אמיר שיפרמן מייסד ארגון א' זה אבא – דברי פתיחה בכנס ביקורת על דרכי פעולה של פקידות סעד

אמיר שיפרמן מייסד ארגון א' זה אבא – דברי פתיחה בכנס ביקורת על דרכי פעולה של פקידות סעד 

אמיר שיפרמן מנחה כנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד.

29 באוקטובר 2013, נמל תל אביב

[youtube=http://youtu.be/0YPUC7l1M1Q]

אני מתכבד לפתוח את הכנס, ועידת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד.  בשמי ובשם הקבוצות, העמותות וכל הנוכחים אני מבקש להודות מקרב לב לכבוד השופטת חנה בן עמי על השתתפותה במעמד חשוב זה.   כבוד השופטת בן עמי הסכימה לבוא היום ולשאת דברים, ולהסביר מנקודת מבטה כיצד היא רואה את המצב בנוגע להתנהלות פקידות הסעד בדרכי פעולתן במקרים של הוצאת ילדים מאימהות והוצאתם למסגרות חוץ ביתיות והן בנוגע לדרכי התערבותן בענייני משמורת והסדרי ראייה בתיקי הגירושין.

כבוד השופטת תהיה הדוברת הראשונה עד השעה 8. אני מבקש להאזין בנימוס ולכבד את המעמד, במידה ולוח הזמנים יאפשר לנו אנו נקבל שאלות מהקהל בכתב בלבד ונפנה אותן לכבוד השופטת, זאת תהיה הפעם הראשונה ששופטת משפחה  מוכנה לענות על שאלות הציבור.  יש לציין שכבוד השופטת איננה מייצגת פה היום עמיתים למקצוע, ואיננה מייצגת קבוצות וארגונים כל שהם. הדברים שתשמעו מפיה הם דעותיה הפרטיות בלבד כפי שהתגבשו במשך שנים של עבודה והתמחות בתחום. יש לה דברים להשמיע ואני מבקש לשמוע בכבוד ובתרבותיות הנדרשת.  בהזדמנות זו אבקש להודות גם לשאר הדוברים והמשתתפים, ולבעלי האולם, ליאון מרידינג 3 שתרם לנו את המקום עבור האירוע החשוב.

נשמע הערב דיונים בשלושה פאנלים, הראשון מוקדש לאמהות, השני לאבות, והשלישי והרביעי יתקיימו ביחד ונשמע על יחסי הגומלין שבין המטופלים בכפייה ובניגוד לרצונם לבין שירותי הרווחה.

ערב זה הינו הפקה משותפת של קבוצת אבות ואימהות. כולם ביחד ובנפרד קורבנות של משרד הרווחה. המכנה המשותף של הגברים הנשים והילדים, שהם כולם נפגעים משירותי הרווחה.  זה הוא בדיוק ההיפך הגמור מסיסמת העבודה שלהם, ולכן עליי לציין כי לא עו"ס-ים חצי עבודה.

רק לאחרונה שמענו על מספר מקרים מזעזעים ובניהם גם רצח של שני ילדים על ידי אימם מכיוון שפחדה שמשרד הרווחה ייקחו ממנה את ילדיה.מאידך נחשפנו למקרה בחיפה בו  השופטת סירבה לקבל את המלצות פקידת הסעד ולהוציא את  הילדים מהבית. פקידת הסעד לא היססה והוציאה פנקס טפסים מול עיניי השופטת ורשמה צו חירום לפיו יוצאו הילדים מהבית לשבעה ימים בניגוד להחלטה השיפוטית בה נקבע בצורה חד משמעית שהילדים יישארו בחזקת אמם.

הציבור שואל את השאלות הקשות אשר התקשורת מפחדת להתעסק בהן ובין היתר, מדוע הורים שרפו גן ילדים בעקבות תלונתה של גננת בשירותי הרווחה? מדוע גבר הצית מרכז קשר לאחר שמנעו ממנו כל קשר עם ילדיו שלו? ואיך ייתכן שאנשים נורמטיביים נהפכים בין רגע לחיות אדם מהרגע בו הם פוגשים את שירותי הרווחה, איך ייתכן ששירותי הרווחה נהפכו לאיום על הציבור אותו הם אמורים לשרת?

הגשנו 2 בגצים נגד מרכזי הקשר ושום דבר לא עזר, המערכת כולה מתעלמת מהמצב ומחפה על עצמה.

בקדנציה של השר כחלון, היו הרבה הפגנות. להפגנות האלו הגיעו אבות וגם אימהות. השר כחלון מצדו הבטיח פעם אחרי פעם שהוא יחתום על תקנות להקמת מוסד פיקוח על פקידות הסעד. וברגע האחרון הצליחה המחלקה המשפטית של משרד הרווחה לטרפד את הדבר.

 גם כניסתו של שר הרווחה החדש, מאיר כהן לתפקיד הייתה מלווה ביחסי ציבור והרבה הבטחות שיעשה סדר, שהוא לא ישמש כבובה על חוט המופעלת על ידי בעלי הכוח והשררה הותיקים, פקידים זוטרים שמפעילים בפועל את משרד הרווחה. השר כהן הזדרז להקים את וועדת סילמן לחקירת שורש הבעיה במשרד הרווחה ואולם וועדות כאלה כבר הוקמו, גיבשו המלצות אך ההמלצות מעולם לא יושמו. לעניין זה ניתן לראות את מסקנות וועדת גילת ומסקנות וועדת סלונים נבו. נראה שכל וועדה שמסיימת את תפקידה היא סיבה להקמת וועדה חדשה אך בפועל כלום מההמלצות לא נעשה.

אז עכשיו הבטיחו לנו את ועדת סילמן, שהיא תשב ותשמע עדויות תוך פחות מחודש. השר והסגן שלו יוסי סילמן אינם נפגשים  עם הורים, והפסקנו לשמוע מילה וחצי מילה על הוועדה. תנאים בסיסיים לא התרחשו, לא הייתה הזמנה לציבור להגיע, לא פרסמו מי מונה לוועדה, וזו הסיבה שהחלטנו להקים וועדה משלנו כתחליף לוועדת סילמן שנעלמה, כי המצב הפך לבלתי נסבל ובלתי אפשרי.

משרד הרווחה הישראלי שובר שיאים עולמיים מחרידים. לפי השוואות בינלאומיות יש בישראל פי עשר יותר הוצאות ילדים מהבית מאשר במדינות מערביות אחרות. יש בישראל פי 6 עד פי 8 הפניות למרכזי קשר מאשר ארה"ב ואוסטרליה. רק בשנת 2012 הראה משרד הרווחה גידול של כ-13% בכמות ההפניות למרכזי הקשר. בהופעה של השר מאיר כהן בטלביזיה בתכנית של אורלי וגיא אמר שייקחו יותר כסף מתקציב המדינה לטובת משרד הרווחה, וזאת על מנת לאתר יותר ילדים "נזקקים" ולשלוח יותר ויותר הורים להדרכות, לטיפולים, לאבחונים, ולפסיכיאטרים. כאשר השורה האחרונה היא הוצאת ילדים מביתם ופגיעה במוסד המשפחה.

אנחנו שואלים איזה מין חזון יש לפקידות הסעד בישראל?  מה המטרה שלהן?  להכניס את כולנו להדרכות פסיכיאטריות?  להוציא כל ילד שמדווחים עליו שהוא נראה מוזנח ישר למרכזי חירום ולמסגרות חוץ ביתיות, לשלוח כל גבר למרכז קשר?  האם זה הפיתרון?

היום "מענה סוציאלי" פירושו הפעלת מנגנון דרקוני ואכזרי שנועד לממן סוללה של בעלי מקצוע, אבל מימון לנזקקים באופן ישיר לא בא בחשבון.

ההתעמרות של שירותי הרווחה באוכלוסיות החלשות היא כבר משהו ממנו לא ניתן עוד להתעלם, כיום הם דורסים ברגל גסה את זכויותיהם של רבים וטובים ואנו נחשפים ליותר ויותר מקרים בהם כולנו עדים למחדלים שנוצרו, אין כיום בישראל משפחה שלא נפגעה,
ובמקום לצמצם את הנזקים שנוצרים, הם בוחרים להרחיב את המעגלים וממשיכים בעבודתם המזיקה באין מפריע, ממש כאילו כלום לא קרה.

במקום לעזור להורים לחלק את זמני ההורות, הרווחה בוחרים להתסיס את ההורים זה נגד זה, במיוחד נשים כנגד גברים. ואז הן שולחות את כולם להדרכות הוריות, מטפלים, מדריכים מתאמות הוריות, מבחני מסוגלות הורית, מרכזי קשר ויתר המצאות מעוותות. והכול בתקציבי עתק המופנים למטפלים לכאורה אשר בפועל גורמים רק לנזקים והעצמת הסכסוך.

ואולי עדיף היה לקחת את תקציב הרווחה ופשוט לחלק אותו ישירות דרך הביטוח הלאומי.

הציבור מצפה מהעובדת הסוציאלית להיות מעין סוכנת של עשיית נתינה, העצמה וחתירה לצדק חברתי. מצפים מהן לעשות מעשי חסד ורחמנות אך לצערנו זה לא קורה בפועל, ההפך הוא הנכון.

אבקש לצטט מהתנ"ך, ספר דברים:   "כי יהיה בך אביון, לא תאמץ את לבבך ולא תקפוץ את ידיך מאחיך האביון. כי פתוח תפתח את ידך על מחסורו אשר יחסר לו". כלומר בתנ"ך אנו מצווים לא להתאכזר לחלשים ולעניים ולפתוח להם את היד והלב.   החברה המודרנית הטילה את התפקיד הזה על העובדות הסוציאליות, בכדי שיהיו סוכנות של צדקה, שעושות עבודת חסד. בפועל, במסגרת החוק הם עיוותו את התפקיד והפכו למעין שיטור קהילתי מאוד פוגעני.

הנה דוגמא לסמכויות שלהן מחוק הסעד: נצטווה עובד סוציאלי לעניין סדרי דין כאמור בסעיף 2, רשאי הוא לצורך הכנת תסקירו להיכנס לכל מקום בו נמצא או עשוי להימצא הקטין או חולה הנפש ולחקור כל אדם שהוא סבור שיש לו ידיעות הנוגעות לקטין או לחולה הנפש, וחייב הנחקר לענות לעובד הסוציאלי תשובות כנות ומלאות, אך אין הוא חייב לעשות כן אם התשובה עלולה לגולל עליו אשמה פלילית.

לפי הנוסח הזה כמעט ואין הבדל בינן לבין שוטרים. הן גם עובדות ישירות עם השוטרים, אומרות לשוטרים את מי לעצור, את מי לשחרר, ומשתתפות בוועדות מסוכנות. לאחרונה אפילו ראינו כולנו ביום כיפור האחרון שעובדת סוציאלית כפתה על המשטרה לעצור אבא, בזמן שהמשטרה לא מצאה לנכון לעצור את האב.

אנו מזדעזעים לדעת בכל פעם מחדש כי פקידות הסעד לקחו לעצמן סמכות לא להן ושמו את עצמן מעל החוק, מעל המשטרה, מעל בית המשפט, ובמיוחד מעל טובתם של ילדים, נשים וגברים.

אמיר שיפרמן מייסד ארגון א' זה אבא, מנחה כנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד, 29.10.13 נמל תל אביב
אמיר שיפרמן מייסד ארגון א' זה אבא, מנחה כנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד, 29.10.13 נמל תל אביב
אמיר שיפרמן מייסד ארגון א' זה אבא, מנחה את הכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד
אמיר שיפרמן מייסד ארגון א' זה אבא, מנחה את הכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד
אמיר שיפרמן מייסד ארגון א' זה אבא, עו"ד ליאור לב - בפאנל עוה"ד בכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד
אמיר שיפרמן מייסד ארגון א' זה אבא, עו"ד ליאור לב – בפאנל עוה"ד בכנס בנושא ועדת הציבור לביקורת על דרכי הפעולה של פקידות הסעד

קישורים:

פורסם בקטגוריה גירושין ודיני משפחה, כללי, תביעות, עם התגים , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *