצאה כי "בתי המשפט מעוניינים לקבל המלצה אחת ולא תמיד ערים ללבטים ולחילוקי הדעות הקיימים לגבי הפתרונות האפשריים. פקידת הסעד החותמת על התסקיר היא האחראית הישירה על כל הכתוב בו. עליה לפרט את כל המידע שהגיע לידיה, לפרט את הנימוקים להמלצתה הסופית ובכלל זה – את כל האפשרויות שנשקלו והסיבות להעדפת האפשרות שנבחרה. במקרה של חילוקי דעות בין פקידת הסעד לראש הצוות שלה או בינה לבין פקידת הסעד המחוזית או הארצית, על פקידת הסעד לכתוב את עמדתה ואת עמדת החולקים עליה. אם נערכה ועדת תסקירים והחלטתה שונה מדעת פקידת הסעד האחראית, עליה לציין זאת בתסקירה".

ועדת סלונים נבו המליצה על מינוי אומבודסמן על פקידי הסעד אולם שר הרווחה יצחק בוז'י הרצוג ומנכ"ל משרדו דחו את ההמלצה בתואנה כי האזרח יפנה לבית המשפט בו נדון עניינו ויתלונן על פקיד הסעד.  גם השר משה כחלון לא ממש התרשם מורד סלונים נבו.

קישורים:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *